פרטי ההליך
רע"פ
5738/00
בפני: כבוד השופט א'
מצא
כבוד
השופט י' אנגלרד
כבוד
השופט א' א' לוי
המבקשים: 1. סלאמה סלאמה
2. ראגיחה
סלאמה
3. תושבי
סווחאחרה - ירושלים
נ ג ד
המשיב: יו"ר הוועדה המחוזית
לתכנון ובניה בירושלים
רשות ערעור
פלילי על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום
22.6.2000 בע"פ 2190/00 שניתן על-ידי כבוד
השופטים: עזרא קמא, בן זימרה, דניאלה וכסלר
תאריך הישיבה: ו' בתשרי התשס"א (5.10.2000)
בשם המבקשים: עו"ד עבד אלכרים דראושה
בשם המשיב: עו"ד משה שילה
ה ח ל ט ה
השופט א' מצא:
ביום 10.5.99 הוציא המשיב, מכוח סמכותו לפי סעיף 238א(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965-, צו הריסה מינהלי נגד מבנה שהקימו המבקשים, ללא היתר כדין, בצמוד לבית-מגוריהם בשכונת סוואחרה (ג'בל-מוכבר) בירושלים. לבקשת המשיב קבע בית המשפט לעניינים מקומיים, כי שלושים הימים לפקיעת הצו (במשמעות סעיף 238א(ט) לחוק) יימנו מיום 23.7.99. לאחר כמה דחיות נוספות של מועד ביצוע הצו, שהוענקו על-פי בקשות בהסכמה שהגישו הצדדים, החליט בית המשפט ביום 28.3.00 לדחות את בקשת המבקשים להארכה נוספת של התקופה לביצוע ההריסה. בית המשפט המחוזי, שלפניו ערערו המבקשים על החלטה זו, דחה את ערעורם. מכאן בקשתם למתן רשות-ערעור לבית-משפט זה.
המבקשים אינם חולקים, כי המבנה - שכאמור הוקם על-ידם ללא קבלת היתר-בניה - ניצב על פני קרקע שיעודה המוגדר, על-פי התכנית התקפה, הוא "נוף פתוח", וגובל בתוואי מתוכנן לסלילת כביש. עם זאת טוענים הם, כי אם תינתן להם השהות הנדרשת לכך, אפשר ויעלה בידם להציג תכנית שינוי נקודתית לתכנית החלה על השטח; ובהנחה שתכניתם תאושר, כי אז יהיה בידם לקבל היתר בנייה שיכשיר, בדיעבד, את המבנה. ביצוע צו ההריסה, טוענים המבקשים, הוא מהלך בלתי-הפיך, וכל עוד קיים סיכוי שניתן יהיה להימנע ממנו, אין להתירו. טענה זו סומכים המבקשים על החלטת השופטת דורנר ברע"פ 1498/00 קואסמה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים [טרם פורסמה], בה נתקבל ערעורו של בעל מבנה, שהוצא נגדו צו הריסה מינהלי, וביצוע ההריסה עוכב עד למתן החלטה בבקשת המבקש למתן היתר-בניה. עניינם - טוענים המבקשים - אינו שונה מעניינו של קואסמה , והטעם שעל יסודו החליט בית המשפט לעכב את ביצועו של צו ההריסה בפרשה ההיא, כוחו יפה להצדיק את עיכוב ביצועו של צו ההריסה גם בפרשתם.
