רע"פ 7292/11 יוסף סולומון נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שפירא, גרשון וקיסרי) מיום 8.9.11 בתיק ע"פ 34035-03-11, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופט פלאח) מיום 12.7.10 בתיק ת"פ 3092-01-09. עניינו של התיק הרשעה בפרשת מרמה, כמפורט להלן, שעליה נדון המבקש ל-24 חודשי מאסר בפועל.

רקע

ב.

המבקש הורשע בכך שפעל במרמה כדי לרשת אשה ערירית, שעמה היתה לו היכרות מסוימת. לצורך זה קשר המבקש עם ארבעה נוספים, ואלה ערכו תצהירים בהם הצהירו בשקר כי המנוחה ציוותה למבקש את רכושה (שני מצהירים התייחסו לצוואה בעל פה יום עובר לפטירת המנוחה, ושתי מצהירות התייחסו לצוואה בכתב מספר שנים קודם לכן). על בסיס תצהירים אלה הגיש המבקש בקשות מתאימות לרשם לענייני ירושה ובהמשך גם לבית המשפט לענייני משפחה. הרשעת המבקש התבססה, בין היתר , על עדותו של אחד המצהירים אשר העיד, כי מדובר בתצהיר שקר; על הודעה שמסרה אחת המצהירות במשטרה, במסגרתה טענה כי לא היתה עדה לעריכת צוואה; על מצבה של המנוחה במועד הנטען (בין היתר נדרש בית המשפט לכך שכתשעה חודשים לפני מותה מונה למנוחה אפוטרופוס); על מופרכות גרסת ההגנה, הסתירות שנפלו בה, והימנעותה מהבאת עדים לגבי הקשר הנטען בין המבקש והמנוחה. כן נקבעו ממצאי אמינות נחרצים , ובין היתר נקבע כי "הנאשם עשה עלי רושם גרוע - עדותו היתה הססנית, התחמק ממתן תשובות, וניכר על פניו שהוא נפל לתסבוכת אותה רקם" (עמוד 13). נוכח חומרת המעשים מזה, ותוך התחשבות בנסיבות אישיות לא פשוטות ובעבר פלילי שאינו מהתקופה האחרונה מזה, השית בית המשפט על המבקש 24 חודשי מאסר, וכן מאסר מותנה וקנס כספי.

ג.

ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה - בפסק דין מנומק ומפורט - ביום 8.9.11. בית המשפט (מפי השופט קיסרי) ניתח באריכות את הגירסאות השונות של המבקש ושותפיו, והסביר מדוע אין עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום. כן התייחס בית המשפט לשיקולי הענישה, וקבע כי טיעוני המבקש "הובאו בחשבון על ידי בית המשפט קמא בעת שגזר את הדין. בהתחשב במעשיו החמורים של המערער, אשר בוצעו תוך תכנון והקפדה על פרטים, ובהעדר חרטה מצדו, לא מצאתי כי העונש שנגזר עליו מופרז לחומרה במידה המצדיקה את התערבותנו" (עמוד 9).

ד.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה התמציתית שלפנינו. בבקשה נטען, כי בידי המבקש מסמכים היכולים להעיד על חפותו והמערערים את אמינות עדי התביעה; וכן מסמכים חדשים שלא הוצגו עד כה, אשר יכולים "לסייע לי בהוכחת חפותי ולהרשיע בוודאות אדם אחר אשר דאג לקשור אותי לעבירות בהן הורשעתי". הוזכר, כי התלונה שהוגשה נגד המבקש נסגרה, ונפתחה מחדש כעבור חמש שנים. מסיבה זו עותר המבקש, אשר לדבריו אין בידו לממן ייצוג משפטי ואינו יכול לייצג את עצמו, כי נורה לסניגוריה הציבורית לייצגו בהליך זה, וכי לאחר שימונה לו ייצוג משפטי יציג מסמכים אלה בפני בא כוחו. הוזכרו נסיבות חייו הקשות של המבקש, נכותו והיותו אב חד-הורי המגדל את ילדיו (ובכללם ילד חולה), והתבקש עיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בבקשה ובערעור.

דיון והכרעה

ה.

לאחר העיון בבקשה, ובעיקר בשני פסקי הדין המפורטים הקיימים בתיק, אין בידי להיעתר לבקשה משני טעמים: ראשית , אף אילו קיבלנו את טענת המבקש לגבי הראיות הנוספות המצויות תחת ידו, והשפעתן האפשרית על אמינות גירסתו מזה ואמינות עדי התביעה מזה, עדיין מדובר בערעור עובדתי מובהק שאינו מעורר שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית העשויות להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"פ 4891/11

מזרחי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 6481/95 ימין נגד מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 4/87 זיו נ' מדינת ישראל (לא פורסם)); יתר על כן, היו למבקש שני ימיו השיפוטיים בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי, שבהם היה עליו להציג את גירסתו במלואה. שנית , ההכרעה בעניינו של המבקש מנומקת היטב לגופה, והיא מבוססת על ממצאי עובדה - וחשוב מכך, ממצאי מהימנות - מובהקים, "ובממצאים מסוג זה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב קל וחומר בגלגול שלישי" (רע"פ 3334/11 וייס נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). ולא למותר לציין, כי המבקש היה מיוצג בשתי הערכאות, כי הוא מסר גירסאות מפורטות, וכי מדובר בכאלה "שההיגיון הבריא ואף זה שאינו בריא, אינו יכול לקבל" (כפי שכתב בית משפט השלום לגבי עדותה של אחת המצהירות).

ו.

סוף דבר אינני רואה טעם להורות על מינוי סניגור למבקש, שכן אינני רואה - גם ב"משקפי סניגור" - עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. בנסיבות מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע, ולפיכך המבקש יתייצב לריצוי עונשו במועד ובמקום שנקבעו בבית המשפט המחוזי.