פסק-דיןמחוזיבית המשפט המחוזי בחיפה16 עמודיםנכלל בחיפוש

עמ"ש 68095-06-20 ביהמ"ש המחוזי בחיפה, אב"ד השופט סארי ג'יוסי: פס"ד בשאלה האם בעניינם של בני זוג אשר התגרשו אך המשיכו לחיות ביחד יש להחיל את הלכת השיתוף מכוח היותם ידועים בציבור (עמ"ש 68095-06-20)

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: הוחזר
דיני משפחה · הלכת השיתוף בין ידועים בציבורערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתביעה להצהרה על בעלות במחצית מהנכסים הרשומים על שם בת הזוג

הערעור נגע לדחיית תביעת בן זוג להצהרה על שיתוף בנכסים הרשומים על שם בת זוגו, לאחר שהצדדים התגרשו וחזרו לחיות יחד. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור פה אחד, ביטל את פסק הדין בתלה"מ 44362-04-18 והחזיר את התיק להכרעה מחדש. הנימוק המרכזי הוא שבית משפט קמא לא יישם את ההלכות ולא נימק את מסקנותיו, ולא בחן כראוי את כוונת השיתוף העולה מהתנהגות הצדדים. לא נעשה צו להוצאות.

העובדות

הצדדים נישאו, התגרשו בהסכם בשנת 2005 וחזרו לחיות יחד, ובשנת 2009 נולדה להם בת. המערער תבע הצהרה שהוא הבעלים של מחצית מהנכסים הרשומים על שם המשיבה, והמשיבה תבעה הצהרה שהוא הבעלים היחיד בחשבון בנק. בית משפט קמא דחה את שתי התביעות וקבע שהצדדים נהגו הפרדה רכושית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הצדדים, שהתגרשו וחזרו לחיות יחד, הם ידועים בציבור ויש להחיל עליהם את הלכת השיתוף
  2. 2.האם בית משפט קמא נימק כראוי את דחיית התביעה להצהרה על שיתוף בנכסים

הלכות

  1. 1

    פסק הדין לא נומק כדבעי: בית משפט קמא סקר את ההלכות אך לא יישם אותן ולא נימק את מסקנותיו, ולכן יש לבטלו.

    ״בענייננו ,ערך בית משפט קמא סקירה נרחבת של הלכות בית המשפט העליון ,דא עקא ,לא יישם הלכות אלו כדבעי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש לבחון את המחלוקת במבחן דו-שלבי: תחילה מעמדם המשפטי של הצדדים, ולאחר מכן כוונת השיתוף שלהם בנכסים.

    ״השלב הראשון יהא בדיקת מעמדם המשפטי של הצדדים ,והשלב השני״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    אי הנישואין אינם מצביעים כיום על העדר כוונת שיתוף. יש לבחון את הכוונה העולה מהתנהגות הצדדים.

    ״אין כיום נפקות לעובדה ,כי הצדדים לא נישאו ,בכל הנוגע לבדיקת כוונת השיתוף בעניינם״
    לציטוט במסמך ←
  4. 4

    בית משפט קמא לא דן באופן חלוקת הוצאות הבית בין הצדדים ולא נתן משקל מספק לחשבון הבנק המשותף ולמגורים המשותפים ולבת המשותפת.

    ״בית משפט קמא נמנע מלדון באופן חלוקת הוצאות הבית בין הצדדים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ידועים-בציבור
  • הלכת-השיתוף
  • כוונת-שיתוף
  • חובת ההנמקה
  • משק בית משותף
  • חשבון בנק משותף
  • הסכם-גירושין
  • מבחן דו-שלבי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב.

תיק חיצוני:

לפני הרכב כבוד השופטים:

סארי ג'יוסי [אב"ד]

חננאל שרעבי

אספרנצה אלון

המערער

א.

ע"י ב"כ עוה"ד י .שוקרון

נגד

המשיבה

ב.

ע"י ב"כ עוה"ד י .כהן

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה מיום 17.5.2020בתיקי תלה"מ 44362-

.52190-06-18 ,04-18

1 2 3 4 5

פסק-דין

השופט ס .ג'יוסי [אב"ד] בפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה ב -תלה"מ 44362-04-18ותלה"מ ,52190-06-18אשר אוחדו. ב-תלה"מ ,44362-04-18דחה בית משפט קמא את תביעת המערער למתן פסק-דין הצהרתי ,לפיו הוא הבעלים של מחצית מכלל הנכסים הרשומים על-שמה של המשיבה. במסגרת תלה"מ ,52190-06-18דחה בית משפט קמא את תביעת המשיבה למתן פסק-דין הצהרתי, לפיו המערער הוא הבעלים היחיד בחשבון בבנק לאומי ,סניף ר' ,מס' חשבון .... .1בקליפת-אגוז נציין ,כי הצדדים נישאו בשנת ,1991ובמהלך נישואיהם נולדו להם שני ילדים.

1מתוך 16

6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

ביום 02.09.2004חתמו הצדדים על הסכם-גירושין ,שאושר בבית הדין הרבני ב-ת' וקיבל תוקף של פסק-דין ,וביום 01.11.2005התגרשו הצדדים .בהמשך ,חזרו הצדדים להתגורר יחד ,ובשנת 2009נולדה בתם המשותפת.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30

.7מנגד טענה המשיבה בפני בית משפט קמא ,כי במשך כל השנים נהגו הצדדים הפרדה רכושית ,ולא התקיים ביניהם שיתוף רכושי.

