החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 5494/10 אחמד חושיה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · רשות ערעור על חומרת עונשבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על גזר דין שנדחה בבית המשפט המחוזי

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המבקש ביקש רשות לערער לבית המשפט העליון על גזר דין שנדחה בערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה שהעונש חורג מרמת הענישה הנוהגת. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, בהיעדר עילה לערעור שני על חומרת העונש. נקבע כי הערכאות הקודמות שקלו את חומרת העבירות ואת נסיבותיו האישיות.} ]}

העובדות

המבקש, תושב הרשות הפלסטינית, שהה בישראל שלא כדין והורשע על פי הודאתו בהתפרצות למקום מגורים, גניבה, מעשי פזיזות ורשלנות וכניסה לישראל שלא כדין. הוא נדון ל-28 חודשי מאסר ו-14 חודשים מאסר על-תנאי, וערעורו על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי נדחה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם חומרת העונש כשלעצמה מקימה עילה לקיומו של ערעור שני בבקשת רשות ערעור?

הלכות

  1. 1

    חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור שני, ואף שנקבעו לכך חריגים, לא נמצא שעניינו של המבקש נמנה עמם.

    ״ההלכה הנוהגת היא כי חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור שני״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חומרת עונש
  • ערעור שני
  • התפרצות למקום מגורים
  • גניבה
  • כניסה לישראל שלא כדין
  • מאסר על-תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

5494/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

אחמד חושיה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי בחיפה, בע"פ 40168-04-10, 391-5-10 מיום 1.7.2010, שניתן על

ידי סגן הנשיא שמואל ברלינר, סגן הנשיא יגאל גריל והשופטת רבקה פוקס

בשם המבקש:

עו"ד סאמר עלי

החלטה

1.

המבקש, תושב הרשות הפלסטינית שבתאריך 24.11.09 שהה בישראל שלא כדין, הורשע בבית משפט השלום, על-פי הודאתו, בעבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה, מעשי פזיזות ורשלנות וכניסה לישראל שלא כדין. בעקבות כך הוא נדון ל-28 חודשי מאסר, ו-14 חודשים מאסר על-תנאי. ערעור שהגיש המבקש על חומרת העונש לבית-המשפט המחוזי, נדחה.

2.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על גזר-הדין, הואיל ולהשקפתו הוא חורג מרמת הענישה הנוהגת, ולא ניתן בו משקל הולם לנסיבותיו האישיות ולהודאתו שחסכה זמן שיפוטי.

3.

אין בידי להיעתר לבקשה. ההלכה הנוהגת היא כי חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור שני (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646, 650 (2003); רע"פ 5469/08 נחמני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 23.6.08); רע"פ 7340/07 נסטרוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 6.9.07)), ואף שלהלכה זו נקבעו חריגים, לא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עמם. כך או כך, חומרתן של העבירות בהן הורשע המבקש כמו גם נסיבותיו האישיות, עמדו לנגד עיניהן של ערכאות קמא בבואן לגזור את העונש, ואינני סבור כי נפלה שגגה בתוצאה אליה הן הגיעו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' באב התש"ע ( 21.07.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • רע"פ 5423/11אחמד סוואחרה נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 3828/11ג'ולייט אבוהרון נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 504/11אברהם אוחיון נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור שני, ואף שנקבעו לכך חריגים, לא נמצא שעניינו של המבקש נמנה עמם.