רע"פ 5990/21 עיסאם עינאתי נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא א' אליקים וכב' השופטים ת' נאות -פרי ו א' פורת ) מיום 15.7.2021 בעפ"ג 12731-05-21, בגדרו התקבל בדעת רוב ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בקריות (כב' השופטת א' ביטון פרלה ) בת"פ 50294-10-19.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקש הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות הסעת תושב זר השוהה שלא כדין, התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה, החזקת מכשירי פריצה, גניבה וקבלת נכס שהושג בפשע, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 וסעיפים 406(ב) בצירוף 29(א), 409 בצירוף 29(א), 384 בצירוף 29(א) ו-411 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.

על פי עובדות כתב האישום, המבקש ושני נאשמים נוספים בפרשה (להלן: שני הנאשמים הנוספים ) הסתייעו ברכבו של המבקש לצורך ביצוע התפרצויות. שני הנאשמים הנוספים בפרשה הם תושבי איו"ש, ואינם מורשים להיכנס לישראל או לשהות בה.

על פי עובדות האישום הראשון, המבקש ושני הנאשמים הנוספים התפרצו לדירה בקריית טבעון תוך שימוש בכלי פריצה, וגנבו מצלמה, ציוד צילום ושרשרת זהב. זאת, לאחר שהמבקש הסיע את הנאשמים הנוספים ברכבו בידיעה שהם תושבים זרים השוהים בישראל שלא כדין.

על פי עובדות האישום השני, התפרצו המבקש ושני הנאשמים הנוספים לדירה נוספת בקריית טבעון תוך שימוש בכלי פריצה, וגנבו מחשב נייד, כלי כתיבה, קלסרים, משקפי ראיה, עכבר מחשב וכסף מזומן. אף במקרה זה הסיע המבקש את הנאשמים הנוספים בידיעה שהם תושבים זרים שנכנסו לישראל ושהו בה שלא כדין.

על פי עובדות האישום השלישי, התפרצו אלמונים לדירה שלישית בקריית טבעון, וגנבו שעון, סכינים, תכשיטים, טלפונים סלולריים, ביגוד, מחשב נייד וכסף מזומן. המבקש קיבל את הנכסים הגנובים לידיו.

3.

בעניינו של המבקש התקבלו שלושה תסקירים מאת שירות המבחן. מן התסקירים עולה כי למבקש עבר פלילי, הכולל הרשעות בתקיפת שוטר, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והשתתפות בהתפרעות. בתסקירים, עמד שירות המבחן על נסיבות חייו המורכבות של המבקש, ועל מצוקות שונות הנגזרות מהן. כן צוין כי למבקש קשיי ויסות, אך בתסקיר משלים נטען כי הוא לוקח אחריות על מעשיו, מעוניין להשתקם, ובעל מוטיבציה להימנע מעבירות נוספות. משכך, המליץ שירות המבחן לשלבו בתכנית בית המשפט הקהילתי. בהמשך, לאור התנגדות המשיבה לשילוב המבקש בבית משפט קהילתי, התקבל תסקיר משלים, בו צוין כי עונש מאסר בפועל עשוי להשפיע לרעה על מצבו המשפחתי והכלכלי של המבקש, והומלץ להטיל עליו עונש מאסר על דרך של עבודות שירות. הממונה על עבודות שירות בשב"ס מצא את המבקש מתאים לעבודות שירות.

4.

בגזר הדין, העמיד בית משפט השלום את מתחם העונש ההולם על 18 ועד 32 חודשי מאסר. זאת, לאחר שציין כי על שני הנאשמים הנוספים בפרשה נגזרו 28 חודשי מאסר בפועל, אשר הופחתו בערעור ל-23 חודשי מאסר בפועל. עם זאת, בהסתמך על נסיבותיו הפרטניות של המבקש ועל האמור בתסקירי שירות המבחן, מצא בית משפט השלום לסטות לקולא באופן ניכר ממתחם הענישה מטעמי שיקום, ולהעמיד את עונשו על 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, קנס בסך 3,000 שקלים ומאסרים מותנים.

5.

המשיבה ערערה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי, והערעור התקבל. בית משפט קמא מצא, בדעת רוב, כי בעניינו של המבקש לא מתקיים החריג המקים הצדקה לסטות לקולא ממתחם הענישה מטעמי שיקום. הודגש כי המבקש לא השתקם ואף לא התחיל בהליך של שיקום, וכי המקרה מעורר קושי מבחינת עקרון אחידות הענישה, בהינתן ששני הנאשמים הנוספים נדונו ל-23 חודשי מאסר בפועל. משכך, העמידה דעת הרוב בבית משפט קמא אף את עונשו של המבקש על 23 חודשי מאסר בפועל.

דעת המיעוט סברה כי אין מקום להתערב בעונש שגזר בית משפט השלום.

6.

המבקש לא השלים עם פסק דין זה. מכאן הבקשה שלפניי.

נימוקי הבקשה

7.

לטענת המבקש, עניינו מעלה "סוגיה אנושית מצפונית" המצדיקה ליתן לו רשות ערעור. נטען כי נסיבות חייו האישיות ופוטנציאל השיקום בעניינו מצדיקים את פסק דינו של בית משפט השלום, וכי בית משפט קמא "פטר את עצמו מהדיון סביב סיכויי שיקומו" של המבקש. כן נטען כי קיים פער חריג בין העונש שנגזר עליו בבית משפט השלום לזה שנגזר עליו בבית משפט קמא, וכי פסק הדין קמא מנוגד לעקרון אי מיצוי הדין בערכאת הערעור.

דיון והכרעה

8.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

9.

הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או במקרים חריגים, משיקולי צדק או בשל חשש שנגרם למבקש עיוות דין (רע"פ 4081/20 טבדידישווילי נ' מדינת ישראל (19.7.2020)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות המידה האמורות.

10.

למעשה, מתמקדת הבקשה בחומרת העונש שהושת על המבקש ביחס לנסיבות המקרה ולנסיבותיו האישיות. ככלל, עילה זו אינה מצדיקה מתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים בלבד בהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה בנסיבות דומות (ראו, למשל: רע"פ 4495/19 פלוני נ' מדינת ישראל (4.7.2019)). המבקש לא טען במפורש כי עונשו חורג ממדיניות הענישה המקובלת והראויה, וממילא אין טענה כזו יכולה לעמוד (ראו והשוו, למשל: רע"פ 6747/18 צ'וקול נ' מדינת ישראל (29.10.2018); רע"פ 4830/20 סויסה נ' מדינת ישראל (28.7.2020)). בזאת די כדי להביא לדחיית הבקשה.

11.

למעלה מן הצורך, יוער כי בניגוד לטענת המבקש, לא מצאתי כל פגם בהנמקת בית משפט קמא באשר להחמרת העונש. צדק אפוא בית משפט קמא בהנמקתו שלא היה מקום מלכתחילה לחרוג ממתחם הענישה לצרכי שיקום, באשר אלה לא התקיימו במבקש. הלכה למעשה, המבקש לא השתקם ואפילו לא התחיל בהליך של שיקום. זאת, בשים לב לכך שהמלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט, אלא מהווה כלי עזר המסייע לו בהכרעתו (ראו, למשל: רע"פ 5817/21 קורן נ' מדינת ישראל (26.8.2021)). אין בטענות בדבר החלטה שלא לאמץ המלצה שניתנה על ידי שירות המבחן, כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

12.

סוף דבר, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 3.10.2021 עד השעה 10:00 בימ"ר קישון, או במתקן כליאה אחר על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון ועותק מהחלטה זו. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336.