פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
8114/10
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
רדואן רשיד אבו חדיד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 5.10.10
בתיק עפ"ג 1413-05-10 שניתנה על ידי סגן הנשיא סגל והשופטים דרורי והכהן
בשם המבקש:
עו"ד פקס שוקרי
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא סגל והשופטים דרורי והכהן) מיום 5.10.10 בתיק עפ"ג 1413-05-10, בגדרו נתקבל ערעור המשיבה על קולת העונש שנגזר על המבקש בבית משפט השלום בירושלים (השופט לי-רן) מיום 9.3.10 בתיק ת"פ 1162/09, ולפיכך נגזרו על המבקש שבעה חודשי מאסר בפועל נוסף על שלושה חודשי מאסר על תנאי והתחייבות בסך 2,500 ₪ לפיה לא יעבור עבירת התפרצות או גניבה.
רקע והליכים קודמים
ב.
המבקש הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירה של התפרצות לבניין שאינו דירה וגניבה ממנו, לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין. על פי כתב האישום המתוקן, בלילה שבין 30.12.08 ו-31.12.08 התפרץ המבקש למשרד וגנב ממנו מחשב, מתקן מים וחפצים נוספים.
ג.
ביום 23.9.09, הורשע המבקש, על פי הודאתו כאמור, ובית המשפט הורה על הגשת תסקיר שירות המבחן בעניינו. מגזר דינו של בית המשפט, שניתן ביום 9.3.10, עולה, כי על פי התסקיר אין המבקש נוטל אחריות על מעשיו ואף שהודה בעובדות כתב האישום המתוקן, מכחיש הוא את מעורבותו באירוע ורואה בעצמו קרבן. כן צוין, כי שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית. ואכן, בגזירת הדין נשקלו לחומרה האמור בתסקיר וכן שתי הרשעות קודמות בעבירות רכוש (למבקש שמונה הרשעות קודמות בסך הכל). השיקולים לקולה שצוינו הם הודאתו של המבקש, וחלוף הזמן מאז עבירת הרכוש האחרונה שביצע (בשנת 2003). לפיכך נגזרו על המבקש שלושה חודשי מאסר על תנאי, והתחייבות בסך 2,500 ₪ לפיה לא יעבור עבירת התפרצות או גניבה. על גזר הדין עירערה המשיבה לבית המשפט המחוזי.
ד.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, והשית על המבקש שבעה חודשי מאסר בפועל, נוסף על העונש שנגזר עליו בבית משפט השלום. בית המשפט ציין, כי הוא ער לנסיבותיו הקשות של המבקש ולעובדה ששיתף פעולה בעבר עם כוחות הבטחון. עם זאת נאמר, כי הענישה שגזר בית משפט השלום אינה משיגה את מטרת ההרתעה, ועל כן יש להחמיר בדינו של המבקש; ואולם, בשל הנסיבות לקולה ומשאין ערכאת הערעור ממצה את הדין, נגזר עליו העונש הנוסף בלבד, ולא עונש חמור ממנו. כלפי פסק הדין הוגשה הבקשה הנוכחית.
הבקשה
ה.
בבקשה נטען, כי ישנו פער ענישה משמעותי בין העונש שהושת על המבקש בערכאה הדיונית לזה שהושת עליו בערכאת הערעור. נטען, כי במקרה דנא, בשל נסיבותיו האישיות של המבקש (המבקש חולה במחלת ריאות, אב לחמישה, אשתו הרה וסייע בעבר לכוחות הביטחון) פער ענישה זה, שאף אם על פניו אינו נראה כמשמעותי, הוא משמעותי ביותר. בד בבד עם בקשה זו הוגשה בקשה לעיכוב ביצועו של גזר הדין.
דיון והכרעה
ו.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. לכל נאשם במערכת המשפטית בישראל עומדים שני ימי דין בזכות - יומו הדיוני ויומו הערעורי; הרשות ליום ערעור נוסף נשקלת במקרים חריגים בלבד (רע"פ 7395/10 אלפנדרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7951/10 ניב נ' מדינת ישראל (לא פורסם)) ואין מקרה זה בא בגדרם. הבקשה, כפי שמציין המבקש עצמו, אינה מגלמת אלא רצון לערעור שני על גזר דינו של בית משפט השלום, ונסבה על חומרת העונש,
שכשלעצמה אינה מהוה ככלל עילת ערעור שני (ראו לאחרונה רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
ז.
גם לגופה אין מקום להיעתר לבקשה. כאמור, פער בענישה בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור אינו מקים, כשלעצמו, עילה לערעור שני; הבחינה האם במקרה מסוים שכזה יש לשקול מתן רשות ערעור גזורה לנסיבותיו הקונקרטיות, ועל כגון דא נזדמן לי לומר לאחרונה:
"כבר נאמר, כי אף אם מתקיים פער חריג בין העונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית לבין ערכאת הערעור - לא די בכך להצדיק מתן רשות ערעור, שכן יש לבחון אם העונש הראשון בזמן אכן הולם את חומרת העבירה בגינה הורשע הנאשם (רע"פ 3642/06 כהנים נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). במקרה דנא אין עסקינן בפער חריג, גם אם דעת לנבון נקל, שאין מאסר מאחורי סורג ובריח דומה למאסר בעבודות שירות. במקרה דנא אכן נדרש עונש הולם וחמור מזה שהושת על המבקש על ידי הערכאה הדיונית. האתגר בכגון דא הוא האיזון בין האינטרס הציבורי לבין השיקולים האינדיבידואליים ". (עניין חן ; וראו האסמכתאות דשם)
ח.
דומני, כי במקרה דנא בצדק התערב בית המשפט המחוזי בענישה. ברי, כי בגזירת עונשו של נאשם יש ליתן משקל לנסיבותיו האישיות (שבמקרה דנא לא נעלמו מעיני בית המשפט המחוזי) ברם, עם זאת יש ליתן משקל לאינטרס הציבורי, אשר על פניו לא זכה לביטויו ההולם בגזר דינו של בית משפט השלום. עברו הפלילי של המבקש מזה והצורך להרתיע ולשדר מסר של חומרה בעבירות רכוש, הפוגעות בקניין הזולת "אשר לא עמלת בו ולא גדלתו" ( יונה ד',י'). על היורד לרכוש הזולת, לא כל שכן בהיותו בעל עבר פלילי, לדעת כי הוא עלול להיות צפוי למאסר מאחורי סורג ובריח.
ט.
איני נעתר איפוא לבקשה, וממילא גם לבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, ל' בחשון תשע"א (07.11.2010).
ש ו פ ט