רע"ב/רעב"ס 974-23 רע"ב/רעב"ס 974-23

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.1.2023 (עת"א 4691-10-22, השופט מ' קרשן). בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המדינה והורה על החזקתו של המבקש במאסר במתכונת של הפרדת יחיד למשך שישה חודשים נוספים שתחילתם ביום 1.11.2022.

2.המבקש מרצה עונש מאסר של 18 שנים לאחר שהורשע בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בשורה של עבירות חמורות, ובהן סיוע לרצח, חטיפה לשם רצח או סחיטה, סחיטה בכוח, סחיטה באיומים וחבלה בנסיבות מחמירות (תפ"ח 27442-01-18, השופטים י' לוי ו-י' טופף והשופטת מ' בן ארי). המבקש כלוא מאחורי סורג ובריח מאז 13.9.2017, תחילה כעצור ובהמשך כאסיר. החל ביום 7.11.2017 הוא מוחזק בתנאי הפרדה, בגין מספר עילות: שמירה על ביטחון בית הסוהר, שמירה על שלומם או בריאותם של אסירים אחרים, מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר ומניעת עבירת אלימות או עבירה של עסקת סמים. זאת, בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 19ב לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: הפקודה). בזמן שחלף מאז, הוארכה החזקתו של המבקש בתנאי הפרדה מעת לעת על-ידי הגורמים המוסמכים לכך בשירות בתי הסוהר, באישורו של בית המשפט המחוזי (להלן: שב"ס).

3.להשלמת התמונה, יצוין כי חרף האמור, לאחרונה שוהה עם המבקש בתאו אסיר תומך בין השעות 17:00-8:00 מדי יום, בעקבות ניתוח שעבר המבקש בגבו. כמו כן, המבקש רשאי לשוחח בטלפון עם אמו, אחותו, ועורכי דינו. עוד הוא רשאי לשוחח בתנאי פיקוח עם בת זוגו ואחות נוספת. פעם בשבוע רשאי המבקש לפגוש את בני משפחתו מקרבה ראשונה ב"ביקור סגור", ואחת לחודש במסגרת "ביקור פתוח". כמו כן, המבקש זכאי לצאת לטיול יומי במשך שעתיים, בהתאם לכללי בית הסוהר.

4.ברקעו של ההליך שבפני עומדת המלצתה העדכנית של המשטרה לשב"ס להוסיף ולהחזיק את המבקש בהפרדת יחיד, לנוכח מסוכנותו והחשש לפגיעה בשלום הציבור. על-פי חוות הדעת של המשטרה, המבקש עומד בראש כנופיה המבצעת פעילות פלילית, לרבות עבירות אלימות, ואף במהלך מעצרו הוא מעורב באירועים רבים של הפרות סדר ואיומים כלפי בעלי תפקידים בתחום אכיפת החוק. עוד צוין כי המבקש פועל מבין כתלי בית הסוהר באופן אינטנסיבי, תוך הפעלת אחרים, לביצוע עבירות אלימות וקידום מעמדו בקרב ארגוני פשיעה אחרים. חטיבת המודיעין בשב"ס הצטרפה להמלצה זו, לצורך שמירה על שלומם ובריאותם של האסירים, בציינה כי קיימת שורה ארוכה של פרטי מידע מודיעיניים התומכים בכך.

5.ביום 14.9.2022 התקיים דיון בעניינו של המבקש בוועדה המתאימה – ועדת הפרדות מחוז מרכז של שב"ס (להלן: הוועדה). על שולחנה של הוועדה הונחו חוות דעת רופא מיום 24.8.2022, שלפיה אין מניעה להחזיק את המבקש בהפרדה, חוות דעת של ראש תחום טיפול ושיקום בשב"ס מיום 28.8.2022, שלפיה "אין מניעה סוציאלית" לכך, וכן עמדת המבקש מיום 24.8.2022, המתנגד להמשך החזקתו בתנאים אלו. בתום הדיון החליט יו"ר הוועדה, מפקד מחוז מרכז בשב"ס, לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לאשר את המשך החזקתו של המבקש במתכונת של הפרדת יחיד למשך שישה חודשים. בהחלטה צוין כי בעניינו של המבקש אין חלופה מקלה יותר שיכולה להשיג את מטרת ההפרדה, לרבות האפשרות של החזקתו בתנאי הפרדה זוגית או באגף שמור.

6.בהמשך לכך, ביום 3.10.2022 עתרה המדינה לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 19ה לפקודה, וביקשה להאריך את החזקתו של המבקש בהפרדה. ביום 30.10.2022 התקיים דיון בבקשה בבית המשפט המחוזי, שבמהלכו הוגש חומר חסוי בעניינו של המבקש. באת-כוחו של המבקש טענה כי אין להיעתר לבקשה, וכי לאחר חמש שנים שבהן הוא מוחזק בהפרדה, יש להורות על שיבוצו באגף רגיל. עוד נטען כי המבקש מצוי בפועל במגע יומיומי עם מספר אסירים, באישור שב"ס, ולפיכך יש קושי להצדיק את המשך החזקתו בתנאי הפרדת יחיד. במהלך הדיון הבהיר בית המשפט המחוזי כי על פני הדברים יש מקום להיעתר לבקשת המדינה. עם זאת, הוצע לשב"ס לבחון את האפשרות להקל באופן הדרגתי בתנאי ההפרדה "תוך נקיטת צעדים בוני אמון מצד שני הצדדים". בהמשך לכך, הצדדים הסכימו לבחון את האפשרות להחזקתו של המבקש בהפרדה זוגית, על-ידי הכנסת אסיר נוסף לתאו. בהתאמה, הורה בית המשפט המחוזי למבקש להעביר לשב"ס רשימה של 10 אסירים רלוונטיים שמתאימים לדעתו לשהות עמו בתא, ואילו שב"ס התבקש לבחון את האפשרות לשילובם של אסירים אחרים עמו, ולהגיש חוות דעת בעניין.

7.ביום 8.1.2023 הגישה המדינה הודעה מעדכנת, שבה צוין כי המבקש העביר לידי שב"ס שם של אסיר אחד בלבד, וכי המשטרה מתנגדת להחזקתו של המבקש בהפרדה זוגית, ובפרט עם האסיר שציין המבקש. המבקש מצידו, הגיב להודעת המדינה, וטען כי שב"ס לא העלה אפשרויות אחרות לאסירים שיכולים להיות מוחזקים עמו בהפרדה זוגית. בהמשך לכך, ובהתאם להחלטה שניתנה, הוצג לבית המשפט המחוזי חומר חסוי נוסף.

8.בהחלטה הנזכרת בפתח הדברים קיבל בית המשפט המחוזי את העתירה והורה על הארכת החזקתו של המבקש בתנאי הפרדת יחיד למשך שישה חודשים, שתחילתם ביום 1.11.2022. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי עולה מהחומר שהוגש לעיונו שהבקשה לשלב את המבקש עם האסיר ששמו צוין נבחנה באופן יסודי, ועל כן אין מקום להתערב בהחלטה לדחותה. בית המשפט המחוזי הוסיף כי לפחות בעת הזו, נוכח עוצמתן הניכרת של עילות ההפרדה, לא ניתן להסתפק בהעברתו של המבקש לאגף שמור. בית המשפט המחוזי הדגיש כי העובדה שהמבקש מצוי במגע מסוים עם אסירים אחרים אינה שקולה כנגד הסרת מלוא מגבלות ההפרדה ואף לא מחלישה את הצורך בהחזקתו בתנאי הפרדה. בחתימת ההחלטה הוסיף בית המשפט המחוזי כי על שב"ס להוסיף ולתור כל העת אחר חלופות להחזקתו של המבקש בתנאי הפרדת יחיד, לרבות בדרך של הפרדה זוגית, וזאת אף לפני תום התקופה שעליה הורה.

9.הבקשה שבפני, שהוגשה ביום 5.2.2023, מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענתו של המבקש, שגה בית המשפט המחוזי בכך שקיבל את הבקשה להאריך את החזקתו בתנאי הפרדת יחיד, תוך מתן משקל מכריע לפרטי מידע מודיעיניים שלא הובילו לפתיחה של חקירה פלילית. המבקש הדגיש, כי הוא מוחזק בתנאי הפרדה למעלה מחמש שנים, וכי אלו נותנים בו את אותותיהם: הוא מתמודד עם בעיות רפואיות רבות, ובעיקר עם בדידות קשה מנשוא. המבקש טוען עוד כי היה מקום להורות על ביטול הדרגתי של תנאי ההפרדה בעניינו, וביחס לכך מפנה המבקש, בין היתר, להחלטה שניתנה ברע"ב 697/13 מדינת ישראל נ' מוסלי (5.3.2013) (להלן: עניין מוסלי). המבקש שב גם עתה על הטענה לפיה העובדה שניתן לו לשהות עם אסירים אחרים לפרקים בתקופה האחרונה, מלמדת כי החזקתו בהפרדה אינה כורח המציאות. לבסוף, נטען כי הבקשה מעוררת שאלות עקרוניות החורגות מעניינו הפרטני, לרבות ההבחנה הנדרשת בין אמות המידה להחזקת עצורים בתנאי הפרדה לעומת החזקתם של אסירים בתנאים אלו, כאשר ביחס לאחרונים לא מתקיים עוד חשש לשיבוש מהלכי משפט או השפעה על עדים.

10.בהחלטתי מאותו יום הוריתי למדינה להגיב לבקשה, ולצרף לתגובתה את החומר המודיעיני הרלוונטי. בתגובתה מיום 14.2.2023 מתנגדת המדינה לבקשה, וטוענת כי לא נפל כל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. המדינה עומדת על המסוכנות המשמעותית הנשקפת מהמבקש לשלום הציבור ולביטחונו וטוענת כי החזקתו בתנאי הפרדה נדרשת ונחוצה לנוכח מעורבותו בסכסוכים אלימים בתוך בית הסוהר ומחוצה לו. המדינה מדגישה כי המבקש הוא בעל השפעה כבדת משקל על "חיילים הסרים למרותו" המוחזקים במתקני כליאה שונים, וכי היקף פעילותו הפלילית נרחב, וכולל כוונות פגיעה, תכניות לשימוש באלימות חמורה וסחיטת דמי חסות. המדינה מכירה בפרק הזמן החריג שבו נתון המבקש בתנאי הפרדה, אך סבורה שאין מנוס מכך נוכח היקף המידע המודיעיני המלמד על מסוכנותו, ובשים לכך שזהו מידע עדכני ורציף. המדינה מדגישה כי נעשו ניסיונות לאיתור אסיר שניתן יהיה לכלוא עם המבקש בתאו, דהיינו, אסיר שמוחזק אף הוא בתנאי הפרדה ושמוטלות עליו מגבלות דומות ביחס ליצירת קשר טלפוני, וכן מי ששילובו בתאו של המבקש לא יסייע למבקש להמשיך בפעילותו הפלילית. אולם, כך הוסבר, הדבר לא עלה בידה. בנסיבות אלה, המדינה טוענת כי לא ניתן להסתפק באמצעי אחר, פוגעני פחות, לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, וכן לשם שמירה על הביטחון, הסדר והמשמעת בבית הסוהר.

11.לתגובת המדינה צורפו שתי מעטפות חתומות ובהן חומרים חסויים. הראשונה שבהן – כוללת את החומר שהוגש לבית המשפט המחוזי; השנייה – כוללת מידע נוסף ועדכני בעניינו של המבקש.

12.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על נספחיהן, וכן עיינתי בחומרים החסויים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אכן, החזקת אסיר בתנאי הפרדה אמורה להיות מוצא אחרון. היא כרוכה בפגיעה קשה בצרכים אנושיים. אין ספק שיש לבחור בה רק בהיעדרה של כל חלופה אחרת. כך מורה החוק (בסעיף 19ב לפקודה), וכך מורה גם הפסיקה (ראו למשל: רע"ב 2635/13 אבוטבול נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (5.6.2013); רע"ב 7441/18 נאשף נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 6 (20.2.2019) (להלן: עניין נאשף); רע"ב 4514/19 לוי נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 5 (15.8.2019) (להלן: עניין לוי)). אולם, יש מקרים שבהם אין מוצא מנקיטת אמצעי זה, ואף לאורך תקופה. כזה הוא המקרה שבפני. בנסיבותיו של המבקש, ולאחר שעיינתי במכלול החומר, אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להאריך את החזקתו של המבקש בתנאי הפרדת יחיד בשישה חודשים נוספים. זאת, אף בהתאם לאמת המידה הגמישה יחסית המתייחסת לבקשות רשות ערעור שאינן ב"גלגול שלישי" (עניין מוסלי, בפסקה י"ג; עניין נאשף, בפסקה 7; עניין לוי, בפסקה 5. והשוו: עניין אבוטבול, בפסקה 5; רע"ב 5649/15 חבני נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (1.11.2015)).

13.בעיקרו של דבר, החלטתי זו מבוסס על עיון מקיף בחומרים החסויים בעניינו של המבקש, לרבות אלו המתייחסים לתקופה שלאחר מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי. חומרים אלו מלמדים על מעורבותו הנמשכת של המבקש בפעילות פלילית גם מבין כתלי בית הסוהר, באופן שעלול לסכן את שלום הציבור וכן לסכן אסירים אחרים. לפיכך שוכנעתי כי לעת הזו אין מנוס מהמשך החזקתו של המבקש בתנאי הפרדת יחיד. כמו כן, התרשמתי כי אין אף להורות במקרה זה על החזקתו של המבקש עם האסיר שהוצע על-ידו. זאת יש לומר: התוצאה שהגעתי אליה אינה קלה, אך מסקנה אחרת עלולה להוביל לתוצאות קשות יותר.

14.בטרם סיום, מצאתי לנכון להדגיש, כפי שציין בצדק בית המשפט המחוזי, כי על שב"ס להוסיף ולבחון את האפשרות להקלה בתנאי ההפרדה גם בתוך תקופת ההפרדה הנוכחית, המסתיימת בעוד חודש וחצי, בכפוף למידע המודיעיני בעניינו של המבקש ולמכלול הנסיבות בעת קבלת ההחלטה העדכנית.

15.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.