החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 7498/97 אל קאדר ג'ואד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסר בתקופת בקשת רשות ערעורבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בהליך בקשת רשות ערעור על חומרת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של 21 חודשים שנגזר על המבקש בערכאות הקודמות. נקבע כי סיכויי בקשת רשות ערעור שנייה על חומרת העונש אינם מרובים, נוכח מדיניות מתן רשות ערעור שני. בנוסף צוין כי במקרה של קבלת הבקשה ייקבע מועד הדיון תוך התחשבות בתקופת המאסר שכבר נגזרה.

העובדות

המבקש הורשע ונגזר עליו עונש מאסר מצטבר של 21 חודשים, הכולל הפעלת מאסר על תנאי של 9 חודשים ומאסר של 12 חודשים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על גזר הדין. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על חומרת העונש ובקשה לעיכוב ביצוע המאסר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע עונש המאסר של המבקש עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהגיש על חומרת העונש?

הלכות

  1. 1

    סיכויי בקשת רשות ערעור שנייה על חומרת העונש אינם מרובים, נוכח מדיניות בית המשפט העליון בעניין מתן רשות ערעור שני.

    ״זאת נוכח מדיניותו של בית משפט זה בכל הנוגע למתן רשות ערעור שני בכלל״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    במקרה שבו תתקבל בקשת רשות הערעור, ייקבע מועד הדיון תוך התייחסות לתקופת המאסר שנגזרה, ובכך יינתן מענה לחשש המבקש מפני ריצוי מאסר בטרם ייבחן הערעור לגופו.

    ״ייקבע מועד הערעור תוך התייחסות לתקופת המאסר שנגזרה על המבקש״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • רשות ערעור שני
  • חומרת העונש
  • מאסר מצטבר
  • הפעלת מאסר על תנאי
  • בקשת רשות ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"פ

7498/97 - א'

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקש:

אל קאדר ג'ואד

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ב

יצוע גזר דין במסגרת בקשת

רשות

ערעור על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי

בת"א-יפו בע"פ 1567/97 מיום 4.12.97

בשם

המבקש: עו"ד משה מרוז

החלטה

במסגרת בקשת רשות ערעור על חומרת העונש שנגזר על המבקש, הונחה בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטים י' גרוס, י' בן-שלמה ומ' רובינשטיין), שדחה את ערעורו של המבקש על גזר הדין שגזר עליו בית משפט השלום (כב' השופט ד' רוזן), גזר דין לפיו הוטל על המבקש עונש מאסר מצטבר של 21 חודש (המורכב מהפעלת מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים ומהטלת עונש מאסר לתקופה של 12 חודשים).

בבקשה נטען, כי נסיבותיו האישיות של המבקש מצדיקות הקלה ממשית בעונשו וכי שליחתו למאסר בטרם תידון בקשת רשות הערעור שהגיש עשויה להסב לו נזקים בלתי הפיכים. עוד נטען, כי אם לא יעוכב ביצוע עונש מאסרו עלול המבקש לרצות חלק ניכר מתקופת מאסרו בטרם תידון בקשתו לגופה.

לאחר שעיינתי בבקשה החלטתי לדחותה. אף מבלי לחוות דעה לגוף טענותיו של המבקש בבקשת רשות הערעור, די לי אם אציין, כי סכויי בקשת רשות הערעור של המבקש אינם מרובים. זאת נוכח מדיניותו של בית משפט זה בכל הנוגע למתן רשות ערעור שני בכלל (וראה: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ

נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123) ולמתן רשות ערעור שני בבקשה שכל עניינה הוא חומרת העונש שגזרו הערכאות התחתונות בפרט (וראה: רע"פ 1178/97 כהנא גדליהו נ' מדינת ישראל , טרם פורסם). זאת ועוד - אם תתקבל בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש (ולעניין זה איני מחווה דעה) ייקבע מועד הערעור תוך התייחסות לתקופת המאסר שנגזרה על המבקש. כך שיינתן מענה לחששו של המבקש.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

ניתנה היום, כ"ד בכסלו התשנ"ח

(23.12.97).

ה

נ ש י א

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97074980.

A01

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • רע"פ 4892/98שריף ואיל נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 7338/97שדלי עאזם נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1סיכויי בקשת רשות ערעור שנייה על חומרת העונש אינם מרובים, נוכח מדיניות בית המשפט העליון בעניין מתן רשות ערעור שני.
  2. 2במקרה שבו תתקבל בקשת רשות הערעור, ייקבע מועד הדיון תוך התייחסות לתקופת המאסר שנגזרה, ובכך יינתן מענה לחשש המבקש מפני ריצוי מאסר בטרם ייבחן הערעור לגופו.