31 32

.2גדרי המחלוקת בפנינו נטועים בשאלה האם בעניינם של הצדדים יש להחיל את הלכת- השיתוף מכוח היותם ידועים-בציבור ,אם לאו .המערער טוען שהתשובה לשאלה האמורה חיובית ,בעוד המשיבה סבורה להיפך. טענות הצדדים בפני בית משפט קמא .3לטענת המערער ,למרות הגירושין ,המשיכו הוא והמשיבה לחיות יחד ,ובשנת 2009אף נולדה בתם .במסגרת הסכם הגירושין ,כך נטען ,קיבל המערער את הבעלות על ביתם של הצדדים ברחוב נ' ב-ר' (להלן" :דירת נ'"). .4עוד נטען ,כי הואיל והגירושין היו למראית-עין בלבד ,שכנעה המשיבה את המערער למכור את דירת נ' ולרכוש במקומה דירה ברחוב ת' ,17ר' ,אשר נרשמה על-שמה של המשיבה ,וכי המערער אף מכר בהמשך את הרכב שנותר בבעלותו .המשיבה ,כך אליבא דמערער ,גרמה לכך שבעוד שמשכורתו שימשה לניהול משק הבית המשותף ,נחסכה משכורתה. .5לטענת המערער ,בהמשך לאמור לעיל ,התברר לו ,כי המשיבה רכשה שני בתי מגורים נוספים בר' :ברחוב ג' וברחוב ס' ,ואת שניהם רשמה על-שם צד שלישי ,שעה שהיא משכירה את הדירות האמורות ,ומקבלת לידיה את שכר-הדירה. .6לאחר שחזרו הצדדים לחיות יחד ,כך נטען ,רכש המערער דירת-מגורים בשכונת ת' (להלן: "דירת ת'") ואת שכר-הדירה העביר לשימוש משק הבית .בהמשך ,כך אליבא דמערער, שכנעה אותו המשיבה למכור את דירת ת' ולרכוש במקומה דירה ברחוב נ' ,תוך שהוא נאלץ ליטול הלוואה מובטחת במשכנתא בסך של .₪ 350,000לטענת המערער ,המשיכו הצדדים לחיות יחד כ 12-שנים לאחר הגירושין ,ובתקופה זו צברו רכוש וכספים אשר נרשמו על-שם המשיבה ,בנוסף נטען ,כי לצדדים היה חשבון בנק משותף בבנק לאומי.

33

2מתוך 16

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

.8לטענת המשיבה ,התביעה בפני בית משפט קמא היא "מיחזור" של בקשה קודמת, והדגישה ,כי תחילה ,נחתם בין הצדדים הסכם ,בנוכחות עו"ד אגבריה ז"ל ,לפיו תעבור לידיה דירת נ' ,והמערער ישלם דמי-מזונות עבור כל אחד מן הילדים בסך של ₪ 1,500 לחודש.

1 2 3 4

.9עוד נטען ,כי בעת הדיון שהתקיים בבית הדין הרבני ביום ,01.11.2005שונה ההסכם, ונקבע ,כי הדירה תעבור למערער ,וכי מזונותיו של כל אחד מן הילדים יהא בסך ₪ 1,000 בלבד.

5 6 7 8

.10תביעתו של המערער ,כך אליבא דמשיבה ,הוגשה בחוסר תום-לב ,שעה שהמערער נמנע מלציין בכתב-התביעה נכסים שבבעלותו ,שאותם יש לכלול ,לשיטתו של המערער ,במסגרת השיתוף .המערער ,כך נטען ,היה מובטל במשך תקופה ממושכת ,וברי ,כי יש לדחות את טענותיו ,לפיהן הוא פרנס את המשפחה .כלל הוצאות הבית ,כך אליבא דמשיבה ,שולמו מחשבונה בבנק יהב ועקב כך ,אף נאלצה היא לעבוד במספר עבודות על-מנת לפרנס את עצמה ואת ילדיה.

9 10 11 12 13 14 15

.11עוד נטען ,כי המערער לא השתתף בעלות רכישת הדירות ואף לא בהחזר ההלוואות שנטלה המשיבה ,וכן הפנתה לאירוע מיום ,21.03.2005בו נהג המערער כלפיה באלימות קשה, בעטיה הוא נעצר ,ואף הוגשה כנגדו בקשה למעצר עד תום ההליכים.

16 17 18 19

פסק-הדין של בית משפט קמא .12ביום 17.05.2020ניתן פסק-דינו של בית משפט קמא (להלן" :פסק-הדין") ,במסגרתו דן בית משפט קמא בהלכות המשפטיות הנוגעות לידועים-בציבור ,וקבע בפסקה 4לפסק- הדין ,כך: "....בהתאם להלכה ,ידועים בציבור הם בני זוג שהחליטו לקשור גורלם אחד בשני ,לקיים אורח חיים משותף כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין .ההכרה המשפטית בבני זוג כ'ידועים בציבור' נועדה להשוות את מעמדם של בני זוג החיים יחד כנשואים ,למעמדם של בני זוג נשואים (ע"מ (חי') 264/05פלונית נ' אלמוני ,פורסם במאגרים המקוונים) .לשם קביעה כי על מערכת יחסים כלשהי מהווה זו של "ידועים בציבור" ,יש להראות כי התקיימו חיי משפחה ו ניהול משק בית משותף (ע"א 621/69נסיס נ' יוסטר ,פ"ד כד( ; )1970( 617 )1ע"א 79/83היועמ"ש נ' שוקרן ,פ"ד לט(.")690 )2

