פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
8877/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
אסעד אלנברי
נ ג ד
המשיבים:
1. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מרחב רמלה
2. ראש עיריית רמלה
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מחוז מרכז,
בעפ"א 28008-09-09, מיום 5.10.09, שניתן על ידי כבוד השופטת נגה אהד
בשם המבקש:
עו"ד איתמר כ"ץ
החלטה
סוגיה אחת היא מבין הטענות שפורשׂ המבקש בעתירתו ולה השלכה על ענינם של אחרים זולתו – כלום עומדת לו, לְאדם, זכותו להשיג בפני ערכאה שיפוטית על צו הריסה מנהלי שהוא נמענו, אף אם לא הוכיח את זכותו במקרקעין נושא הצו? אלא שסוגיה זו אינה חדשה עמנו, ואין היא שונה מהותית ממקרים אחרים בהם נשללה ממי שאינו יכול להוכיח כי הוא מחזיק כדין במקרקעין הזכות לעתור לביטולו של הצו. כתב על כך ה שופט א' רובינשטיין :
"הניתן לומר שיפלוש אדם לנכס, או אף יקבל 'רשות' שלא כדין מן המחזיק, יבנה שלא כדין, ואחר כך יבוא אל הרשויות, כשאלה מבקשות להרוס, ויאמר 'אשרי, רואה אני את עצמי נפגע' לפי סעיף 238א'(ז) [לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965] לעניין זה 'רואה עצמו נפגע' משמעו, בעל זכויות כדין אשר רואה עצמו נפגע – וזכויות כאלה יכול שיהיו – למשל – של בעלי קרקע, חוכרים ושוכרים, בעלי נכס שכן שנכס שלהם עלול להיפגע מהריסה וכיוצא בזה". [ע"פ 3249/05 בר יוסף נ' יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון לבניה פתח תקווה (לא פורסם, 17.4.05)]
אין זה מעלה ואין זה מוריד אם שמו של אותו אדם טבוע בצו כנמענו, או שהצו מכוֵון לשונו כלפי כולי-עלמא. שהרי, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או שימושו בהם, כי אם ממעמדו כמחזיק בהם כדין (רע"פ 7253/08 אלטורי נ' יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובניה במחוז הדרום (לא פורסם, 24.8.08); רע"פ 6829/09 טחאן נ' יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (לא פורסם, 6.9.09)). אין, אפוא, כל חדש בטענה שמעלה המבקש, ואין לפיכך עילה לבירור נוסף, שלישי במספר, של ענינו.
התוצאה היא, כי הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ח בחשון התש"ע (5.11.09).
ש ו פ ט