רע"פ 11013/04 דוד שטיינברג נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי (כב' השופט ע' חבש) בע"פ 8662/04

דוד שטיינברג נ' מדינת ישראל.

2.ביום 13.5.04 נהג המבקש במשאית "פול טריילר" (גורר ונגרר) בכביש הביקעה (ציר 90). באזור צומת נערן עקף המבקש רכב אחר תוך חציית קו הפרדה רציף שאין בצידו הימני קו קטעים, בניגוד לתקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה. המבקש הודה בביצוע העבירה, אך טען לפני בית-המשפט לתעבורה בירושלים כי יש להקל בעונשו ולהימנע מפסילת רישיונו מן הטעמים הבאים: ראשית, כי יצא לעקיפה שעה שהכביש היה ישר ופנוי ולאחר שהרכב שנסע לפניו האט וירד לשול הימני. שנית, לעת שיצא לעקיפה, נסתיים כבר קו ההפרדה הרצוף, ורק הגלגל האחורי של הנגרר חצה למעשה את הקו הרצוף. בנסיבות אלו, כך טען המבקש, גם אם עבר עבירה - היתה נהיגתו בטוחה ולא מסוכנת. שלישית, נוהג הוא במשאית מזה כארבעים שנה ללא תאונות וללא "עבר מכביד". רביעית, הנהיגה במשאית היא מקור הפרנסה היחיד שלו ושל שלושת ילדיו.

3.בפסק-דינו ציין בית המשפט לתעבורה כי "מדובר באירוע חמור ומסוכן בכביש בין-עירוני על-ידי משאית", ולאחר עיון בטענותיו גזר על המבקש תשלום קנס בסך 1,000 ש"ח; פסילה מקבל או מהחזיק ברישיון נהיגה תקופה של חמישה חודשים; ופסילה מקבל או מהחזיק ברישיון נהיגה תקופה של שלושה חודשים על-תנאי למשך שלוש שנים.

4.המבקש עירער על פסק-הדין לבית-המשפט המחוזי בירושלים, ובערעורו חזר על הטענות שטען לפני בית המשפט לתעבורה. כן הציג לפני בית-המשפט המחוזי פסקי-דין אחדים שבהם הוטלו עונשים קלים יותר על עבירות דומות שבוצעו אף בנסיבות חמורות יותר מאשר בענייננו. על רקע זה טען המבקש כי העונש שהוטל עליו סוטה באופן חריג ממדיניות הענישה המקובלת. בפסק-דין מנומק דחה כב' השופט ע' חבש את הערעור, תוך שקבע:

העונש אשר הושת על המערער, אף שיש לו השלכות לא קלות עליו, איננו חורג מהסביר יחסית לעבירה בה הורשע המערער הטומנת בחובה סכנה מוחשית למשתמשים בכביש.

5.על פסק-דין זה הבקשה שלפניי. בבקשתו חוזר המבקש על הטענות אותן טען לפני ערכאות דלמטה, תוך שהוא מדגיש את הפגיעה בעקרון אחידות הענישה שנגרמה, לדעתו, בעונש שנגזר עליו.

6.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, היגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בית-משפט זה חזר והטעים לא פעם כי זכות ערעור שני שמורה למקרים ייחודיים בהם עולות שאלות בעלות השלכה ציבורית, חוקתית או משפטית רחבה. על אחת כמה וכמה מקום שבקשת רשות הערעור נסבה על חומרת העונש, שרשות ערעור לא תינתן אלא במקרים חריגים (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123; רע"פ 6645/03 אליהו אמר ואח' נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). גם הטענה בדבר הפגיעה באחידות הענישה אינה מצביעה על שאלה עקרונית החורגת מעניינו של המבקש; ראו: רע"פ 6916/03 חוה פאפו נ' מדינת ישראל (לא פורסם). למעלה מן הצורך אוסיף, כי אף לגופו של עניין לא נמצא לי, בהתחשב באופי העבירה, כי העונש שהוטל בערכאות דלמטה עונש שאינו ראוי הוא, וכך חרף נסיבותיו האישיות של המבקש.

7.הבקשה נדחית וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

היום, כ"כ בכסלו תשס"ה (8.12.04).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

04110130_G01.doc של

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il