פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1635/12
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. ברוך מאירסון
2. פיור ניהול עסקים בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת כהן) מיום 16.1.12 בתיקים עפ"א 5850-06-11,
עפ"א 30176-05-11 ועפ"א 30176-05-11
בשם המבקשים:
עו"ד סאיד ג'בארה
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת כהן) מיום 16.1.12 בתיקים עפ"א 5850-06-11, עפ"א 30176-05-11 ועפ"א 30176-05-11, במסגרתו נדחו שלושה ערעורים על פסק דינו (ועל החלטות נוספות) של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (השופטת ברוורמן) בתיק 02/09/0012934.
ב.
עיינתי בנימוקי הבקשה (אשר הוגשו ביום 4.3.12 בעקבות החלטה מיום 28.2.12), ולמעשה היא מכוונת כלפי החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים - אשר אושרה בבית המשפט המחוזי - שלא לפסוק למבקשת 2 (וכן לנאשם נוסף שלא צורף לבקשה) הוצאות הגנה מאוצר המדינה (לפי סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977), וכלפי החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים - אשר אף היא אושרה בבית המשפט המחוזי - שלא לאפשר למבקש 1 לייצג את המבקשת 2 בהליך הפלילי.
ג.
אינני רואה עילה להיעתר לבקשה. כפי שהסביר בית המשפט המחוזי, החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים שלא לפסוק הוצאות הגנה מאוצר המדינה מסתברת בנסיבות, שכן לא התקיימו תנאי סעיף 80 לחוק העונשין; זאת מעבר לכך שבשלב דיוני זה, סוגיה זו אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית העשויה להצדיק שקילת מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"פ 86/00 קמחי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 10693/08 ברזילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128).
ג.
בכל הנוגע להחלטה שלא לאפשר למבקש 1 לייצג את המבקשת 2 בהליך בבית המשפט לעניינים מקומיים אציין, כי אין לשאלה זו נפקות מעשית בשלב הנוכחי - לאחר שההליך הפלילי נגד המבקשת 2 הסתיים בזיכויה מחמת הספק. כבר מטעם זה ניתן שלא להיעתר לבקשה (רע"פ 5169/11 רובין נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 4753/90 שדה
נ' מדינת ישראל
(לא פורסם)). שנית, אף אילו היה מקום לשקול לאפשר למבקש 1 לייצג את המבקשת 2, ספק רב אם היה מקום לעשות כן בנסיבותיו של תיק זה. כפי שהזכיר בית המשפט המחוזי, המבקשת 2 היתה מיוצגת, המבקש לא התייצב לדיון הראשון בתיק, ולא הציג את המסמך המסמיך אותו (כנטען) לייצג את המבקשת 2 בשני הדיונים הבאים. כל זאת מעבר לשאלה, אם המבקש 1 (שלא היה צד להליך) רשאי היה להגיש ערעור מטעמו, עניין שבית המשפט המחוזי נמנע - לטובת המבקש 1 - מהכרעה בו. ייצוג חברה בע"מ, וגוף מאוגד בכלל, בהליך פלילי הוא נושא שהזהירות יפה לו, כמות שציין בית המשפט המחוזי, וזאת כדי למנוע אי בהירות ותהיות, וזאת מעבר לשאלת סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. על כן ייבחן היטב כל מקרה לגופו, ובמקרה דנא תולדות הנושא אינן מגלות כי נפל פגם בהחלטות בתי המשפט הקודמים.
ד.
בטרם סיום אדרש בקצרה לאמירת בא כוח המבקשים כי יש מקום לשנות את "מדיניות תקרת הזכוכית" של הלכת חניון חיפה . מניסיון רב בתיקי "גלגול שלישי" איני רואה מקום לשינוי המדיניות, מבלי לפגוע בבחינת כל מקרה לגופו. את המותרות של "שלושה ימים דיוניים" רחבי יד אין בית משפט זה, שהוא עמוס ללא יחס למקביליו בעולם רובם ככולם, יכול להרשות לעצמו, בכל הרצון הטוב. הבקשה הנוכחית, כאמור, נבחנה גם לגופה המהותי.
ה.
סוף דבר, אין בידי להיעתר לבקשה.
ניתנה היום י"ז באדר התשע"ב (11.3.2012).
ש ו פ ט