רע"פ 9141/11 ראובן ביטון נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט בן יוסף) מיום 27.10.11 בתיק עפ"ת 45353-07-11, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (השופט נהרי) מיום 17.7.11 (הכרעת הדין מיום 11.7.11) בתיק תת"ע 21620/08 . הפרשה עניינה נהיגה בשכרות.

ב.

בתאריך 18.1.08 נעצר רכבו של המבקש, ובבדיקת אויר נשוף שנערכה לו נמצא כי רמת האלכוהול עמדה על 525 מיקרוגרם בליטר נשוף, ועל כן הואשם המבקש בנהיגה בשכרות. בתאריך 11.7.11, לאחר ניהול הוכחות, הורשע המבקש במיוחס לו. נקבע, כי הכיול נבדק באופן תקין, כי המבקש הודה ששתה 0.75 ליטר בירה לפני הנהיגה, כי נכשל בבדיקת המאפיינים, וכי קילל את השוטרים בעת האירוע באופן בוטה, אולם לא זכר דבר מכך לאחר מכן – ובצירופם של אלה יש כדי להרשיעו במיוחס לו. בתאריך 17.7.11 גזר בית המשפט על המבקש קנס בגובה 2,000 ₪, פסילת רישיון לתקופה של 27 חודשים, פסילה מותנית למשך 6 חודשים ומאסר מותנה למשך 6 חודשים. בית המשפט נתן דעתו לרמת האלכוהול הגבוהה שנמצאה בדמו של המבקש ולעברו התעבורתי הכולל 18 הרשעות קודמות. מנגד, נתן בית המשפט דעתו למצבו האישי של המבקש, לגירושיו ולמצבו הכלכלי הרעוע. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, אולם בית המשפט ציין כי אין לבסס את ההרשעה על בדיקת הינשוף שכן - כנאמר - ניכר שלא היתה תקינה, אלא על כשלון המבקש בבדיקת המאפיינים, על הודאתו לפיה שתה 0.75 ליטר בירה בטרם נהג, על האופן בו קילל את השוטרים, דבר שלא זכר בהמשך, ועל בחירתו לא להעיד את שני הנוסעים שהיו עימו ברכב כשעוכב על-ידי השוטרים. אשר לעונש נקבע, כי אינו גבוה בהרבה מעונש המינימום ואין עילה להתערבות בו.

ג.

בבקשה זו נטען, כי אין להסתמך על בדיקת המאפיינים בה כשל המבקש,

שכן ש וטרי התנועה בכללותם אי נם בעלי הכשרה הולמת לזהות נהיגה בשכרות, בשונה ממקומות בחו"ל בהם מכשירים שוטרים לשם כך. על כן נטען, כי אין די בחומר הראיות כדי לקבוע מעל לספק סביר שהמבקש נהג בשכרות.

ד.

לאחר עיון אין בידי להיעתר לבקשה. הטענה בדבר הכשרתם הבעייתית של בודקי המאפיינים כעילה לפסילת בדיקת המאפיינים הועלתה על-ידי אותו סניגור בפני בית משפט זה, ונדחתה במסגרת רע"פ 3828/11 אבוהרון נ' מדינת ישראל

(לא פורסם 25.5.11), פסקה ח', ועל כן ברי כי אינה יכולה לשמש עילה לכשעצמה לדיון בגלגול שלישי. אציין כי שם נאמר, " ברי כי יש צורך בהכשרה הראויה לשוטרים לשם המקצועיות והמיומנות; אך בשורה התחתונה, בדיקת המאפיינים כבודה במקומה וכוחה עמה, ואגייס אף כאן את השכל הישר ונסיון החיים לעמוד לימינה, אף כי עדיפות תדיר... ראיות מדעיות" . לגופם של דברים, נוסף לכשלון המבקש בעת בדיקת המאפיינים בהבאת האצבע לאפו, נמצא כי נודף מפיו ריח חריף של אלכוהול, הוא הודה כי שתה כמות

בירה נכבדה טרם נהג, ואף גידף את השוטרים באופן חריף – ושכח זאת לאחר מכן. די באלה כדי לקבוע כי המבקש נהג בשכרות; בית המשפט אינו יכול להיות כשלושת הקופים הנודעים, לאטום עיניו, אוזניו ולענייננו אפו, מראות את ההתנהגות, משמוע את הצעקות והקללות, ומהריח את האלכוהול.

ה.

אין בידי איפוא להיעתר לבקשה. נוכח העובדה שכל כולה של הבקשה מבוסס על טענה שהועלתה ונדחתה בבית משפט זה כאמור מעלה, וכי

היה זה בא כוח

המבקש בענייננו שהעלה אותה גם במקרה הקודם , ישא בא כוח המבקש אישית בהוצאות לטובת אוצר המדינה בגובה 1,000 ₪.