פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
6854/15
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
יעקב אבוחסירה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז בתיק עתא 028072-09-15 שניתנה ביום 13.10.2015 על ידי כבוד השופטת
נ' אהד
בשם המבקש:
עו"ד ניר זנו
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' אהד ), מיום 13.10.2015, בעת"א 28072-09-15, בגדרה נדחתה בקשתו של המבקש לצאת לחתונת אחיו.
1.
המבקש עצור מיום 5.7.2015 עד לתום ההליכים נגדו, בחשד לביצוע עבירות של שוד מזוין וקשירת קשר לבצע פשע. המבקש פנה למשיב בבקשה לצאת לחתונת אחיו, שעתידה להתקיים ביום 15.10.2015, ולאחר שהמשיב דחה את הבקשה, הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי. בהחלטה מיום 13.10.2015, נדחתה העתירה משני טעמים עצמאיים: ראשית, נוכח מעמדו של המבקש כעצור; ושנית, על בסיס ידיעות מודיעיניות אשר מונעות את יציאתו לחופשה.
2.
בבקשה שלפניי נטען כי ההחלטה שלא לאשר את יציאתו לחתונת אחיו היא החלטה שאינה סבירה ואינה מידתית. לטענתו של המבקש ישנן אסמכתאות אשר מעידות כי במקרים דומים אושרה יציאתם של עצורים לאירועים מעין אלה, ובין היתר ביקש להסתמך על ההחלטה ברע"ב 8435/14 שמעון אלון נ' מדינת ישראל (11.12.2014)). לטענת המבקש גם לא נראה כי קיימת מניעה "משמעותית" שמונעת את יציאתו לחופשה קצרה בליווי ובפיקוח.
3.
לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, כמו גם בחומר המודיעיני שהומצא לעיוני, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
4.
כידוע, לא על נקלה תינתן רשות ערעור בעתירות אסיר, הבקשה שלפניי איננה מעוררת שאלה משפטית או ציבורית אשר מצדיקה ליתן למבקש רשות ערעור ( רע"ב 8205/13 פלוני נ' שירות בתי הסוהר
(26.3.2014);
רע"ב 1293/14 אבנר הררי נ' שרות בתי הסוהר (9.6.2014) ), ו אף לפי הגישה המרחיבה אינני סבור כי קיימת עילה להיעתר לבקשה (רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , פסקה 3 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) גרוניס (11.3.2009)).
מכל מקום, גם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. סעיף 7 לפרק א של פקודת נציבות בתי הסוהר 04.40.00 מורה כי "עצורים
אינם
זכאים
לצאת
לחופשה
לרבות
לחופשה
מטעמים מיוחדים
המנויים
בפרק
ח' להלן
בתקופות
מעצרם, שכן
חופשה מן
המעצר
אינה
עולה
בקנה
אחד
עם
תכלית
המעצר
ועם עילותיו". יחד עם זאת, כבר נפסק כי "יש שמתעוררות נסיבות או מתקיימים אירועים יוצאי-דופן המצדיקים מתן חופשה לעצור" (בש"פ 5874/02 אריאל אטיה נ' מדינת ישראל , נו (5) 865 (23.07.2002), וראו רע"ב 1459/09 חיים ברמי נ' משטרת ישראל (17.2.2009)). מבלי שאדרש לקבוע מסמרות בשאלה אימתי מתקיימות נסיבות חריגות מעין אלה, השתכנעתי כי עניינו של המבקש לא נמנה על אותם מקרים, ולמסקנה זו הגעתי בפרט לאחר עיון בחומר המודיעיני, כאמור.
5.
סוף דבר, הבקשה נדחית בזאת.
ניתנה היום, א' בחשון התשע"ו (14.10.2015).
ש ו פ ט