רע"ב 7603/15 אברהם אשכנזי נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' אהד ) מיום 14.7.2015 בו נדחו עתירותיו של המבקש והוא חויב בתשלום אגרה הקבועה בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: האגרה ו- התקנות בהתאמה).

1.

המבקש מרצה מאז 14.11.2005 מאסר עולם שטרם נקצב בעקבות הרשעתו ברצח. ערעור שהגיש המבקש נגד הרשעתו לבית משפט זה נדחה ביום 13.4.2011 (ע"פ 3115/09). המבקש - שאינו מיוצג - הלין במסגרת העתירה נושא בקשת רשות הערעור דנן (עת"א 22670-06-15) על השעה בה ניתן לו הטיפול התרופתי שלו הוא נזקק בשל מצבו הנפשי וכן על כך שהמשיב אינו עורך לו ולאסירים נוספים בדיקות דם תקופתיות על מנת "לוודא את רמת הטיפול בדם", כלשונו. כמו כן עתר המבקש לקבלת פטור מאגרה. על פי חוות דעתו של פסיכיאטר מומחה מטעם המרכז הרפואי לבריאות הנפש והמערך הקהילתי מיום 6.7.2015, אשר צורפה לתגובת המשיב בבית המשפט קמא, סוג הכדור אותו נוטל עתה המבקש בשל מצבו הנפשי אינו מצריך ביצוע בדיקות דם תקופתיות "ואין חשיבות לנטילה בשעה מסוימת ביממה". כמו כן צורפו לתגובת המשיב בבית המשפט קמא חוות דעת פסיכיאטריות קודמות לפיהן נטל המבקש בעבר כדורים אחרים וכן שני מזכרים מיום 12.5.2015 ומיום 31.5.2015 בהם ציין חובש מטעם המשיב כי בזמן חלוקת התרופות המבקש "הבריח את הטיפול הרפואי שלו".

2.

בדיון שהתקיים בבית המשפט קמא ביום 14.7.2015 נדונה העתירה נושא הערעור דנן וכן עתירה נוספת שהגיש המבקש הנוגעת לטיב המזון הניתן בבית הסוהר "השרון" שבו הוא שוהה (עת"א 22594-06-15). בסיומו של הדיון דחה בית המשפט את העתירה נושא הבקשה דנן בציינו כי המשיב אכן חטא בכך שלא התייחס לטענות המבקש באשר לבדיקות הדם שלטענתו היה צריך לעבור בטרם הוחלף הטיפול התרופתי בקובעו כי "אין לצאת ידי חובה מענה לעתירה, בתשובה כי כיום הוא [המבקש] לא נדרש לעריכת בדיקות חודשיות". עם זאת קבע בית המשפט כי את הנעשה אין להשיב ובכפוף לעריכת בדיקות דם מיידיות למבקש, דחה את העתירה. עוד קבע בית המשפט כי " האגרה תשולם ". אשר לעתירת המבקש בעניין טיב המזון, קבע בית המשפט כי נוכח העובדה שבעתירה ציין המבקש שהיא מיועדת להגשה לבית המשפט העליון ומשאין למשיב שיקול דעת אל מי להעביר את העתירה, יש להעבירה לבית משפט זה.

למען הסדר הטוב יצוין כי טרם שהוגשה הבקשה דנן הגיש המבקש - שאינו מיוצג - עתירה נוספת לבית המשפט קמא במסגרתה עתר נגד פסק הדין מיום 14.7.2015. בהחלטתו מיום 3.11.2015 קבע בית המשפט קמא כי מדובר בהליך של בקשת רשות ערעור והורה לשלוח עותק מהעתירה לבית משפט זה.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפנינו.

3.

