רע"פ 8586/19 דוד מזרחי נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט העמית א' יעקב ) בעפ"ת 18017-01-18 מיום 20.11.2019, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה (כב' השופט א' בועז ) בתת"ע 1426-11-15.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקש הורשע, לאחר ניהול הליך הוכחות, בביצוע עבירה של אי-ציות לאור אדום ברמזור, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. הרכב בו נהג המבקש צולם באמצעות מצלמה מסוג א-3.

2.

בית משפט השלום לתעבורה קבע בהכרעת דינו כי בנסיבות המקרה הוגשו כל הראיות הדרושות להוכחת תקינות המצלמה במועד בו בוצעה העבירה, תוך שנדחו טענות המבקש בעניין זה, וכי הוכחה מיומנותם ומקצועיותם של השוטרים. עוד קבע בית המשפט כי יש לדחות את טענת המבקש לפיה לא הוכח כי נהג ברכב במועד ביצוע העבירה, טענה שהועלתה לראשונה בסיכומיו. נקבע כי משעתר המבקש בכתב שהדו"ח יוסב על שמו, חזקה היא כי נהג ברכב במועד בו בוצעה העבירה. בהתחשב באמור, הורשע המבקש בעבירה המיוחסת לו כאמור לעיל. לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, גזר בית משפט השלום לתעבורה על המבקש קנס בסך 1,500 ש"ח או 15 ימי מאסר תחתיו.

ביום 6.9.2018 ניתן פסק הדין בבית המשפט השלום לתעבורה בעכו בפל"א 4745-08-13 מדינת ישראל נ' בדראן ואח' (6.9.2018) (להלן: עניין בדראן ), במסגרתו נדונה מהימנות מערכת המצלמות א-3 ביחס למדידת מהירות.

3.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין שניתן בעניינו לבית המשפט המחוזי וטען כי טרם הוכחה אמינות מערכת המצלמות מסוג א-3, כעולה מעניין בדראן , ומשכך אין להסתמך על מערכת זו להרשעה גם בעבירות שעניינן מעבר ברמזור באור אדום. בית המשפט המחוזי עמד על כך שטענתו זו של המבקש הועלתה לראשונה במסגרת הערעור

ונטענה ללא תימוכין, וכי בית משפט השלום לתעבורה קבע, בהתאם לראיות שהונחו לפניו, כי המצלמה הספציפית בעניינו של המבקש הייתה תקינה ומהימנה. בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות אלה אין מקום שערכאת הערעור תבחן את השאלה הכללית אם מערכת המצלמות מסוג א-3 תקינה ומהימנה בכל הנוגע לעבירות שעניינן מעבר ברמזור באור אדום.

המבקש ממאן להשלים עם פסק הדין ומכאן הבקשה שלפניי.

נימוקי הבקשה

4.

בבקשה שלפניי טוען המבקש כי טרם הוכחה אמינות מערכת המצלמות מסוג א-3 וכי בניגוד לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בעניין בדראן זוכו גם נהגים שצולמו שעברו ברמזור באור אדום. המבקש טוען כי לא הוכח שביצע את העבירה המיוחסת לו, תוך שהוא תוקף את מהימנות העדים שנשמעו ואת הראיות שהוגשו לבית המשפט השלום לתעבורה.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים שבהם עולה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או במקרים שבהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין ( רע"פ 641/19 מילר נ' מדינת ישראל (10.4.2019) ). הבקשה אינה עומדת באמות המידה האמורות שכן הטענות המנויות בגדרה נוגעות לנסיבותיו הפרטניות של המבקש ולא שוכנעתי כי נגרם לו עיוות דין או אי-צדק חמור המצדיק את התערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי".

6.

בית משפט זה קבע בעבר כי "פסק הדין בעניין בדראן לא פסל את מצלמות א-3, ומכל מקום פסק דין זה אינו בגדר תקדים מחייב ואף לא הלכה מנחה" (ע"פ 2983/19 סאלח פחמאוי נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (18.6.2019)). באשר למצלמה הספציפית בעניינו של המבקש, קבע בית משפט השלום לתעבורה כי "הוגשו כל הראיות הנדרשות להוכחת תקינות המערכת האלקטרונית (המצלמה) ביום בו בוצעה העבירה, והוכחה מיומנותם ומקצועיותם של השוטרים". בנסיבות אלה, ומשיתר טענותיו של המבקש ממוקדות בקביעות עובדה ומהימנות של בית משפט השלום לתעבורה – שכידוע התערבותה של ערכאה שלישית בהן הינה מצומצמת ביותר (ראו, למשל, רע"פ 1281/19 מישאל נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (4.4.2019)), איני מוצא מקום להתערבות.

7.

הבקשה נדחית אפוא.