רע"פ 955/13 מחמד פדילה נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות שהוטל על המבקש על ידי בית המשפט המחוזי (ע"פ 29650-10-12) מיום 6.1.2013. בקשה זו נלווית לבקשת רשות ערעור לקונית וחסרת נימוקים, במסגרתה הוא מבקש 15 יום להגשת נימוקי הבקשה.

2.

ספק אם יש כלל מקום לקלוט בקשות המוגשות בדרך זו. כידוע, מקום בו קנויה לאדם זכות ערעור בהליך פלילי, רשאי הוא להגיש ערעור פורמאלי ורק לאחר מכן להגיש את נימוקי הערעור. זאת מכוח סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. הוראה מקבילה הנוגעת לבקשות רשות ערעור אינה קיימת וספק אם ראוי לפתחה באמצעות הפסיקה.

3.

בהמשך לאמור, יצוין כי התנהלות זו של המבקש, המיוצג על ידי עורכת דין, המגיש את בקשתו בצהרי היום שלפני מועד תחילת ריצוי עונשו אינה ראויה. מקל וחומר שאין זה ראוי להגיש את הבקשה ללא נימוקים זמן רב כל כך לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בהקשר זה, אף שטרם חלף מניין הימים להגשת הבקשה עצמה, ראוי היה שהמבקש יפרט, ולו בראשי פרקים, את טיעונו המשפטי בבקשתו לעיכוב ביצוע. עוד יצוין כי המבקש לא ביקש את תגובת המשיבה לבקשתו.

4.

ככלל, בנסיבות אלו ספק אם היה מקום לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע העונש. משכך, נוכח סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 המחייב כי דחיית עיכוב ביצוע עונש תעשה רק לאחר שניתן לנאשם לטעון לעניין, ראוי היה לזמן את המבקש לדיון עוד היום לבחינת עיכוב העונש. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, ונוכח העובדה שמדובר בעונש עבודות שירות לתקופה קצרה, מצאתי לנכון להורות על עיכוב ביצוע רכיב עבודות השירות בגזר הדין לתקופה קצרה עד להגשת נימוקי הבקשה. יחד עם בקשת רשות הערעור, יגיש המבקש בקשה מתוקנת לעיכוב ביצוע העונש ויפרט את טעמיה. המשך עיכוב ביצוע העונש ייבחן, ככל שיתעורר הצורך בכך, לאחר שתעמוד בפני בית משפט זה בקשה מלאה ומנומקת.

5.

סוף דבר, עונש עבודות השירות שהוטל על המבקש יעוכב עד להחלטה אחרת.

6.

החלטתי זו תובא בפניי רשם בית המשפט, לבחינת הדין החל על בקשות רשות ערעור המוגשות ללא נימוקים, וינחה את מזכירות בית המשפט כיצד לפעול ביחס להליכים אלו.