רע"פ 1644/12 זיאד מחאגנה נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט סעב) מיום 1.2.12 בתיק עפ"ת 50776-09-11, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בחדרה (השופט גינות) מיום 29.6.11 בתיק תת"ע 5917-05-10.

רקע

ב.

המבקש נתפס ביום 20.2.10 כשהוא נוהג בשכרות. פעמיים הגיש המבקש בקשות לדחיית מועד הדיון בעניינו (ראו

החלטה מיום 9.6.10 והחלטה מיום 26.1.11), ולבסוף לא התייצבו הוא (וכן בא כוחו) לדיון שהתקיים ביום 29.6.11. המבקש הורשע, והושתו עליו 28 חודשי פסילה, פסילה מותנית וקנס כספי. המבקש עתר לביטול פסק הדין, וטען כי בעקבות טעות אנוש במשרדו של בא כוחו, סבר שהדיון נקבע ליום 10.7.11. כן נטען לעיוות דין, בין היתר כיון שלא ניתנה למבקש הזדמנות לטעון לגבי ההתחשבות בתקופת פסילה מנהלית, בתפיסת הרכב ובנסיבות אישיות וכלכליות קשות. הבקשה נדחתה ביום 18.7.11. בקשה נוספת נדחתה (לאחר קבלת תגובת המשיבה) ביום 9.8.11. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי

נדחה ביום 1.2.12. בין היתר נקבע, כי שכחה או טעות משרדית מצד בא כוחו של המבקש אינה

עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר; כי לא הוכח שנגרם למבקש עיוות דין כתוצאה מאי-ביטולו פסק הדין; וכן כי העונש שהושת אינו חורג מרמת הענישה המקובלת, בין היתר בהתחשב ברמה הגבוהה של האלכוהול שנמצאה בדמו של המבקש.

ג.

בבקשה שלפנינו נטען, בעיקר , כי שגו בתי המשפט בכך שלא נעתרו לבקשת הביטול. בכל הנוגע לסיבה לאי-ההתייצבות - נטען כי מדובר בשגגה בהזנת מועד הדיון למחשבו של בא כוח המבקש; בכל הנוגע לעיוות הדין - נטען כי בידי המבקש טענות טובות לגבי עצם ההרשעה (בין היתר פער זמנים ממושך בין שעת ביצוע העבירה לשעת ביצוע מבחן הנשיפה; והעובדה שהמבחן נערך על ידי שוטר מג"ב אשר "כנראה אינו מוסמך לעשות את הבדיקה"), וכן טענות העשויות להשפיע על חומרת העונש (בין היתר: נסיבות אישיות ייחודיות, עבר תעבורתי שאינו מכביד ואי-ניכויה של תקופת פסילה מינהלית). סוף דבר, נטען כי יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, על מנת לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט.

דיון והכרעה

ד.

ואולם, לאחר העיון חוששני כי אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים "בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 - הנשיא שמגר; רע"פ 86/00 קמחי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 10693/08 ברזילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). עניינה של הבקשה הנוכחית אינו חורג "מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת". בתי המשפט לא קבעו הלכה משפטית כלשהי, והחלטותיהם תחומות לנסיבות הספציפיות של התיק הנוכחי - ולפיכך אין עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. מבלי להביע עמדה לגופו של עניין אזכיר, כי "בראייה זו העובדה שניתן להגיע לתוצאה אחרת מזו אליה הגיע בית המשפט המחוזי אינה מעלה או מורידה" (רע"א 8474/10 שימיאנוב נ' גרבר (לא פורסם) - השופט הנדל). בהתחשב בטיב העבירה ובעונש, לא מצאתי עילה למתן רשות ערעור.

ה.

לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.