רע"פ 675/04 אל-חי זיתון נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע, על פי הודאתו בעבירות מס רבות, שבוצעו על ידי חברות שבהנהלתו, כאמור בסעיף 119 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1976. בית משפט השלום בחיפה גזר על המבקש עונש מאסר של 24 חודשים, מתוכם 8 חודשים לריצוי בפועל ויתרתם על תנאי וקנס בסך 20,000 ₪ (כב' הש' ש' לבנוני). המבקש ערער על גזר הדין בפני בית המשפט המחוזי, והערעור נדחה ברוב דעות (כב' סה"נ ח' פיזם, כב' הש' א' רזי, דעת מיעוט – כב' הש' י' גריל).

2.המבקש טוען, בין השאר, כי חלף זמן רב מאז ביצוע העבירות בשנים 1994 ו- 1995 והגשת כתב האישום בשנת 1996, ועד גזר הדין בשנת 2003. כן טוען המבקש כי שירות המבחן המליץ על מאסר מותנה והתחייבות כספית. המבקש מוסיף וטוען כי העונש המרבי בגין העבירה לפי סעיף 117(ב) לחוק האמור הוגדל, בשנת 1998, מ- 3 ל- 5 שנים, וכי הוא היה זכאי לכך שדינו ייגזר בהתחשב בעונש המרבי הקודם. המבקש מצביע על סתירה בין גזר הדין לבין פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בענין גובה סכום החוב לרשויות המס. בנוסף, טוען הוא כי מעולם לא ריצה מאסר בפועל. בנוסף, המבקש טוען להתדרדרות בריאותית וכלכלית.

3.דין הבקשה להידחות. בית משפט זה אינו נוהג ליתן רשות לערער על חומרתו של עונש בלבד (ראה רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מ"י (לא פורסם); רע"פ 6307/03 דניאל ויניב התקנות ושירותים בע"מ ואח' נ' מ"י – אגף המכס (לא פורסם); רע"פ 8867/03 מרציאנו נ' מ"י (לא פורסם)). אכן, חלף זמן ניכר מאז ביצוע העבירות. ואולם בית המשפט המחוזי ציין לענין זה: ". . . חלק גדול מגזר הדין המאוחר נובע מכך שה[מבקש] ניצל את כל האפשרויות שניתנו לו ודחה את הדיון בבית משפט קמא הלוך ודחה". גם בית משפט השלום התבטא באופן דומה. בענין תיקון סעיף 117 האמור, יצוין כי אף לפני התיקון, ובנסיבות דומות, ניתנו עונשים דומים ואף חמורים מהעונש שהוטל על המבקש (ראה ע"פ (ת"א) 194/92 ארגוב נ' מ"י (לא פורסם); רע"פ 4654/92 ארגוב נ' מ"י (לא פורסם)). אף יתר טענות המבקש אינן מצדיקות סטייה מהכלל בענין אי מתן רשות ערעור על חומרת עונש בלבד.

4.בקשת הערעור נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע. על המבקש להתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית משפט השלום בחיפה ביום 17.2.2004, עד השעה 10:00.