3מתוך 16

20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

בהמשך ,פסק-הדין הדגיש בית משפט קמא ,כי בהתאם לפסיקת בתי המשפט ,ההכרה המשפטית בבני-זוג כידועים-בציבור נועדה להשוות את מעמדם למעמדם של בני-זוג נשואים ,וכי ההבדל העיקרי בין בני-זוג נשואים לידועים-בציבור נטוע בנטל ההוכחה, הואיל ובמקרים מסוימים ,קיימת בעובדה ,כי בני-הזוג לא נישאו ,כדי להצביע על כוונה לקשר ארעי בלבד ,ועל העדר כוונה לשיתוף בזכויות. עוד הודגש במסגרת פסק-הדין ,כי גם במקרים בהם חיים בני-זוג כידועים-בציבור יש להוכיח כוונת-שיתוף מפורשת ברכוש הואיל ואין בעצם העובדה ,כי בני-זוג הם ידועים- בציבור החלה "אוטומטית" של הלכת השיתוף. בית משפט קמא הפנה לפסק-דינו של כב' השופט י .עמית ב-בע"מ 1398/11פלונית נ' פלוני ( ,)26.12.2012במסגרתו הוצעו מספר אבני-בוחן אליהם יש ליתן את הדעת בעת ההכרעה בשאלת שיתוף ספציפי בדירת-המגורים. לאחר סקירת הפסיקה ,קבע בית משפט קמא ,כי דינן של שתי התביעות להידחות ,עת נקבע באשר לתביעת המערער ,כי הלה לא עמד בנטל המוגבר הנדרש לשם הוכחת שיתוף בנכסים. בית משפט קמא קבע ,כי הצדדים אינם נשואים ,וכי במקרה שבענייננו עשוי הדבר ללמד על רצון שלא ליצור יחסים מחייבים ,וכן להימנע משיתוף כלכלי. עוד נקבע ,כי בעניינם של הצדדים נעדרת "אווירת שיתוף" ,כלשונו של בית משפט קמא. הסכם-הגירושין מצביע על כך שבתקופה בה נחתם ,אומד-דעתם של הצדדים הייתה הפרדה רכושית ולא שיתוף בנכסים .אמנם נכון ,כך נקבע ,כי "לאחר שהצדדים חזרו לחיות יחדיו ,בוצעו לעתים העברות כספיות ,ואולם ,הצדדים הקפידו הקפדה יתרה כי הדירות שנרכשו נרשמו בנפרד ,גם על שם הנתבעת ,אך גם על שם התובע [דירת ש' ודירת נ']. אופן הרישום מחזק את גרסת הנתבעת כי ההעברות בוצעו כהלוואות ולא כמערכת כלכלית שיתופית .העובדה כי בכתב התביעה ,התובע עצמו אין מציין כי לנתבעת מחצית מכלל הרכוש הרשום על שמו ,מצביעה ומחזקת את גרסת הנתבעת כי הצדדים נהגו הפרדה רכושית משך כל השנים". עוד ובנוסף נקבע ,כי המערער יצא מחיי-הנישואין עת עיקר הרכוש המשותף בידיו ,וכי הלה לא נתן הסבר מניח את הדעת לעניין זה .בית משפט קמא קבע ,כי הוא מעדיף את גרסת המשיבה לפיה נעשה הדבר על-מנת לשכנעו ליתן למשיבה גט.

4מתוך 16

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

בהמשך פסק-הדין נקבע ,כי לצורך רכישת הדירות ,נטלה המשיבה הלוואות רבות ,חלקן מובטחות באמצעות משכנתא ,אשר כולן משולמות על-ידה בלבד ,וכי לא ניתן להתעלם מן העובדה כי תביעתו של המערער הוגשה שלא בתום-לב .בית משפט קמא קבע ,כי הוא מבכר את גרסת המשיבה על פני זו של המערער .אמנם נכון ,כך נקבע ,כי לצדדים חשבון בנק משותף בבנק לאומי ,ואולם ,בית משפט קמא לא סבר ,כי יש בכך כדי לשנות מן התוצאה הסופית אליה הגיע ,והדגיש בפסקה 21לפסק-דינו ,כי "אין מחלוקת כי בין הצדדים היתה קיימת התנהלות כלכלית ,לרבות העברת כספים ,ואולם ,כפי שקבעתי לעיל ,לא התרשמתי כי יש בכך כדי להצביע על שיתוף ספציפי בנכסים ,כמפורט לעיל".

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

.13כאמור לעיל ,דחה בית משפט קמא במסגרת פסק-דינו גם את תביעתּה של המשיבה ,וקבע כי אין לבית משפט זה סמכות ליתן פסק-דין הצהרתי ביחס לזכויות בחשבון בנק המתנהל אצל צד שלישי ,בפרט כאשר הצד השלישי לא היה חלק מן ההליך ועמדתו כלל לא נשמעה כלל .בנוסף נקבע ,כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר ,ומבלי שניתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא גרעה המשיבה את עצמה מן החשבון האמור ,מיד לאחר שהתגרשו הצדדים ,ומכל מקום ,כך נקבע ,עולה מהתנהלותּה של המשיבה ,כי היא זנחה את טענותיה. בסייפא של פסק-הדין הורה בית משפט קמא למערער לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר -טרחת עו"ד בסך .₪ 25,000 טענות הצדדים בערעור .14המערער מיאן להשלים עם תוצאת פסק-הדין ,וערעורו מונח בפנינו. לטענת המערער ,פסק-דינו של בית משפט קמא אינו עולה בקנה אחד עם התשתית הראייתית שהונחה בפניו ,ואף מנוגדת לשכל-הישר ולהלכות בית המשפט העליון. נטען ,כי נימוקו של בית משפט קמא ,לפיו התנהלותם של הצדדים מעידה ,כי לא התכוונו ליצור יחסים מחייבים שגויה מיסודה הואיל והצדדים התגוררו תחת קורת-גג משותפת במשך 12שנה ,נסעו יחדיו לחו"ל ,גידלו יחד שני ילדים ,ואף הביאו לעולם ,באמצעות טיפולי הפרייה ,בת נוספת.

