רע"פ 2557/12 תמם פרדי נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא יפה-כ"ץ, השופטים צלקובניק ושפסר) בעפ"ג 51345-12-11 מיום 7.3.12, שבגדרו התקבל ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (סגנית הנשיא בר- אור) בפ' 3663/09 מיום 27.6.11.

ב.

המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של אחזקת סמים שלא לצריכה עצמית ובעבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע. כנטען בכתב האישום המתוקן, ביום 2.10.09 נסעו המבקש וזוגתו ברכב מסוג הונדה סיוויק, כאשר בתא המטען האחורי של הרכב היה מוסתר שק שהכיל סם מסוכן מסוג חשיש המחולק לאריזות במשקל כולל של 10,450 גרם נטו.

ג.

בית משפט השלום הטיל על המבקש 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירות סמים, 3 חודשי מאסר על תנאי נוספים, 6 חודשי מאסר על תנאי שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירה מסוג הסתייעות ברכב לביצוע פשע, פיקוח של שירות המבחן, קנס כספי בסך 10,000 ₪ או 60 ימי מאסר ופסילה על תנאי למשך 12 חודשים מהחזקת רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים. בית המשפט נתן דעתו לחומרת המעשים, אולם למול זאת נתן משקל מכריע להליך השיקום שעבר המבקש ולאפשרות השתלבותו בהליך טיפולי בשירות המבחן. הודגש, כי מאז מעצרו שהה המבקש תקופה ארוכה במעצר, שכלל מעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני, וכי הוא לא הפר את תנאי שחרורו. כן צוין, כי המבקש הביע חרטה על מעשיו, כי אורח חייו נורמטיבי, הוא שירת שירות צבאי מלא אף שחלה במחלה גנטית קשה, ועבירתו היתה על רקע חוב כספי גדול שנדרש להשיב בשוק האפור.

ד.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה על קולת העונש. צוין, כי אמנם למבקש אין דפוסים עברייניים מובהקים, אך הוא "... חצה 'קוים אדומים', בנתנו יד לעבירת סמים חמורה", והואיל ומתסקיר שירות המבחן עולה, שלא הפנים מעשיו, ושירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית, אין מקום להקלה יוצאת דופן בעונשו. כן ניתנה הדעת לעובדה שהמבקש ריצה בעבר מאסר בעבודות שירות שלא היווה הרתעה. בית המשפט ציין, כי נתן דעתו לכך שהמבקש לא ריצה מאסר בעבר, להודאתו ולנסיבותיו הרפואיות והמשפחתיות, והוסיף כי העונשים שהטיל על המבקש מתונים ביחס למתחייב מחומרת המעשים. על המבקש הוטלו איפוא

14 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה למשך 3 שנים וקנס כספי. עונש

המאסר עוכב על ידי בית המשפט המחוזי עד ליום 15.4.12.

ה.

מכאן הבקשה הנוכחית. בבקשה נטען, כי פער ענישה בולט בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור כבענייננו עשוי להיות עילה למתן רשות ערעור. הודגש, כי בהעדר עיכוב ביצוע לאחר מתן גזר הדין בבית משפט השלום, החל המבקש לרצות את עונשו בעבודות השירות. כן נטען, כי ערכאת הערעור לא נתנה דעתה לנסיבותיו האישיות של המבקש. עוד נטען, כי פסילת רשיון הנהיגה של המבקש כעונש נוסף מהוה החמרה נוספת ומיצוי ענישה שערכאת ערעור אינה נוהגת בו.

ו.

אין בידי להיעתר למבוקש. הבקשה אינה מעלה סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, ועל כן אינה מצדיקה דיון בתיק בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). כידוע, טענות באשר לחומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא במקרים של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)). רע"פ 5060/04 הגואל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). מקרה זה אינו נמנה עם אלה. אף אם קיים פער בין העונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית לבין ערכאת הערעור, אין בכך להצדיק מתן רשות ערעור, שכן יש לבחון האם העונש שהוטל אכן הולם את חומרת העבירה שבגינה הורשע הנאשם (רע"פ 3642/06 כהנים נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אכן, יהיו מקרים – והם חריגים – שבהם תהא התערבות כזאת, אך ענייננו אינו בא בקהלם. עמדנו לא אחת על חומרתן של עבירות הפצת סמים והחשיבות בהרתעה אפקטיבית:

"חשיבות המלחמה בנגע הסמים ידועה לכל, והעוסקים בסחר ובתיווך בסם יידעו כי 'מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק' (ע"פ 4998/95 מדינת ישראל נ' אוקטביו , פ"ד נא(3) 769, 787 השופט כתארו אז - מ' חשין)" (רע"פ 1720/11

גליק נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה ז').

החזקת סמים שלא לצריכה עצמית על פי העונש שקבע המחוקק, היא אחותה, ניתן לומר –תאומתה, שעבירת הסחר בסמים. בית המשפט המחוזי איזן איפוא באופן ראוי בין שיקולי הענישה השונים, ונתן דעתו בין היתר לנסיבותיו האישיות של המבקש ולאפשרות השיקום ולעברו הנורמטיבי, ועל כן לא מיצה עמו את הדין חרף חומרת המעשה. אין מקום להתערב בכך.

ז.

לא אוכל איפוא להיעתר למבוקש.