רע"ב 8303/12 ויקטור מישייב נ. שרות בתי הסוהר

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט א' טל ) בעת"א 912-10-12. בית המשפט קמא דחה עתירת אסיר שהגיש המבקש שבפנינו, ויקטור מישייב (להלן: המבקש ) לצאת לחופשה על מנת להשתתף בחתונת אחיו.

2.

על המבקש נגזר עונש מאסר בפועל בן ארבע שנים ושמונה חודשים, לאחר שהורשע בעבירות של קשר לביצוע פשע, סחיטה, הטרדת עד, איומים ותקיפת עובד ציבור שנעברו כחלק מפרשה ענפה של עבירות סמים, במסגרת הסדר טיעון.

3.

המבקש עתר לבית המשפט קמא בבקשה להתיר את יציאתו לחופשה בת 24 שעות לרגל חתונת אחיו, העתידה להתקיים ביום 22.11.2012. בקשתו סורבה בטענה שקיים מידע מודיעיני המלמד על מעורבותו של המבקש בפעילות פלילית עדכנית מחוץ לכותלי בית הסוהר, כמו גם מידע המלמד על התנהגותו השלילית בין כותלי בית הסוהר, לרבות תקיפת אסיר והימורים. בית המשפט קמא, שעיין בחומר המודיעיני החסוי שהוגש על-ידי המשיבים, דחה את העתירה בקובעו כי יש בהתנהגותו של המבקש כדי להצדיק את ההחלטה שלא לאשר לו יציאה לחופשה.

4.

על החלטה זו של בית המשפט קמא הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. לטענת המבקש המידע המודיעיני שהוצג בעניינו הוא ככל הנראה מידע כללי וישן שאין בו כדי ללמד על מסוכנות הכרוכה ביציאה לחופשה המבוקשת. כן טוען המבקש כי הוא לא עומת עם המידע המודיעיני ולפיכך לא היה ביכולתו להפריכו. המבקש אף צירף לבקשה דו"ח מיום 9.9.2012, שנכתב על ידי עובדת סוציאלית של שרות בתי הסוהר לצורך דיון בעניינו בוועדת שחרורים, המלמד, לשיטתו, שהוא אסיר חיובי.

5.

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית או עניין בעל חשיבות ציבורית החורגים מעניינו של המבקש (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986)). ככלל אין לאסיר זכות קנויה לצאת לחופשה (ראו: רע"ב 5570/09 גיורא אדינאייב נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 4.2.2012)). שיקול הדעת באישור יציאה לחופשה נתון לגורמי שירות בתי הסוהר, וההתערבות השיפוטית שמורה למקרים שבהם נפל פגם בולט בשיקול דעת זה. השיקולים שהנחו במקרה זה את החלטתם של המשיבים – שיקולים הנוגעים למסוכנותו של האסיר לכלל הציבור בשל פעילות העבריינית, כמו גם להתנהגותו בתוך כותלי הכלא – הם שיקולים ראויים ומרכזיים להחלטות מסוג זה.

6.

על מנת להסיר ספקות, וזאת למעלה מן הצורך, לבקשתי, הוצג החומר החסוי שהיה בפני בית המשפט קמא גם לעיוני. כך יכולתי לעמוד על כך שהחלטת המשיבים אכן היתה נטועה במידע מודיעיני עדכני המצביע על מעורבותו של המבקש בפעילות פלילית, באופן שיש בו כדי ללמד על מסוכנותו.

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית.