פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
10693/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
אלי ברזילי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה מיום 7.12.08 בעפ"ת 2365-04-08 שניתן על ידי
כבוד השופטת נ' אהד
בשם המבקש:
עו"ד אשר ארבל
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית המשפט לתעבורה ברמלה (ת 1683/08) בגין עבירה של
אי ציות להוראות שוטר במדים, לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
על פי המתואר בכתב האישום, ביום 24.1.2008 נהג המבקש ברכבו ברחוב האחד עשר בראשון לציון ולא ציית להוראות שוטר במדים, שהורה לו להסתובב בשל עבודות בכביש, אלא פנה לרחוב ים כנגד כיוון התנועה.
ביום 14.2.2008 הרשיע בית המשפט לתעבורה (כבוד השופטת ר' טאובר ) את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום לנוכח אי התייצבותו, אשר כמוה כהודאה בעובדות הנטענות בכתב האישום. בית המשפט גזר על המבקש פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך שלושה חודשים; וקנס בסך 1,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו.
ביום 13.4.2008 ערער המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז (עפ"ת 2365-04-08) על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה. בתחילה נמחק הערעור לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון ביום 7.9.2008, אלא שהתברר כי לא נמסרה לו הזמנה לדיון כדין ולכן בית המשפט נאות לפתוח את הדיון מחדש. בערעורו טען המבקש כי מדובר בעלילת שווא נגדו, שכן השוטר כותב הדו"ח לא היה במדים בעת האירוע נשוא כתב האישום ועל כן לא ידע המבקש כי מדובר בשוטר. לטענתו, אותו שוטר הופיע מאוחר יותר בביתו, בעת מסיבת יום ההולדת של בתו, והגיש לו במועד זה את הדו"ח, תוך התנהגות ברוטאלית ובלתי הולמת. לעניין אי התייצבותו לדיון טען כי זו נובעת מכך שחשב כי הדו"ח שניתן לו הינו מסוג "ברירת משפט". בדיון שנערך לפני בית המשפט המחוזי ביום 7.12.2008 הוסיף כי לאור הצורה בה הוגש לו הדו"ח לא ראה לנכון להתייצב לדיון. כמו כן, טען לחילופין כנגד חומרת עונשו. לבסוף גרס כי יש לאפשר לו יומו בבית המשפט ולהחזיר את הדיון בעניינו לבית המשפט לתעבורה. טרם מתן פסק דינו אפשר בית המשפט למבקש להמציא לידיו אישור להפקדת רישיונו בבית המשפט לתעבורה ברמלה.
ביום 7.12.2008 דחה בית המשפט (כבוד השופטת נ' אהד ) את הערעור. בית המשפט קבע כי אין מקום לאפשר המבקש להעלות טענות חדשות בדיון שנערך לפניו, אשר בעיקרן הינן טענות עובדתיות שלא צוינו בהודעת הערעור או נתמכו בתצהיר מצדו. כמו כן, בהודעת הערעור עצמה לא צוינה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון שנקבע לו ושאליו זומן כדין, ועל כן הצדק היה עם בית המשפט לתעבורה אשר הכריע את דינו בהיעדרו.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה שב ומעלה המבקש את אותן הטענות אשר העלה בערעורו לבית המשפט המחוזי, לעניין הכרעת דינו.
לאחר שעיינתי בבקשה, ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות, אף מבלי לקבל את תגובת המשיבה.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות שונות. ככלל, הלכה היא, כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי, ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין. במקרה שבפניי, חרף טענות המבקש, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. המבקש לא הראה כל סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון בעניינו, לא לפני בית המשפט המחוזי ואף לא בפניי. יתרה מכך, למבקש ניתנה יותר מהזדמנות אחת לפרוש את טענותיו כנגד התנהלותו של השוטר רושם הדו"ח, אך הוא לא עשה כן בדרך המקובלת, אלא העלה טענות בעלמא שלא במקומן ובזמן המיועד לכך.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, א' בטבת התשס"ט (28.12.2008).
ש ו פ ט