לטענת המבקש יש להורות על השבת האגרה ששולמה על ידו בבית המשפט קמא ובהקשר זה הוא מציין כי בית המשפט אמנם דחה את עתירתו אך הביע מורת רוח מהתנהלות המשיב ולשיטתו יש בכך משום הסכמה מסוימת עם "צדקת דבריו". כמו כן טוען המבקש כי בדחותו את העתירה התעלם בית המשפט קמא מטענותיו בכל הנוגע לטיב הטיפול הרפואי שניתן לו בבית הסוהר "השרון". לטענת המבקש חלוקת התרופות לאסירים בשעה מוקדמת תוך התעלמות מתופעות הלוואי שנגרמות לאסירים ומן הסיכון לבריאותם מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. יצוין כי המבקש לא חזר במסגרת בקשת רשות הערעור דנן על הטענות שהעלה בנוגע לטיב המזון במסגרת עת"א 22594-06-15 אולם צירף כנספח לבקשתו את העתירה האמורה, במסגרתה הלין על כך שבבית הסוהר בו הוא שוהה מוגש "תחליף בשר" וכן כי ישנו מחסור בירקות טריים. כמו כן עתר המבקש לקבל את "הדוח שקובע את כמות האוכל שאנחנו צריכים לקבל".

4.

המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות על הסף מאחר שאין היא מעלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור על עתירת אסיר. למעלה מן הצורך מוסיף המשיב וטוען כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. בכל הנוגע לפטור מאגרה טוען המשיב כי עיון בכרטיס תנועות הכספים של המבקש מעלה כי חשבונו מצוי ביתרה וכי הוא זוכה לתמיכה כספית ממשפחתו ועל כן אין כל הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט קמא לעניין חיובו של המבקש באגרה. אשר לטענות המבקש בעניין טיפולו הרפואי, טוען המשיב כי בהתאם לחוות דעת רפואיות עדכניות ובהתאם לפקודת הנציבות 04.44.00 שעניינה "הטיפול הרפואי באסיר", מקבל המבקש את הטיפול הרפואי כנדרש ועל כן בצדק דחה בית המשפט קמא את טענות המבקש בנושא זה. המשיב עומד על כך שעל פי חוות דעת רפואית עדכנית מיום 18.1.2016 ניתן לתת את התרופה אותה נוטל המבקש בכל שעות היום, עם עדיפות לשעות הערב שכן היא עשויה לגרום לעייפות וכן על כך שהטיפול הניתן למבקש כיום מצריך ביצוע בדיקות דם שגרתיות אחת לשנה. בהקשר זה מציין המשיב כי בהתאם להוראת סעיף 3(ד)(1) לפקודת נציבות מס' 03.21.00 שעניינה "סדר יום ושגרת ניהול מטה בבית הסוהר" ובשל הצורך בחלוקת התרופות לאסירים על ידי הצוות הרפואי, בין היתר על מנת לעקוב אחר ניסיונות להברחת תרופות (כפי שנעשה על ידי המבקש בשתי הזדמנויות שונות) - הטיפול התרופתי ניתן לאסירים במרוכז מידי יום ביומו בין השעות 18:00-20:00.

המשיב מוסיף ומציין כי מאחר והמבקש אינו מיוצג הוא מוצא לנכון להתייחס גם לטענותיו בכל הנוגע לטיב המזון הניתן בבית הסוהר "השרון" אשר נדונה כאמור במאוחד עם עתירת המבקש נושא הבקשה דנן. לטענת המשיב על אף שעל גבי העתירה מצוין כי היא ממוענת לבית המשפט העליון, נראה שעל פניו מדובר בעתירת אסיר אותה היה על המבקש להגיש לבית המשפט המחוזי אשר לו הסמכות המקומית לדון בעניין. בהקשר זה מציין המשיב כי המבקש הגיש בעבר שתי עתירות בנדון - הראשונה נדחתה והשנייה נמחקה לבקשתו. לגופם של דברים טוען המשיב כי טענותיו של המבקש הינן כלליות ומכל מקום התפריט הניתן לאסירים נקבע בהתאם ללוח המזון שקובע מינהל לוגיסטיקה בו צוין במפורש כי כל יום ניתנת מנת בשר וכן ירקות.

5.

דין הבקשה להידחות.