5מתוך 16

11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

עוד נטען ,כי שגה בית משפט קמא עת קבע במסגרת פסק-דינו ,כי אומד-דעתם של הצדדים מלמד על היעדר כוונת-שיתוף שעה שהוא עצמו קבע ,כי הצדדים העבירו מעת לעת כספים זה לזו ,ואף העיר במסגרת אחד מן הדיונים שהתנהלו בפניו ,כי הואיל והצדדים חיו יחד, שילם המערער חלק מן ההוצאות המשותפת של המשפחה. המערער ,כך נטען ,כלכל את התא-המשפחתי בן חמש הנפשות ,כפי שעולה מן התשתית הראייתית לרבות ההעברות הקבועות לחשבונם המשותף של הצדדים ותשלומים שביצע המערער בכרטיסי-אשראי ,וכך יכולה הייתה המשיבה להשתמש בהכנסתה לרכישת הדירות מושא הערעור שבפנינו .תשלום ההלוואות על-ידי המשיבה ,כך אליבא דמערער, וכלכלת התא-המשפחתי על-ידן מובילות למסקנה ,כי הדירות שנרשמו על-שמה של המשיבה נרכשו במאמץ משותף. עוד ובנוסף נטען ,כי שגה בית משפט קמא עת קבע ,כי המערער לא ציין במסגרת כתב- תביעתו ,כי למשיבה קיימות זכויות בנכסים הרשומים על-שמו ,שעה שהמערער הדגיש לאורכה ולרוחבה של התביעה ,כי יש להכיל את הלכת השיתוף על כלל רכושם של הצדדים בית משפט קמא ,כך נטען ,שגה עת לא נתן דעתו ,בניגוד להלכות בית המשפט העליון למגוריהם של הצדדים יחד ,לקיומו של חשבון בנק משותף ,תשלום הוצאות התא- המשפחתי ,טיפולי ההפריה ,הכספים שהושקעו בשיפוץ הדירות שנרכשו על-ידי המשיבה "דבר מה נוסף" המעיד על כוונת שיתוף. .15מנגד טענה המשיבה ,כי משחזרו הצדדים להתגורר יחד לאחר הגירושין ,הפך מעמדם לידועים-בציבור ,וכי נטל הוכחת כוונת-השיתוף במקרים בהם בני-הזוג הם ידועים-בציבור מוטל על כתפי הצד שטוען לכוונת-שיתוף ,ובענייננו מדובר במערער. נטען ,כי מן התשתית הראייתית שהונחה בפני בית משפט קמא עולה באופן מובהק ,כי בענייננו לא הייתה לצדדים כוונת-שיתוף ,וכי אל לה לערכאת הערעור להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. עוד נטען ,כי במשך כל שנות נישואיהם של הצדדים ,סבלה המשיבה אלימות מילולית, כלכלית ופיזית בה נקט כלפיה המערער ,וכי המערער אף לא סייע למשיבה עת חלתה. עוד ובנוסף נטען ,כי כל אחד מן הצדדים ניהל חשבון בנק משלו ,וכי מעת לעת העביר המערער מחשבונו הפרטי לחשבונם המשותף של הצדדים שהיו נמוכים משמעותית מחלקו

6מתוך 16

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

בהוצאות אחזקת הדירה .עיקר ההוצאה ,כך נטען ,שולמה על-ידי המשיבה ,ובצדק קבע בית משפט קמא ,אליבא דמשיבה ,כי חשבון הבנק המשותף של הצדדים ,אינו הוכחה לקיום משק בית משותף. פעולותיו של המערער ,לאחר גירושי הצדדים ,מעידות ,כי לא התכוון לשתף את המשיבה ברכושו ,וכי תביעתו להחלת כוונת-השיתוף ,היא חד-צדדית .הדירות אותן רכשה המשיבה, כך לטענתה ,נרכשו באמצעות הלוואות ,אשר בהחזריהן נשאה היא לבדה. לטענת המשיבה ,עולה בבירור הן מן התשתית הראייתית שהונחה בפני בית משפט קמא, והן מהצהרותיו של המערער בפני בית משפט קמא ובפני רשויות המס ,כי כל אחד מן הצדדים נהג כיחידה כלכלית נפרדת ,רכש את נכסיו בעצמו ,וכך גם נרשמו הנכסים האמורים. .16בדיון שהתקיים בפנינו ,חזר בא-כוחו של המערער על כל האמור בערעור ובעיקרי הטיעון, והדגיש ,כי המשיבה הייתה הרוח-החיה מאחורי רכישת הנכסים ,וכי מן התשתית הראייתית עולה ,שההוצאות עבור דירת-המגורים שולמו מחשבונם המשותף של הצדדים. בעניינם של הצדדים ,כך נטען ,התקיימו התנאים שנקבעו על-ידי הפסיקה לרבות שיתוף כלכלי באופן שמשכורתּה של המשיבה שימשה לתשלום ההלוואות עבור הנכסים והכנסתו של המערער שימשה לכלכלת-הבית. מנגד טענה באת-כוחּה של המשיבה ,כי התשתית הראייתית שהונחה בפני בית משפט מצביעה על העדר כוונת-שיתוף בין הצדדים ,כפי שאף הודה המערער בפני בית משפט קמא. דיון והכרעה .17לאחר שנתתי דעתי לפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו בפני בית משפט קמא ,לכל התיעוד הרלוונטי ,לפסק-דינו של בית משפט קמא ,לנימוקי הערעור ,לעיקרי הטיעון של הצדדים ותיקי המוצגים ,לרבות טיעוניהם בעל-פה של הצדדים בדיון שהתקיים בפנינו, מסקנתי היא שיש לבטל את פסק-דינו של בית משפט קמא ב-תלה"מ ,44362-04-18 ולהורות על החזרת התיק לפניו על-מנת שיכריע מחדש בסוגיה שבפנינו במתווה שיפורט להלן ,וכך אציע לעמיתיי. .18פסיקה עקבית וארוכת-שנים של בית המשפט העליון הדגישה את חשיבותּה של חובת ההנמקה ,על נדבכיה השונים ,ודומה ,כי במרוצת הזמן הפכה חובה זו לאחד מסימני-

