פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
7111/14
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
ניסים ברנס
נ ג ד
המשיב:
שרות בתי הסוהר
בקשת
רשות
ערעור
על
החלטת
בית
המשפט
המחוזי
מרכז
-
לוד
מיום
1.10.2014
בעת
" א
40792-09-13
שניתנה
על
-
ידי
כבוד הנשיא
א' טל
בשם
המבקש
:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (הנשיא א' טל ) בעת"א 40792-09-13 מיום 1.10.2014 (להלן:
ההחלטה ) , שעניינה ברצונו של המבקש לשוב להמשך ריצוי מאסרו בכלא מעשיהו, ממנו הועבר לכלא איילון.
עיקרי הרקע והבקשה
1.
המבקש מרצה 4 שנות מאסר בגין עבירות מרמה וזיוף. לטענת המבקש, הועבר ביום 29.9.2014 מכלא מעשיהו לכלא איילון, וזאת ללא התראה מוקדמת בת 72 שעות, בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי בעתירה קודמת. המשיב הסביר, בדיון בבית המשפט המחוזי, כי כך נעשה בשל רצף של מידעים שליליים במהלך תקופת שהותו של המבקש בכלא מעשיהו.
2.
בהחלטה, ציין הנשיא א' טל , כי: "... ב"כ המשיב ביקשה להציג בפני את המידעים החסויים עליהם מתבססת ההחלטה נושא הבקשה אך העותר סירב להצגתם בפני. משכך, קיימת חזקת התקינות לפיה כאשר העותר אינו מסכים להצגת מסמכים המהווים את הבסיס להחלטה נושא הבקשה חזקה שהמשיב, כרשות ציבורית, פעל כהלכה כאשר החליט להעביר את העותר מכלא מעשיהו לכלא איילון" . לפיכך, נדחתה העתירה.
3.
בבקשה שלפני, שב המבקש על טענתו, לפיה עשה המשיב דין לעצמו ופעל בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי, בכך שהעבירוֹ בלא התראה מראש. עוד לטענתו, בדחותו את העתירה, התעלם בית המשפט המחוזי מהחלטתו הקודמת שחייבה מתן התראה. המבקש הוסיף וטען, כי עמדת המשיב בדבר קיומו של מידע מודיעיני אינה נכונה, ומטעה את בית המשפט. מטעם זה נמנע המבקש, לטענתו, מלתקוף את המסמך בבית המשפט המחוזי. בתמיכה לטענתו, תאר תכתובת ושיחה עם גורמים בכלא מהם עולה, לגישתו, כי תפקודו בכלא תקין. המבקש צרף מסמכים שונים, בפרט מסמכים רפואיים על אודות בעיותיו הרפואיות אשר מצריכות, לעמדתו, את החזקתו דווקא באגף 2, ביתן קשישים בכלא מעשיהו. על סמך אלה, התבקש בית המשפט להורות על החזרתו לכלא מעשיהו.
דיון והחלטה
4.
ראשית נציין, כי עניינית, יתכן והתייתר הצורך להיזקק לבקשה. עיון בעתירות אסיר מאוחרות שהגיש המבקש מלמד לכאורה, כי הוחזר לכלא מעשיהו (ר' דברי המבקש בדיון ביום 29.10.2014 בעת"א 48795-07-14, וכן בקשה למחיקת עת"א 38055-09-154, מיום 23.11.2014, בה מצוין, ליד שם העותר, בית סוהר מעשיהו).
5.
הבקשה מוגבלת לעניינו הפרטני של המבקש, ממילא ניתן לדחותה אך בשל כך (ר' רע"ב 4065/12 איברהים איברהים נ' מדינת ישראל-שירות בתי הסוהר (16.8.2012), פסקה 9). עם זאת נידרש בקצרה, למעלה מן הצורך, גם לגופם של דברים. יש להטעים, כי גם אם קבע בית המשפט המחוזי כי תינתן למבקש התראה בת 72 שעות טרם העברתו לכלא אחר (המבקש לא צרף העתק מהחלטה זו. ככל הנראה מדובר בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בעת"א 40792-03-13 (7.8.2013), הנשיא א' טל ), בודאי מסור לבית המשפט המחוזי שיקול הדעת לקבוע בדיעבד, כי חריגת המשיב מקיום החלטה זו בדין נעשתה.
6.
זאת ועוד, קביעת בית המשפט המחוזי בעניין חזקת תקינות פעולתה של הרשות המנהלית, נוכח סירובו של המבקש להסכים לעיונו של בית המשפט המחוזי במידעים החסויים - בדין יסודה. משביקש המשיב לתמוך באופן התנהלותו במידע מסווג, היתה נתונה למבקש האפשרות להסכים לעיונו של בית המשפט במידע, על מנת
שיבחן האם אכן הוא מבסס כדבעי את עמדת המשיב. המבקש סרב לאפשר ביקורת שיפוטית זו, וטעמיו עמו. אולם, משנהג כך, ממילא לא עלה בידו להרים את הנטל לסתירת החזקה בדבר תקינות המעשה המנהלי (רע"ב 4393/11 יוסי מוסלי נ' מדינת
ישראל (8.11.2011), סעיף 17 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן ; רע"ב 1621/06 מחמד שבלי נ' שירות בתי הסוהר (4.5.2006), פסקה ג.4 לפסק הדין). המבקש הציג מטעמו ראיות אחרות בתמיכה לטענתו לפיה היה מקום להותירו בכלא מעשיהו. אולם, אין בתיעוד הרפואי כדי להוכיח כי אי אפשר ליתן מענה למצבו הרפואי בכלא אחר, וכנגד תיאוריו את השיח החיובי לטעמו עם גורמי הכלא עומדת עמדת המשיב לפיה המידע החסוי תמך בהעברתו.
7.
אין בידי אפוא להיעתר לבקשה, אשר כאמור יתכן ואף התייתרה. הבקשה נדחית אפוא בזאת.
ניתנה היום, ט"ו בכסלו התשע"ה (7.12.2014).
ש ו פ ט