דין הבקשה להידחות. צו מינהלי, להריסת מבנה שהוקם ללא היתר, מהווה אחד האמצעים החשובים לאכיפתם היעילה של דיני התכנון והבניה (רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו נ' עורקבי , פ"ד מח(2) 397, 404). משניתן צו כדין, להריסת מבנה שהוקם ללא היתר, נודעת חשיבות לביצועו במסגרת המועד הקבוע בחוק לביצועו (רע"פ 6034/99 כהן נ' יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים , דינים-עליון נז 510), וככלל, אין לעכב את ביצועו מעבר לפרק הזמן שבאופן סביר נדרש לבעל המבנה לעשיית הסידורים הכרוכים בפינוי המבנה לקראת הריסתו. בית המשפט רשאי, אמנם, להשהות את ביצועו של צו הריסה לפרק זמן ארוך יותר, אך זאת ייטה בית המשפט לעשות - כחריג לכלל הרגיל - רק בהתקיים נסיבות בעלות משקל המקימות סיכוי ממשי להכשרת הקמתו, בדיעבד, של המבנה. כך, למשל, אם נוכח בית המשפט, כי לא נתבקש היתר להקמת המבנה, ושאילו נתבקש קרוב להניח שגם היה ניתן, עשוי בית המשפט להעניק לבעלים ארכה להשגת ההיתר, שאם יושג יתבטל הצו. והוא הדין אם הוברר לבית המשפט, כי התכנית שחלה על השטח בזמן ביצוע הבנייה נשתנתה בינתיים, וכי על-פי התכנית החדשה עשוי הבעלים לזכות בהיתר-בניה, שנמנע ממנו בזמן תחולתה של התכנית הקודמת.
בפרשת קואסמה , עליה הסתמכו המבקשים, הוברר, כי בעל המבנה הגיש בקשה להיתר-בניה, שהטיפול בה עוכב עד לאישורה של תכנית מפורטת החלה על האזור. עם זאת הוכח, בעדות מפי חבר הוועדה המקומית, כי אישורה של התכנית נמצא בשלבים מתקדמים, ושעם אישורה תידון הבקשה להיתר-בניה. בנסיבות אלו, קיבלה השופטת דורנר את עמדתו של חבר הוועדה המקומית, "שאכן מנסים לקדם את עניינו של המבקש ככל שניתן, אולם אף אם יעבור עוד זמן מה בטרם תידון הבקשה להיתר-בניה, רצוי להמתין עד לקבלת ההחלטה בבקשה זו, ולא לבצע מעשה בלתי הפיך כהריסת מבנה העומד על-תילו".
נסיבות כאלו אינן מתקיימות בעניינם של המבקשים. מן החומר המצוי לפנינו עולה, כי רק לאחר דחיית ערעורם על-ידי בית המשפט המחוזי, פנו המבקשים לאדריכל דוד שחם, בבקשה שיכין בעבורם תכנית-שינוי לתכנית הקיימת, שאם תזכה לאישור תוכל להוות בסיס להגשת בקשה מצידם להיתר-בניה. חרף השיהוי המופלג, בו ניפנו המבקשים לנקיטת המהלך האמור, ביקשנו לבחון לגופם את סיכויי המבקשים להשיג היתר-בניה. לבקשתנו, הזמין פרקליט המבקשים את אדריכל שחם, שהתייצב לפנינו והשיב על שאלותינו. דא עקא שהסבריו לא שיכנעונו, כי למבקשים יש סיכוי להשגת היתר, שניתן להתחשב בו כשיקול לעיכוב ביצוע הצו. כבר נזכר, כי המבנה אותו הקימו ניצב על פני שטח שלפי התכנית הקיימת מיועד לשמש כ"נוף פתוח" ושהבנייה בו אסורה לחלוטין. המבנה גובל (ובעצם, ממש "נוגע") בתוואי המתוכנן לסלילת כביש. הענקת היתר למבנה זה מותנית, אפוא, לא רק בשינוי ייעודו של השטח, אלא גם באישור תכנית להסטת התוואי של הכביש המתוכנן. הדיון בהצעות המבקשים, במוסדות התכנון, עשוי להימשך זמן רב, וסיכויי המבקשים לזכות בסיומו של הליך זה בהיתר-בניה רחוקים מלהיות סבירים.
המסקנה המתחייבת, בנסיבות המתוארות, היא, כי אין טעם ממשי לעיכוב נוסף בביצוע צו ההריסה, ומכאן שדין הבקשה להידחות.
ש ו פ ט
השופט י' אנגלרד:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט א' א' לוי:
אני מסכים.
ש ו פ ט
ניתנה היום, כ"ה בתשרי תשס"א (24.10.2000).
ש
ו פ ט ש ו פ ט ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00057380.
F04