פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
9285/17
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקש:
רחמים בוארון
נ ג ד
המשיב:
שב"ס
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 26.11.2017
בתיק עת"א 782-10-17 ו-עת"א 25674-08-17
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
המבקש הגיש שתי עתירות לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (עת"א 782-10-17 ו-עת"א 25674-08-17; השופט א' יקואל ), לאחר שדחה המשיב את בקשותיו להתייחדות ולביקורי ילדים.
2.
בהחלטה מיום 10.10.2017, הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת העתירה, שהוגשה בהעדר תצהיר, תוך שציין כי "ככל שיגיש העותר תצהיר, אשקול לבטל את החלטת המחיקה" (החלטה בעת"א 782-10-17; החלטת מחיקה דומה התקבלה גם במסגרת עת"א 25674-08-12 ). החלטה זו ניתנה לאחר שהתקבלה תגובת המשיב. לטענתו, אסירים המבקשים להגיש עתירה הנתמכת בתצהיר מתוך כתלי בית הסוהר, נדרשים לסור לפיקוד בית הסוהר, שם גורמים מטעם היחידה עורכים עבורם תצהיר כנדרש. בנסיבות העניין, נמנע המבקש מלפנות לגורמי היחידה הרלוונטית ביחד עם העתירות, ומשכך לא הוצא לו תצהיר כאמור.
3.
בהמשך, פנה המבקש שוב ושוב לבית המשפט בבקשות לביטול מחיקת העתירות בתואנות שונות – אך לא צירף את התצהיר האמור. בית המשפט קמא דחה בקשות אלה, בטענה כי לא מצא שינוי נסיבות המצדיק את ביטול ההחלטה, כל עוד לא צורף התצהיר.
4.
בבקשה שלפני, טוען המבקש כי אי-צירוף התצהיר נובע ממחדליו של המשיב. עם זאת, מודה המבקש כי העתירות מוגשות על-ידי גורם חיצוני, שאינו מצוי בתוככי בית הכלא, וממילא המבקש אינו יכול לפנות לאותם גורמים, להציג להם את העתירות, ולתמוך את טענותיו בתצהיר.
5.
דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור ניתנת בצמצום, הואיל והיא יוחדה לליבון סוגיות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינו הפרטני של המבקש. הבקשה שלפני אינה מסוג זה. זאת ועוד, גם לגוף הדברים איני מוצא טעם להתערב בהחלטותיו של בית המשפט קמא, אשר הקפיד כראוי על הכללים הדיוניים.
6.
אשר על כן, הבקשה נדחית בזאת.
ניתנה
היום, כ"ג בכסלו התשע"ח (11.12.2017).
ש ו פ ט