7מתוך 16

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

ההיכר של שיטת המשפט הישראלי ,עת דומני ,כי אין צורך להכביר מילים על הרציונליים המצויים בבסיסּה. יפים לענייננו זה דברי כב' הנשיאה ,השופטת א .חיות ב-רע"א 290/15ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ( 08.12.2015 ,להלן" :עניין ברנד פור יו") ,פסקה :11 "בית משפט זה עמד לא אחת על חשיבותה של חובת ההנמקה ונפסק כי "כלל גדול הוא -כתוב או בלתי כתוב -כי בית משפט חייב לתת נימוקים להחלטתו" (ע"א 176/54נחום נ' ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) ,תש"ט,1949- פ"ד ט ;)1955( 635 ,617בג"ץ 7/83ביארס נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה ,פ"ד לח( ;)1984( 689 ,673 )1בג"ץ 142/70שפירא נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי- הדין ,ירושלים ,פ''ד כה( )1971( 334 ,325 )1וכן רע"א 8996/04עודד שכטר נ' נציגות הבית המשותף ע"י שרה כץ[ ,פורסם בנבו] פסקה ט' ( ;)21.12.2004כן ראו :תקנות (190ב) 192 ,ו(460-א)( )3לתקנות סדר הדין האזרחי) .ההנמקה נועדה ,בין היתר" ,לאפשר לצדדים להבין על מה מבוססת החלטתה של הערכאה הדיונית וכן על-מנת לאפשר לערכאת הערעור לבקר את ההחלטה" (רע"א 6393/11סולבר חצור בע"מ נ' מזל עזרא [פורסם בנבו] (( )8.11.2011להלן :עניין סולבר)) .כמו כן משמשת ההנמקה כלי חיוני בידי השופט עצמו בגיבוש החלטתו והעברת רעיונותיו בכור ההיתוך של שיקול הדעת השיפוטי (אהרן ברק שיקול דעת שיפוטי .))1987( 48-46על בית המשפט לפרט את נימוקי החלטתו מטעם נוסף והוא -מראית פני הדברים על-מנת שלא ידבק בעשיית המשפט "אבק של שרירות" (ע"פ 446/01רודמן נ' מדינת ישראל ,פ"ד נו()2002( 30 ,25 )5 והאסמכתאות שם; רות גביזון "בית המשפט וחובת ההנמקה" משפטים ב ,89 ( 92התש"ל)) וכדבריו של הנשיא לנדוי "שיפוט על פי שיקול דעת אסור לו שייהפך לשיפוט שרירותי .כדי למנוע סכנה זאת אין אמצעי בדוק יותר מאשר הנמקה מלאה של פסק הדין" (משה לנדוי "הלכה ושיקול דעת בעשיית משפט" משפטים א ( 303 ,292התשכ"ח-התשכ"ט)). חובת ההנמקה נמנית עם כללי הצדק הטבעי שנועדו ,בין היתר ,להגשים "צדק דיוני" (בג"ץ 3914/92לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב יפו ,פ"ד מח()2 ;)1994( 502 ,491יאיר שילה "צדק דחוי עדיף על אי-צדק מהיר" עלי משפט ג .))2003( 338-337 ,317במובן זה ניתן לראות בהפרתה פגם המצוי ב"מעטפת החיצונית" של ההחלטה ובהחלט ייתכנו מקרים אשר בהם היעדר הנמקה או היעדר הנמקה מספקת יהוו פגם היורד לשורש פסק הדין או ההחלטה

8מתוך 16

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

המצדיקים כשלעצמם את ביטול פסק-הדין או ההחלטה אשר לגביה הוגשה בקשת רשות ערעור (ע"פ 1516/90יקב הגליל בע"מ נ' מדינת ישראל[ ,פורסם בנבו] פסקאות ;)29.5.1990( 9-8ראו לאחרונה ,רע"א 2674/15פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה ;)5.7.2015( 10-9רע"ב 3019/98מדינת ישראל נ' ארזי ,פ"ד נב(( )1998( 750 ,743 )2להלן :עניין ארזי); רע"א 10141/07חברת עובד לוי תיעוש האבן והבנייה בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני ,מפרק של חברת י .זקן מפעלי בנייה בע"מ (בפירוק) ואח'[ ,פורסם בנבו] פסקה ;)2.6.2008( 22עניין שמיע ,פסקה ;10עניין ליברפול ,פסקאות .)9-7לעומת זאת ,יתכנו מקרים אחרים שבהם היעדר הנמקה או היעדר הנמקה מספקת לא יהוו פגם כה מהותי ולא יצדיקו תוצאה כזו .אכן התשובה לשאלה מהי הנמקה ראויה יכול שתשתנה מעניין לעניין ויש להכריע בכך בכל מקרה על פי נסיבותיו (ע"א 668/89פאר נ' חברת בית פרישמן 38בע"מ ,פ"ד מד( ;)1990( 697 ,694 )4עניין סולבר ,פסקה ;4רע"א 4917/13פלונית נ' פלונית[ ,פורסם בנבו] פסקה ז ( ;)28.11.2013עניין ליברפול, פסקאות ;11-10עניין שמיע ,פסקה .)10בעניינים מסוימים תיחשב ההנמקה כראויה גם אם היא קצרה ותמציתית (עניין ארזי )749-748 ,וכדבריו של בית משפט זה :יש ומתחייבת החלטה המנמקת את עצמה ארוכות ,יש שנדרשת הנמקה קצרה ,ויש שדי בקבלתה של בקשה או דחייתה ,ללא כל הנמקה .וזאת כאשר החלטה מן הסוג האחרון כמו מתבקשת מעצמה מתוך מכלול החומר המונח בפני בית המשפט .כל מקרה ומקרה ונסיבותיו שלו (בג"ץ 7390/95קרטה נ' המשנה לנשיא ,כבוד השופט ש' לוין (לא פורסם) (להלן :עניין קרטה); ראו גם: עניין רודמן ,שם; בג"ץ 1918/96כהן נ' שופטת בית המשפט העליון ד' דורנר [פורסם בנבו] ( ;)8.9.1996דנ"א 7709/01נ.ס.נ.ר .ייצור ושיווק בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ[ ,פורסם בנבו] פסקה ( ."))16.7.2002( 6ההדגשה אינה במקור). בענייננו ,ערך בית משפט קמא סקירה נרחבת של הלכות בית המשפט העליון ,דא עקא ,לא יישם הלכות אלו כדבעי ,והדבר נעשה על פני מספר שורות בלבד ,ומבלי שנימק באופן הולם את מסקנותיו. על אף שככלל "יש לברך על קיצור כל עוד הוא כולל הנמקה בהירה ,ולא כל תיק מצדיק 'דיסרטציה'" ( ר' רע"פ 5605/11כהן נ' מדינת ישראל ( ))31.07.2011אין בידי לקבל ,כי בסוגיה המורכבת בה נדרשת ההכרעה בענייננו ,מהווים דבריו של בית משפט קמא נימוק ראוי ,אשר עולה בקנה אחד עם דרישת הפסיקה.

