רע"פ 9728/11 עומר סקאפי נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא סגל והשופטים הכהן וגרינברגר) מיום 28.11.11 בעפ"ג 39855-08-11, בגדרו נדחה ברובו ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (השופט טננבוים) מיום 7.7.11 בתיק גמ"ר 2212-06-10. עניינה של הבקשה גרימת מוות ברשלנות.

רקע והליכים

ב.

השתלשלות העניינים פורטה בהחלטתי מיום 4.9.11 בבש"פ 6251/11, ועל כן אחזור על עיקרי הדברים בלבד ועל ההליך שהתווסף מאז. המבקש, יליד 1979, הורשע בבית המשפט לתעבורה ביום 2.1.11, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות ונהיגה במהירות מופרזת. לפי המתואר בכתב האישום, פגע המערער חזיתית בהולכת רגל (להלן המנוחה ) בעודו משלים עקיפה ובעודה חוצה את הכביש משמאל לימין, וגרם למותה; זאת תוך שהוא נוהג במהירות של 70 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 50 קמ"ש . בהכרעת דין מפורטת קבע בית המשפט לתעבורה כי עובדות כתב האישום הוכחו כדבעי, וזאת, בין היתר, בהסתמך על עדות עד ראייה, בוחן תנועה, ואחיין המנוחה שהעיד על נסיבות האירוע. ביום 4.1.11 גזר בית המשפט לתעבורה על המבקש שנתיים מאסר בפועל, פסילה למשך 20 שנה ושבעה חודשי מאסר על תנאי, בשים לב לעברו התעבורתי – 39 הרשעות מסוגים שונים, רובן טכניות, אך בחלקן גם בטיחותיות - מחד גיסא, ולמצבו הכלכלי הרעוע בעקבות התאונה מאידך גיסא.

ג.

ביום 29.6.11 התקבל באופן חלקי ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי (עפ"ת 14289-01-1, השופטים אפעל גבאי, פרקש וכרמל). בית המשפט דחה את טענתו העיקרית של המבקש, לפיה לא היה באפשרותו להבחין במנוחה טרם פגע בה, ועל כן הותיר את הרשעתו בגרימת מוות ברשלנות על כנה. מנגד, זוכה המבקש מעבירה של נהיגה במהירות מופרזת. התיק הוחזר לבית המשפט לתעבורה לגזירת עונשו של המבקש מחדש וביום 7.7.11 נקבע, כי בשים לב לכך שלא הוכח כי המערער נהג במהירות מופרזת עת פגע במנוחה, מדובר ברמת רשלנות נמוכה יותר, ועל כן הופחת עונש המאסר בפועל ל-18 חודשים; עונש הפסילה נותר 20 שנה; עונש המאסר המותנה נותר 7 חודשים.

ד.

ביום 28.11.11 נדחה ברובו ערעור המבקש על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה. נקבע, כי טבען של תאונות מהסוג בו עסקינן להיגרם בהיסח הדעת, ובין רגע הופך אדם נורמטיבי מסובך בפלילים. על כן, אין לייחס זאת כשיקול להקל בעונשו של המבקש. עוד נקבע, כי אמנם במקרים אחרים של גרימת מוות ברשלנות נגזרו עונשים קלים יותר, אולם נסיבות שונות מבחינות בין המקרים הללו למבקש בענייננו, ובהן, למשל, עברו התעבורתי הכולל 39 הרשעות קודמות. בנוסף הודגש הצורך בהרתעה ממשית ומוחשית בעבירות מעין אלה, הנובע מהיקף הקטל בכבישים. על כן נקבע, כי עונש המאסר בפועל שהשית בית המשפט לתעבורה מאוזן ואין מקום להתערבות. עם זאת נקבע, כי נסיבותיו האישיות של המבקש מביאות להקלה בעונש הפסילה שנגזר עליו, ועל כן הופחתה הפסילה בפועל מ-20 שנה ל-15 שנה.

הבקשה

ה.

בקשה זו הוגשה אתמול, 28.12.11, ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע. נטען, כי הבקשה מעלה שאלה משפטית וציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, והיא קימום העיקרון שלפיו די אם מן הממצאים ניתן להסיק אפשרות הגיונית לזיכוי, יש לזכות. כן נטען בנוגע לממצאים העובדתיים, בין היתר, כי לא היה מקום לקבל את עמדת בוחן התנועה, לפיה חצתה המנוחה את הכביש משמאל לימין, בעוד שלטענת המבקש הכיוון היה הפוך, והדברים אף עולים בקנה אחד עם עדותו של אחד מעדי התביעה (ע"ת 5). אשר לעונש נטען, כי לא היה מקום לקבוע שרשלנות המבקש הייתה ברמה גבוהה, בעוד שמדובר ברשלנות רגעית בלבד ועקיפת הרכב נעשתה באופן תקין.

דיון והכרעה

ו.

לאחר עיון, אין בידי להיעתר לבקשה. חרף הניסיון המפורט – בו נטען כל הניתן – להציג את הבקשה ככזו המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ובענייננו, נראה שיש לומר, לעניין גזר הדין, גלגול חמישי), אינני סבור כי אלה פני הדברים (103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 5686/11 וולוך נ' מדינת ישראל

(לא פורסם) ) . הבקשה למעשה מורכבת משניים – השגות על ממצאים שבעובדה, שככלל אין להתערב בהן בגלגול שלישי, והשגות על רכיב העונש. לא זו ואף לא זו מהות עילה לרשות ערעור בגלגול שלישי (בהתאמה - רע"פ 5060/04 הגואל נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 3457/97 פראג נ' מדינת ישראל

(לא פורסם) ); זאת למעט נסיבות חריגות אשר לא מצאתי כי הן מתקיימות בענייננו.

ז.

אומר מה לגופם של דברים: בית המשפט לתעבורה שמע את עדותם של עדי התביעה ומצא, כי כיוון הליכתה של המנוחה היה משמאל לימין. בית המשפט המחוזי שמע את השגות המערער כפי שהן מועלות בפנינו, ולאחר עיון בראיות הגיע לאותה מסקנה. לא מצאתי עילה להתערבות במסקנות הערכאות הקודמות, המעוגנות בחומר הראיות. אשר לעונש, בית המשפט המחוזי נדרש בהרחבה לסוגיה וציין, כי טבען של עבירות אלה שמבצעיהם הם אנשים נורמטיביים, אשר בשבריר שניה, ומבלי חלילה להתכוון לכך, עברו עבירה שסופה מותו של אדם; נוכח הסטטיסטיקה המצערת, והעובדה כי כבישי הארץ הפכו מכבר לשדות קטל, אין מנוס ככלל מהטלת עונשים מרתיעים בעבירות מסוג זה (רע"פ 6582/09 מנור נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 5792/11 תורג'מן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בית המשפט המחוזי נתן ביטוי לנסיבותיו האישיות של המבקש בכך שהפחית את מניין שנות הפסילה (לאחר הפחתה קודמת). נראה כי אין מקום להתערבות נוספת.

ח.

איני נעתר איפוא לבקשה, וממילא גם לא לבקשה לעיכוב ביצוע. על המבקש להתייצב לריצוי עונשו ביום 1.1.12 בשעה 0830 בבית המעצר במגרש הרוסים (לפי קביעת בית המשפט המחוזי מיום 28.11.11).