רע"פ 6996/06 אהרון אלתר נ. מדינת ישראל

1.בכתב אישום שהוגש נגד המבקש לבית-משפט השלום לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו נטען, כי הוא בעליהם של מקרקעין ברחוב ב' (4081-042) מס' 42 בתל אביב, הידועים כגוש 6129 חלקה 55, וכי במהלך השנים 2003-2002 הוא ביצע בהם, ללא היתר, עבודות בניה בשטח של 48.6 מ"ר.

2.לאחר שמיעתן של ראיות הצדדים, דחה בית-משפט השלום את גרסתו של המבקש לפיה כל שביצע היו עבודות שיפוץ בלבד, וקבע כי הוא ביצע במבנה עבודות בניה המצריכות היתר. לפיכך, הורשע המבקש בעבירה לפי סעיפים 145 ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובהמשך גזר לו בית המשפט קנס בסך 15,000 ש"ח, והוא נצטווה להרוס את אשר בנה ללא היתר.

3.המבקש ערער על פסק-הדין בפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, והשיג על הרשעתו בבניה שלא כדין בצידו המזרחי והמערבי של המבנה המדובר, שכן טען כי הצד המערבי אינו מצוי בבעלותו, והוא לא ביצע בו עבודות כלשהן. בית-המשפט (כבוד השופטת י' שיצר) נמנע מלהתערב בממצאי עובדה שנקבעו על ידי ערכאה הראשונה, ודחה את השגותיו של המבקש לעניין זה. נקבע, כי המשיבה עמדה בנטל הראייתי המוטל עליה, וכי לא עלה בידי המבקש לעורר ספק סביר, ועל כן, נדחה ערעורו. יחד עם זאת, מצא בית-המשפט לנכון להפחית מגובה הקנס, והעמידו על סכום של 10,000 ש"ח. בהחלטה נוספת שנתן בית משפט קמא, נקבע כי צו ההריסה יבוצע עד ליום 30.8.06, ואם המבקש לא יבצעו, תהיה הועדה המקומית רשאית לעשות זאת.

4.כעת עותר המבקש כי תינתן לו רשות לערער על פסק-הדין של ערכאה קמא, ובה הוא יוצא, בין היתר, כנגד ההחלטה לאפשר לוועדה המקומית להרוס את המבנה אם הוא לא יעשה זאת. לטענתו, סמכות זו שהוקנתה לבית-המשפט מכוח סעיף 205(1) לחוק התכנון והבניה, הותנתה בבקשה של הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה, והוא אינו מוסמך להורות כן מיוזמתו . נוסף לכך, שב המבקש ומעלה טענות שהעלה בפני ערכאות קמא.

5.ההלכה הנוהגת היא כי רשות ערעור ניתנת במשורה, באשר היא מיועדת למקרים חריגים בהם עולה שאלה משפטית אשר יש בה כדי להשפיע על ציבור רחב של מתדיינים. טענותיו של המבקש מתמצות בקביעות עובדתיות, ובאלו אין זה מדרכה של ערכאת ערעור להתערב, והדבר נכון שבעתיים כאשר עסקינן בבקשה לערעור בגלגול שני (השוו ע"פ 522/84 סביחאת נ' מדינת ישראל , פ"ד מא(1)551, 555; ע"פ 7024/93 פלח נ' מדינת ישראל , פ"ד מט(1) 2, 20 ). לפיכך, דינה של הבקשה, ככלל, להידחות, למעט סוגיה אחת המחייבת תגובה של המשיבה – האם מוסמך בית המשפט לצוות על הריסתו של בנין שנבנה ללא היתר על ידי הוועדה המקומית, מקום שזו האחרונה או היועץ המשפטי לא ביקשו זאת. לשאלה זו תגיב המשיבה תוך 30 ימים.

ביצועו של צו ההריסה בידי הועדה המקומית , יעוכב עד למתן החלטה אחרת של בית משפט זה. חובתו של המבקש לבצע את צו ההריסה בעצמו, שרירה וקיימת.