9מתוך 16

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

סבור אני ,כי פסק-הדין קמא אינו עולה בקנה אחד עם הרציונליים המצויים בבסיס חובת- ההנמקה" :לאפשר לצדדים להבין על מה מבוססת החלטתה של הערכאה הדיונית וכן על-מנת לאפשר לערכאת הערעור לבקר את ההחלטה" ,ולפיכך יש לבטלו. .19סבור אני ,כי כאמור בפסק-דינה של כב' נשיאת בית המשפט העליון ,השופטת א .חיות, בעניין ברנד פור יו ,גם בענייננו ,קיים לערכאת הערעור קושי רב לבקר את פסק-הדין קמא, מקל וחומר שעה שדומה ,כי לא נערך יישום נכון של הלכות בית המשפט העליון בכל הנוגע לידועים-בציבור ולכוונת-השיתוף הנדרשת במסגרת זו ,ואנמק. .20ב-עמ"ש 4294-03-20א.ב נ' עו"ד מנהל עיזבון המנוח ג.ד .ז"ל ( ,)29.11.2020קבעתי בפסקה 16לפסק-דיני כך: "בנוסף ,סבורני ,כי על מנת להגיע לתוצאה הנכונה והראויה ,יש לערוך מבחן דו- שלבי :השלב הראשון יהא בדיקת מעמדם המשפטי של הצדדים ,והשלב השני, בשים לב לתוצאת השלב הראשון ,תהא בדיקת כוונת שיתוף הצדדים בנכסיהם. ודוק ,אין דין זוג נשוי ,כדין ידועים-בציבור ,ואין דין ידועים-בציבור ,כדין בני- זוג ללא כוונה ליצור מחויבות משפטית הדומה לקשר הנישואין". וגם בענייננו סבור אני ,כי זהו המתווה לבחינת המחלוקת והגעה להכרעה הראויה. .21כבר לפני כחצי מאה ,נדונה בבית המשפט העליון סוגיית מעמדם של ידועים-בציבור ,וכב' השופט צ .ברנזון ז"ל קבע ב-ע"א 621/69נסיס נ' יוסטר ,פ"ד כד(( 617 )1להלן" :עניין נסיס") ,כהאי לישנא: "יש כאן שני יסודות :חיי אישות כבעל ואשה ,וניהול משק בית משותף .היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה ,מסירות ונאמנות ,המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה .בכך נבדל הקשר הזה מחיי פילגשות."... ובהמשך נקבע: "היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף .לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי ,נוחות ,כדאיות כספית או סידור ענייני ,אלא כפועל יוצא טבעי מחיי

10מתוך 16

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

המשפחה המשותפים ,כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים ,והאשה משמשת לו עקרת בית". משמע ,היה על בית מ שפט קמא לבחון ,אפוא ,האם נתמלאו היסודות שהותוו בפסיקה כתנאי להכרה בצדדים כידועים -בציבור ,לאמור :קיום חיי אישות כבעל ואשה ובנוסף -ניהול משק בית משותף על -פי בחינה פרטנית של המקרה דנן. אפנה לדבריו של כב' המשנה לנשיאה בדימוס ,השופט א .ריבלין ב-רע"א 9755/04סיגל ביטון נ' קצין התגמולים [פורסם בנבו] (( )31.08.2008להלן" :עניין סיגל ביטון"): " בית המשפט יסיק את מסקנתו ,בכל מקרה ומקרה לפי בחינה פרטנית של הראיות באספקלריה של מבחני יחסי האישות ומשק הבית המשותף: "אי ן לחפש ,על -כן ,ואין לגבש קריטריונים אובייקטיביים נוקשים לדיבור המופיע 'החיים חיי משפחה' ,בסעיף , 55ולדיבור 'משק בית משותף' באותו סעיף .כל מקרה ראוי לו שייבחן על -פי נסיבותיו ,מתוך ראייה כוללת של העובדות ומתוך סקירות היחסים על -פי מרכיבים שונים ומאפיינים המתק יימים בהם( "...עניין שוקרן הנ"ל ,בעמ' .") 694 בענייננו ,לא זו בלבד שהצדדים חיו יחד במשך שנים ארוכות ,הן לפני הגירושין ,והן לאחריהם ,אלא שלאחר הגירושין ,אף נולדה להם בת משותפת נוספת. הגם שאין באמור "חזות הכל" סבור אני ,כי בשים-לב לפסיקת בית המשפט העליון ,לא ניתן לומר ,כי מדובר ב"חזות הלא-כלום" ,וקיים קושי רב בקביעתו של בית משפט קמא בפסקה 16לפסק-הדין ,לפיו "המדובר בהתנהלות היכולה ללמד על רצון שלא ליצור יחסים מחייבים" ,וזאת מבלי שניתן כל נימוק לסטייה מן הפסיקה ,ומהגיונם של דברים ,עת לא ברור אילו נסיבות עשויות להיות מובהקות יותר ממגורים משותפים לאורכם של שנים והבאת ילדים משותפים לעולם. ר' עניין נסיס:

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28

"המחוקק לא קבע תקופת זמן מינימלית לקיום חיי המשפחה המשותפים... תקופת זמן של קרוב לשנה יכולה להיות מספקת ,ובלבד שבמשך כל אותו זמן התנהלו החיים המשותפים על בסיס אותו קשר עמוק הקיים ,כרגיל ,בין בעל