הלכה פסוקה היא כי רק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית להבדיל מעניינו הפרטני של המבקש גרידא, תינתן רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים (רע"ב 7724/15 יגרמן נ' שירות בתי הסוהר (17.12.2015); רע"ב 339/15 מדינת ישראל נ' מסרי , פסקה 10 (21.7.2015)). אין זה המקרה שבפנינו בו מעלה המבקש טענות בכל הנוגע לטיפול התרופתי המוענק לו ובכל הנוגע לאגרה בה חויב, אך למעלה מן הצורך אציין כי דין הבקשה להידחות גם לגופה.

עיון בכרטיס תנועות הכספים של המבקש, לגביו נפסק כי יש בו כדי להוות נתון לכאורי המשקף את יכולתו הכספית של האסיר לעמוד בחובת תשלום אגרת בית משפט (רע"ב 689/10 מועתסם נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (13.4.2010) (להלן: עניין מועתסם )), מלמד כי חשבונו של המבקש מצוי ביתרת זכות; כי הוא זוכה לתמיכה כספית ממשפחתו; כי הוא מקבל תמלוגים מהמשיב עבור השתתפותו במסגרות חינוך ובמערך התעסוקה; וכן כי הוא מבצע לא אחת רכישות בקנטינה בסכומים מצטברים של מאות שקלים. במצב דברים זה לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא לפיה על המבקש לשלם את האגרה. אכן החלטות בעניין זה מן הראוי כי תאזנה בין השיקולים השונים לעניין מתן פטור מהאגרה המינימלית הקבועה בתקנות ובהם מצבו הכספי של המבקש מזה והאינטרס הציבורי כי דלתות בית המשפט לא תנעלנה בפני אסיר ללא יכולת כלכלית מזה (ראו: עניין מועתסם , פסקאות 9-6). עם זאת לא למותר לציין כי טוב היה עושה בית המשפט קמא אילו פירט את הנימוקים להחלטה הדוחה את בקשת הפטור שהגיש המבקש, כדי ששיקוליו וטעמיו יהיו נהירים למבקש וכן לערכאתנו.

6.

אשר לטיפול הרפואי שניתן למבקש. מחוות הדעת הרפואית שהייתה בפני בית המשפט קמא עולה כי המבקש לא נזקק באותה עת לבדיקות דם תקופתיות וכי אין חשיבות לשעת נטילת התרופה, משכך בצדק לא מצא בית המשפט קמא מקום להתערב בהחלטות המשיב לעניין זה. לתגובת המשיב בפנינו צורפו חוות דעת עדכניות וגם מהן עולה כי בניגוד לטענת המבקש אין צורך בבדיקות דם תקופתיות בשל התרופה שאותה הוא נוטל וזאת להבדיל מבדיקות דם שגרתיות אחת לשנה. כמו כן ציין המשיב בתגובתו כי יקיים למבקש מעקב רפואי אחת לשלושה חודשים או בהתאם לצורך. עמדת המשיב בהקשר זה תואמת את פקודות הנציבות הרלוונטיות ואת ההנחיות הרפואיות הנוגעות למבקש (השוו: רע"ב 6864/07 חג'ג' נ' שירות בתי הסוהר (30.8.07); רע"ב 1030/98

סלומון

נ' שרות בתי הסוהר

(26.4.1998)) ואין להתערב בה. בשולי הדברים אציין כי בצדק טען המשיב שעתירתו של המבקש בעת"א 22594-06-15 שעניינה טיב המזון המוגש בבית הסוהר "השרון", הינה עתירת אסיר הגם שהופנתה על ידי המבקש - שאינו מיוצג - לבית משפט זה. לכן על המבקש להעלות טענות אלה במסגרת עתירת אסיר בבית המשפט המחוזי. בנסיבות שנוצרו ועל מנת שלא יידרש המבקש להגיש מחדש את עתירתו בעניין זה, מוחזר הדיון בעת"א 22594-06-15

לבית המשפט המחוזי, על מנת שתידון בפניו.

מן הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית.