פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
6538/19
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
ודים מולדבסקי
נ ג ד
המשיב:
שרות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום
2.10.2019 בעת"א 49927-07-19 שניתנה על ידי כב' השופט א' משניות
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי עתירת אסיר, ולצידה בקשה לפטור מאגרה. בשל שינוי נסיבות אובייקטיבי העתירה התייתרה, והמבקש ביקש למחוק את העתירה ולא לחייב אותו בתשלום אגרה [יצויין כי אגרות בגין עתירות אסיר נגבות על-ידי שירות בתי הסוהר מחשבונו של האסיר, מכח תקנה 9(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות )]. בית המשפט המחוזי (השופט א' משניות ) מחק את העתירה, אך דחה את הבקשה לפטור מאגרה (החלטה מיום 2.10.2019 בעת"א 49927-07-19).
הבקשה שלפניי היא בקשת רשות לערער על ההחלטה שמחייבת את המבקש לשלם אגרה בגין העתירה המינהלית שהתייתרה. הבקשה מנוסחת באופן לקוני, ואינה מנומקת.
דין הבקשה להידחות, שכן "החלטה בנושא פטור מתשלום אגרה אינה מסוג הענינים שערכאת הערעור נוטה להתערב בהם, קל וחומר לתת בהם רשות ערעור " ( רע"ב 689/10 מוקדי נ' מדינת ישראל (13.4.2010) (להלן: עניי מוקדי ); רע"ב 8604/17 קליין נ' שירות בתי הסוהר (8.11.2017); רע"ב 7603/15
אשכנזי נ' שירות בתי הסוהר (26.1.2016) (להלן: עניין אשכנזי )). על אחת כמה וכמה התקשיתי להעניק רשות ערעור במקרה שבו הבקשה אינה כוללת נימוקים כלשהם. יחד עם זאת, וכפי שנאמר בעניין מוקדי : " טוב היה אילו פירט בית המשפט קמא את נימוקיו הוא להחלטתו לדחות את בקשת הפטור שהגיש המבקש, כדי ששיקוליו וטעמיו יובהרו" (וכן ראו פסקה 5 להחלטה בעניין אשכנזי ).
אבהיר כי אינני מביע עמדה לגופו של עניין, בשאלת החיוב באגרה במקרים שבהם העתירה התייתרה
(ראו תקנה 9(ב) לתקנות); וייתכן כי מוטב למשיב לשקול אם ראוי לפטור את המבקש מן החיוב באגרה, ולוּ לפנים משורת הדין.
כאמור, הבקשה שלפניי אינה מגלה עילה לרשות ערעור, ולפיכך היא נדחית.
ניתנה
היום, ז' בתשרי התש"פ (6.10.2019).
ש ו פ ט