11מתוך 16

29 30 31

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

ואשה הנשואים כחוק .אין ספק כי תקופת זמן כזאת ,וגם קצרה ממנה בהרבה, מספקת בהחלט ,ואמנם העיקר הוא בקשר הקיים בין בני-הזוג בזמן זה"

1 2

יתרה מכך ,ב-בע"מ 3497/09פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] ( )04.05.2010אף קבעה כב' השופטת בדימוס ע .ארבל ,כי אין בעובדה שבני-הזוג חיו בשתי דירות נפרדות וסמוכות, כדי לפגוע בזכויותיה המשפטיות של המשיבה:

3 4 5

מאחר ואין מתכונת אחת של 'חיי משפחה' ב'משק בית משותף' המצויה אצל כל הזוגות הנשואים והדברים שונים מזוג לזוג בהתאם לגילם ,השכלתם ,השקפת עולמם ,הרגלי חייהם ,מקצועם ,מצבם הכספי ,מצב בריאותם וכיוצא באלה ,על בית המשפט לבחון את מרכיב המגורים במקרה הקונקרטי המובא להכרעתו ,תוך שהוא בוחן את נסיבות הענין מנקודת מבטם הסובייקטיבית של בני הזוג .היינו, יש להתחקות אחר אומד דעתם של בני הזוג לעניין קביעות הקשר ומיסודו. סבורה אני ,כמו הערכאות דלמטה ,כי יישום ההלכה הפסוקה על נסיבות המקרה שלפנינו ,מוביל למסקנה כי לא נפלה כל שגגה בהכרעת בית המשפט קמא בה נקבע ואושר בערכאת הערעור כי מדובר במערכת יחסים זוגית שנמשכה כשמונה שנים וחצי ,בהן בילו המנוח והמשיבה את מרבית שעות היממה יחדיו וניהלו מערכת יחסים הכוללת השתתפות באירועים משפחתיים ,ארוחות חג וגם בסיוע ובסיעוד בעיתות חולי ,כאשר בית המשפט לענייני משפחה השתכנע ,ואחריו בית המשפט המחוזי ,כי בני הזוג החליטו לקשור גורלם זה בזו ,קיימו זוגיות הרמונית תוך התחשבות מירבית של כל אחד מהם בקשרים המשפחתיים של רעהו, בעטיה הגיעו לסידור בו יחיו בשתי דירות סמוכות המהוות " ...מעין דירה גדולה אחת ומשותפת" ,תוך קיום חיי משפחה וניהול משק בית משותף.

6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

.22כאמור ,כבר לעיל ,יש להכריע בסוגיה שבפנינו על-פי מבחן דו-שלבי .לאחר שבית משפט יבחן את מעמדם המשפטי של הצדדים ,עליו לפנות לשלב השני -כוונת שיתוף הצדדים בנכסיהם. במסגרת פסק-הדין קבע בית משפט קמא ,בפסקה ,16כך: "הצדדים אינם נשואים –כמפורט לעיל ,אמנם לא ניתן לראות בנתון זה ,באופן גורף ,כוונה שלא לקיים שיתוף בנכסים ,ואולם ,בהתאם לפסיקה מדובר בשיקול שיש להביאו בחשבון [ראה דברי כבוד השופטת ברק-ארז בבע"מ 2478/14פסקה ( ."]36ההדגשה במקור).

12מתוך 16

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

אין בידי להסכים עם האמור ,הואיל ומעיון מעמיק בפסק-דינה של כב' השופטת ד .ברק- ארז ב-בע"מ 2478-14פלונית נ' פלונית ( ,)20.08.2015עולה ,כי נוכח שינוי העיתים ,אין כיום נפקות לעובדה ,כי הצדדים לא נישאו ,בכל הנוגע לבדיקת כוונת השיתוף בעניינם ,ויש לבחון את הכוונה העולה מהתנהגותם של הצדדים. ר' פסקה 36לפסק-הדין: "נקודת המוצא לדיון בשאלה זו – וכפי שיתברר בהמשך אף נקודת הס יום – היא שעל כלל בני הזוג שמקיימים ביניהם מערכת יחסים של ידועים בציבור ראוי להחיל אותן אמות מידה בכל הנוגע לבדיקת הכוונה לשיתוף בנכסים .אכן ,בפסיקתו של בית משפט זה צוין בעבר כי לעתים עשויה הבחירה שלא להינשא ללמד על היעדר כוונת שיתוף ,וזאת במיוחד כאשר לא ק יימת מניעה חיצונית כלשהי לכך שבני הזוג יינשאו (ראו :עניין פלוני , בעמ' ; 250 - 249עניין סלם ,בעמ' ; 346עניין שחר ,בעמ' .) 449אולם ,בכל מקרה השאלה החשובה היא מהי הכוונה העולה מהתנהגותם של הצדדים ,להבדיל מפעולה פורמלית כלשהי (לחשיבות כוונתם של הצדדים ,ראו באופן כללי :שחר ליפשיץ הידועים -בציבור – בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה [פורסם בנבו] ( .)) 2005הבחירה שלא להינשא חרף העובדה שלא קיימת מניעה חיצונית לכך היא אך אינדיקציה אחת – אחת מני רבות .כפי שציין השופט (כתוארו אז) א' ברק : "בסיסה המשפטי של הלכת השיתוף הוא בהסכם משתמע בין הצדדים ולא בעצם אקט הנישואין .כשם שהנישואין אינם תנאי מספיק ,כך אי ן הם גם תנאי הכרחי ,שכן גמירות דעתם של בני זוג יכול שתשתכלל מאורח חייהם המשותף כידועים בציבור" (עניין שחר ,בעמ' .") 448

מפסק -דינו של בית משפט קמא עולה ,כי נתן את דעתו באופן חלקי בלבד לכוונה העולה מהתנהגותם של הצדדים עת קבע בפסקה 17לפסק-דינו ,כי "אמנם נכון כי לאחר שהצדדים חזרו לחיות יחדיו ,בוצעו לעתים העברות כספיות ,ואולם ,הצדדים הקפידו הקפדה יתרה כי הדירות שנרכשו נרשמו בנפרד" ,ובהמשך ,בפסקה " :19יש לזכור כי

