רע"פ 5785/11יוסף בנימין נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר א' כהן) בעפ"ת 6735-06-11 מיום 12.7.11, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (השופטת מ' קסלסי) בפ"ל 6741-01-11 מיום 27.4.11. עניינה

של הבקשה - הקלה בעונש שהושת על המבקש בגין נהיגה בפסילה. הבקשה הוגשה ביום 8.8.11 שעה שעל המבקש להתייצב ביום 14.8.11, והוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע.

רקע והליכים

ב.

המבקש הורשע, על פי הודאתו, בנהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 ובנהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970. כעולה מכתב האישום, ביום 10.12.10 הודע למבקש כי הוא פסול מהחזקת רשיון נהיגה, ומשכך נלקח הימנו רשיונו. עם זאת, ביום 17.12.10 נצפה המבקש נוהג ברכבו חרף פסילת רשיונו והיעדר פוליסת ביטוח בתוקף.

ג.

גזר הדין בעניינו של המבקש ניתן ביום 27.4.11. בית המשפט עמד על חומרת העבירות בהן הורשע המבקש, בציינו כי על-פי הפסיקה נהיגה בזמן פסילה מצדיקה השתת עונש מאסר בפועל, בפרט בהינתן עבר תעבורתי מכביד למדי כשל המבקש. בית המשפט הזכיר, כי העבירות נשואות תיק זה נעברו אך שבוע לאחר שהוזהר המבקש כי רשיונו פסול. בבואו לגזור את דינו, שקל בית המשפט לתעבורה גם את מצבו הבריאותי והכלכלי של המבקש. לאחר כל אלה, הושתו על המבקש 10 ימי מאסר בפועל; מאסר מותנה בן 21 ימים, והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים עבירת נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רשיון; פסילה מהחזקת או קבלת רשיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים; ופסילה מותנית בת 6 חודשים. בית המשפט נמנע מהטלת קנס על המבקש נוכח מצבו הכלכלי הקשה.

ד.

ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 12.7.11. נקבע, כי בית המשפט לתעבורה איזן נכונה בין חומרת העבירה של המבקש לבין נסיבותיו האישיות, ובעיקר מצבו הבריאותי והכלכלי.

הבקשה

ה.

בבקשה המפורטת (שהוגשה כאמור ביום 8.8.11) נטען, בין היתר , כי עונשו של המבקש אינו הולם את חומרת העבירה. ראשית נטען, כי אף שאין חולק שהמבקש נהג בזמן פסילה, יש מקום להתחשב בכך שהיתה זו נסיעה קצרה. כן הוזכרו נסיבותיו האישיות הקשות של המבקש, וביניהן מצבו הבריאותי וקשייו הכלכליים. עוד נטען, כי מאחר שזו למבקש הרשעתו הראשונה בגין נהיגה בזמן פסילה, אין מקום להשית עליו עונש מאסר. לבסוף נטען, כי יש לקבל את הבקשה מטעמי צדק.

דיון והכרעה

ו.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. חרף טענות המבקש, אין הבקשה מעלה סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, המצדיקה דיון בגלגול שלישי. אכן, יתכנו מקרים בהם תינתן רשות ערעור במקרים שאינם מעוררים שאלות כאמור, ואף לגבי חומרת העונש. ואולם, מדובר במקרים חריגים מאוד , שכן ככלל טענות בדבר חומרת העונש, כשלעצמן, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי, אלא לעת סטיה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת (רע"פ 444/08 יוסף נ' מדינת ישראל

(לא פורסם); רע"פ 5703/09 דבינסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)) ולאחר העיון אינני סבור כי עונשו של המבקש בא בגדר מקרים אלה. אציין גם, כי עניינו של המבקש נבדל מחלק מן המקרים שהובאו על-ידי בא כוחו כדי לתמוך בטענותיו בנסיבה משמעותית - הצורך בהרתעה. למבקש עבר תעבורתי מכביד למדי - ואף אם אינו כולל נהיגה בזמן פסילה, הרי שנכללת בו עבירות אחרות בעלות גוון בטיחותי מובהק כגון אי ציות לרמזור או לתמרור, וכן מספר הרשעות בנהיגה כאשר הרישיון פקע מזה למעלה מ-6 חודשים, כעולה מפסק הדין של בית המשפט לתעבורה. על כן ישנה הצדקה להשתת ענישה מרתיעה בעניינו, הכוללת מאסר בפועל (ראו רע"פ 5192/07 דהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

ז.

אף לגופם של דברים לא מצאתי כי יש בטיעוני המבקש כדי להצדיק הקלה בעונשו. משהודה המבקש במיוחס לו, קשה ככלל להלום טענה שיש להתחשב במסלול נסיעתו הקצר - פסילת רשיון מוחלטת היא, ואינה מוגבלת למשך נסיעה או אורך נסיעה מסוים; ונהיגה ללא ביטוח משמעה גם חשיפת נפגעים פוטנציאליים לקשיים במישור האזרחי, והטלת עניינם על שכם הציבור. סבורני גם, כי עונשו של המבקש, שאינו חמור יתר על המידה - בלא שאקל ראש במאסר ולוא קצר - מאזן נכונה בין נסיבותיו האישיות של המבקש לבין חומרת עבירתו, נסיבותיה ועברו התעבורתי.

ח.

סוף דבר - אין בידי להיעתר לבקשה, וממילא גם לבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש יחל בריצוי מאסרו במקום ובמועד שנקבעו לו, קרי ב-14.8.11 שעה 0800 בתחנת משטרה במגרש הרוסים בירושלים, ויביא עמו כל תיעוד רפואי רלבנטי לשם שיבוץ.