פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4015/10
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר
בשם המבקש:
עו"ד יעקב קמר
בשם המשיבה:
עו"ד עדי מנחם
החלטה
א.
המבקש הורשע בשנת 2005 בשורה של עבירות תנועה (בכללן הפקרה אחרי פגיעה), ונגזרו עליו עונש מאסר שרוצה בעבודות שירות, שמונה חודשי מאסר על תנאי, פסילה מהחזקת רשיון נהיגה לחמש שנים והתחייבות כספית. בשנת 2007 נתפס המבקש כשהוא נוהג בתקופת השלילה, ובית המשפט (פ"ל (תעבורה ירושלים) 507/08) הורה על הפעלת המאסר המותנה ובנוסף השית עליו (בחופף) עונש של חודש מאסר (נגזרו גם רכיבי ענישה נוספים). ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 22.4.10 (עפ"ג (מחוזי ירושלים) 2051-10). בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נדחתה (על ידי השופט ג'ובראן) ביום 19.9.10 (רע"פ 4015/01), והמבקש - שלחובתו נצברו למעלה מארבעים עבירות תנועה מאז החל לנהוג בשנת 1999 - חויב להתייצב לריצוי מאסרו ביום 17.10.10.
ב.
עתה עותר המבקש לעכב את ריצוי העונש, לצורך השלמת הטיפול בבקשת חנינה שהגיש לנשיא המדינה , טיפול אשר (כנטען) הוקפא במשך הטיפול בבקשת רשות הערעור. בין היתר נטען כי סיכויי בקשת החנינה טובים, וכי יש חשש לשלומו ושלום משפחתו אם ירצה מאסר בפועל (תוך הסתייעות באישור רפואי שמחמת צנעת הפרט לא אפרט את תוכנו). באת כוח המשיבה התנגדה לבקשה, בהתאם לכלל לפיו:
"אין בהגשת חנינה כדי לעכב את ביצועו של עונש שנגזר על המבקש. כבר נקבע, כי עיכוב ביצוע גזר דין בנימוק שהוגשה בקשה לחנינה לנשיא המדינה יש בו משום עירוב שיקוליו של בית המשפט בשיקוליה של הרשות המחוננת, ומשום אפשרות של, כביכול, השפעה על שיקוליה של זו, ומן הראוי שלא יעשה כך ולא יראה כך" (רע"פ 2754/04 צמח נ' מדינת ישראל (לא פורסם))
ג.
עמדת המדינה מקובלת עלי, והיא חלה - כפי שציינה באת כוח המשיבה - גם כשמדובר בתקופת מאסר קצרה (ראו רע"פ 608/97 קליין נ' מדינת ישראל (לא פורסם) החלטה מיום 14.8.98). אכן, זמן רב יחסית חלף מאז העבירה (כאמור, בשנת 2007) אך הגשת בקשת חנינה אינה חלק ממדרג ההליך השיפוטי, וככלל אין היא יכולה איפוא לשמש שיקול במסגרת השיפוטית (ראו גם החלטתי בתיק ע"פ 10902/05 עזרן נ' מדינת ישראל (לא פורסם); כן ראו רע"ב 3636/05 אליהו נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). זאת מעבר למורכבות הנובעת, כאמור, מעירוב "שיקוליו של בית המשפט בשיקוליה של הרשות המחוננת" (ראו גם בש"פ 1835/93 קלווין נ' מדינת ישראל , פ"ד מז(2) 101). בפי בא כוח המבקש טענות לגבי מצבו הרפואי של המבקש, אשר כנטען נמנע מהעלאתן עד כה, ואשר בעתיד יהיה מקום לבדוק את היחס ביניהן לבין עצם הנהיגה - ברם, הוא יוכל להציגן בפני גורמי שירות בתי הסוהר, אשר חזקה שיתנו את ליבם לכך ככל הנחוץ; אך אין בזאת כדי להצדיק עיכוב ביצוע.
ד.
בשולי הדברים נעיר, כי הבקשה הוגשה לראשונה - בשל טעות מצד בא כוח המבקש - לבית המשפט המחוזי, אשר הגיע לאותה מסקנה.
ה.
אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום ג' בחשון תש"ע (11.10.10).
ש ו פ ט