רע"א 6393/11 סולבר חצור בע"מ נ. עזרא מזל

זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט א' אברהם) מיום 21.6.2011 בה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

העובדות והטענות העיקריות הצריכות לעניין הן אלה:

1.

המשיבים הם מגדלי עופות ואילו המבקשת היא חברה פרטית מוגבלת במניות שעיסוקה, בין היתר, בשיווק תוסף מזון לעופות המכונה "כוספת סויה" (להלן: סויה ). ההליך העיקרי המתנהל בבית משפט קמא עניינו בבקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: בקשת אישור התובענה כייצוגית ) שהגישו המשיבים נגד המבקשת ונגד אסם הגליל מכון תערובת של מושבי הגליל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (להלן:

אסם הגליל ). במוקד הבקשה לאישור התובענה כייצוגית עמדה טענתם של המשיבים לנזקים שנגרמו להם ולמגדלי עופות אחרים, בין היתר, עקב העובדה כי במהלך התקופה שבין חודש ספטמבר 2004 לחודש ספטמבר 2005 (להלן: התקופה הרלוונטית ) שיווקה המבקשת לאסם הגליל סויה פגומה ואילו אסם הגליל, מצידה, המשיכה ועשתה שימוש בסויה הפגומה כרכיב בתערובת מזון העופות אותו מכרה למגדלי העופות מבלי ליידע אותם בדבר הפגם שנפל בתערובת המזון למרות שידעה עליו.

ביום 9.12.2009 פנו המשיבים למבקשת במכתב בו דרשו גילוי מסמכים שונים. לאחר שהמבקשת סירבה לאפשר את הגילוי המבוקש, פנו המשיבים לבית משפט קמא בבקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים האמורים (להלן: בקשת הגילוי ). המבקשת, מצידה, התנגדה לגילוי המבוקש, בין היתר, מן הטעם שלשיטתה אין בקשת הגילוי עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה לשם מתן צו גילוי מסמכים בשלב אישור התובענה כייצוגית. ביום 21.6.2011 קיבל בית המשפט (כבוד השופט א' אברהם) את בקשת הגילוי מטעם המשיבים וקבע כי: "לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, ראיתי להיענות לה חרף התנגדות המשיבה 2 [היא המבקשת בבקשת רשות הערעור דנן – א' ח']. על פני הדברים נראה, כי מסמכים אלה המנויים בבקשה עשויים לסייע בגילוי האמת, ככל שהיא נוגעת לסכסוך שלפניי, ולכן הינם רלוונטיים ויש לגלותם ולאפשר את העיון בהם, ככל שהם מצויים בידי המשיבה 2, וכך הנני מורה...".

2.

מכאן בקשת הרשות לערער שלפני, בה טוענת המבקשת כי יש מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא שהינה גורפת ובלתי-מנומקת ואין בה כל התייחסות עניינית למהותם של המסמכים שגילוים מבוקש ולרלוונטיות שלהם בשלב אישור התובענה כייצוגית (להבדיל משלב בירור התובענה גופה). אף לגופו של עניין סבורה המבקשת כי לא היה מקום להיעתר לבקשת הגילוי שכן לשיטתה לא עלה בידי המשיבים להעמיד תשתית ראייתית ראשונית לקיומה של עילת תביעה אישית נגדה ואף לא עלה בידם להראות כי מדובר במסמכים הרלוונטיים לשלב אישור התובענה כייצוגית.

המשיבים, מצידם, סבורים כי דין הבקשה להידחות בשים לב להלכה הפסוקה, לפיה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטות דיוניות אשר יצאו תחת ידיה של הערכאה הדיונית ובהן החלטות הנוגעות לגילוי מסמכים, והם מוסיפים וטוענים כי החלטת בית משפט קמא מבוססת כדבעי על התשתית הראייתית שהונחה לפניו ואף מטעם זה לא קמה כל הצדקה להתערב בה.

3.

להשלמת התמונה יצוין, כי מן הבקשה והתגובה לה עולה כי בעקבות הסדר דיוני שהושג בין המשיבים לאסם הגליל, קיבלו המשיבים מאת אסם הגליל חלק ניכר מן המסמכים שעמדו במוקד בקשת הגילוי באופן שהמחלוקת בין המבקשת למשיבים מצומצמת עתה למסמכים אשר פורטו בסעיפים 18(י) – 18(יב) לבקשת הגילוי והם: תכתובות בין המבקשת לבין לשכת מכוני התערובת בקשר לאספקת פולי סויה פגומים בתקופה הרלוונטית; תלונות שהפנו מכוני תערובת למבקשת בקשר לאספקת סויה פגומה בתקופה הרלוונטית; ותוצאות של בדיקות או דו"חות מעבדה שערכה המבקשת או שהגיעו לידיה מגורם אחר בנוגע לאיכות פולי הסויה בתקופה הרלוונטית.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה וחרף התנגדות המשיבים החלטתי לעשות שימוש בסמכותי על פי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. זאת לאחר שניתנה למשיבים ההזדמנות להציג את עמדתם ולאחר ששוכנעתי כי אין במתן הרשות האמורה כדי לפגוע בזכותם כבעלי דין.

בית משפט זה עמד לא אחת על חשיבותה של חובת ההנמקה ועל תפקידה ככלי אשר נועד, בין היתר, לאפשר לצדדים להבין על מה מבוססת החלטתה של הערכאה הדיונית וכן על מנת לאפשר לערכאת הערעור לבקר את ההחלטה. העדר הנמקה הולמת עשוי, אפוא, להוות שיקול בפני עצמו למתן רשות ערעור והשאלה מהי הנמקה ראויה תוכרע בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו (ראו לעניין זה: רע"א 10141/07 חברת עובד לוי תיעוש האבן והבנייה בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני, מפרק של חברת י. זקן מפעלי בנייה בע"מ (בפירוק) ואח' , פסקה 22 (לא פורסם, 2.6.2008)). בתשובתה לבקשת הגילוי טענה המבקשת בהרחבה לעניין העדר התקיימות התנאים הנדרשים לשם מתן צו גילוי מסמכים בשלב הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. אף על פי כן אין בהחלטתו של בית משפט קמא כל התייחסות (ולו קצרה) לטענות אלו, העומדות במוקד המחלוקת בין הצדדים בסוגיית גילוי המסמכים. אשר על כן, הערעור מתקבל במובן זה שבית משפט קמא ישוב וידרש בהחלטה מנומקת לסוגיית גילוי המסמכים (במתכונת שצומצמה עתה למסמכים שפורטו בפסקה 3 לעיל).

אין בהחלטה זו משום הבעת דעה לכאן או לכאן באשר לרלוונטיות של המסמכים ששאלת גילויים בשלב זה שנויה במחלוקת.

אין צו להוצאות.