13מתוך 16

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

לצורך רכישת הדירות ,נטלה הנתבעת הלוואות רבות ,חלקן מובטחות באמצעות משכנתא, אשר כולן משולמות על ידה בלבד". סבור אני ,כי קיים קושי עם הקביעות האמורות שעה שהדברים לא נומקו כדבעי ,ובית משפט קמא נמנע מלדון באופן חלוקת הוצאות הבית בין הצדדים ,ולא ברור האם הייתה זו המשיבה ששילמה את ההלוואות על הדירות בעוד המערער היה זה שנשא בנטל הוצאות הבית .אדגיש ,כי הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעולה ,כי הצדדים אף ניהלו חשבון בנק משותף.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11

"בנדון ,הסיק בית המשפט קמא ,כי "משק בית משותף" כזה אכן התקיים; המנוח והמשיבה גרו יחד ,הם אכלו ארוחותיהם יחד ,המשיבה דאגה לצורכי הבית השוטפים .בא-כוח המערערת טוען ,כי המנוח הוא זה שמימן את הוצאות הבית ,וכי המשיבה לא תרמה דבר .בעדותה העידה המשיבה ,כי הוצאות הבית השוטפות מומנו הן מחשבון הבנק של המנוח והן מחשבון הבנק שלה .אך אף אם נכון הדבר שהן מומנו רק על-ידי המנוח ,לא נראה לי שיש בכך כדי להשפיע. "משק בית משותף" אין פירושו שוויון הכרחי במקורות המימון בין הצדדים. המשיבה ,אף אם לא מימנה ,הרי שטרחה ועמלה ,ובכך תרומתה למשק הבית"(.ההדגשה אינה במקור).

12 13 14 15 16 17 18 19 20

.23עוד אעיר ,כי קיים לטעמי קושי עם הקביעה החד-משמעית בפסקה 20לפסק-דינו של בית משפט קמא ,לפיה" :לא ניתן להתעלם מן העובדה כי בעת שרכש התובע את דירת ש' הצהיר בפני רשויות המס כי זוהי דירתו היחידה ,ויש להביא עניין זה בחשבון ,בפרט שעה שהתובע עותר לסעד מן הצדק ,אשר בו בוחן בית המשפט ,במסגרת כלל השיקולים ,האם הוגשה התביעה בתום לב ,והתובע בא לבית המשפט כאשר ידיו נקיות ,ואינני סבור כי כך המקרה שלפנינו" ,וסבור אני ,כי אין באמור לעיל כדי לקבוע מסמרות בנוגע לכוונת- השיתוף של הצדדים.

21 22 23 24 25 26 27

אפנה לדבריו של כב' השופט בדימוס ,ח .שפירא ,ב-עמ (י-ם) 547/04פלונים נ' אלמוני, (:)03.04.2005

28 29 30

אפנה בעניין זה לדבריו של כב' הנשיא בדימוס ,השופט מ .שמגר ז"ל ב-ע"א 107/87אלון נ' מנדלסון ,פ"ד מג(:431 )1

14מתוך 16

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

"לצדדים היה נוח שלא להנשא ולהנות מזכויות אם חד-הורית .בבית משפט קמא העידו מספר עדים על כך שהצדדים חיו כבני זוג לכל דבר ועניין ,לרבות אירועים משפחתיים. בתוך כך ,אין לקבל הטענה כי בכך שהמשיבה הציגה עצמה כאם חד הורית ,היא מנועה כיום מלטעון אחרת ,ויש לדחותה". .24על יסוד כל האמור לעיל סבור אני ,כי יש לקבל את הערעור באופן שפסק-דינו של בית משפט קמא ב-תלה"מ 44362-04-18יבוטל ,וכי נורה על החזרת התיק לפניו על-מנת שיכריע מחדש בסוגיה שבפנינו ,וינמק את קביעותיו כדבעי ,במתווה המפורט לעיל ,וכך אציע לעמיתיי.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11

ס .ג'יוסי ,שופט [אב"ד] 12 13 השופט ח .שרעבי

14

אני מסכים.

15

ח .שרעבי ,שופט 16 17

15מתוך 16

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 68095-06-20א .נ' ב. תיק חיצוני:

השופטת א .אלון

1

אני מסכימה.

2

א .אלון ,שופטת הוחלט פה-אחד ,כמפורט בפסק-דינו של השופט ס .ג'יוסי ,לקבל את הערעור כאמור בפסקה 24 לעיל. כמו-כן הוחלט ,בנסיבות העניין ,שלא לעשות צו להוצאות. מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים והשמטת פרטים נוספים.

ניתן היום ,כ"ה אלול תשפ"א 02 ,ספטמבר ,2021בהעדר הצדדים.

ס .ג'יוסי ,שופט [אב"ד]

ח .שרעבי ,שופט

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

א .אלון ,שופטת

13

14

16מתוך 16

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1פסק הדין לא נומק כדבעי: בית משפט קמא סקר את ההלכות אך לא יישם אותן ולא נימק את מסקנותיו, ולכן יש לבטלו.
  2. 2יש לבחון את המחלוקת במבחן דו-שלבי: תחילה מעמדם המשפטי של הצדדים, ולאחר מכן כוונת השיתוף שלהם בנכסים.
  3. 3אי הנישואין אינם מצביעים כיום על העדר כוונת שיתוף. יש לבחון את הכוונה העולה מהתנהגות הצדדים.
  4. 4בית משפט קמא לא דן באופן חלוקת הוצאות הבית בין הצדדים ולא נתן משקל מספק לחשבון הבנק המשותף ולמגורים המשותפים ולבת המשותפת.
עמ"ש 68095-06-20 ביהמ"ש המחוזי בחיפה, אב"ד השופט סארי ג'יוסי: פס"ד בשאלה האם… · פסק דין, 2.9.2021 · Psikan