רע"א 2569/16 רוזנבלום מלי נ. עדנה שושן רוזנשין

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.3.2016 (רע"א 47976-02-16, השופטת ע' צ'רניאק ). בית המשפט המחוזי קיבל את בקשתה של המשיבה לעכב מכירתו של נכס במסגרת הליך של פירוק שיתוף במקרקעין. ההחלטה על פירוק השיתוף ניתנה על-ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו ביום 7.1.2016 (ת"א 2798-09-14, השופטת ר' ערקובי ).

רקע והליכים קודמים

2.הצדדים להליך שבפני הם הבעלים במשותף של מבנה המיועד לשימור מחמיר ברחוב ביאליק 19 בתל-אביב (להלן: הנכס ). על רקע מחלוקת שהתגלעה ביניהם בנוגע לשימור הנכס, המבקשים הגישו לבית משפט השלום תביעה לפירוק השיתוף בו. בית משפט השלום קיבל את עמדת המבקשים והורה על פירוק השיתוף בדרך של מכירת הנכס. בהחלטה, שנשאה את הכותרת "פסק דין", קבע בית משפט השלום כי בנסיבות העניין לא ניתן לבצע חלוקה בעין, וכי מכל מקום חלוקה כזו תגרום לצדדים הפסד ניכר.

3.המשיבה, שבבעלותה ששית מהזכויות בנכס, הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום, וכן בקשה לעיכוב ביצוע של ההחלטה. בהחלטתו מיום 24.2.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי לאחר שהמשיבה תפקיד את העירבון הנדרש להבטחת הוצאות המבקשים "יהיה עיכוב בצוע עד להחלטה בבר"ע". המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו ועמה בקשה למתן רשות להגיב, לאחר שלטענתם לא ניתנה להם הזדמנות להביע את עמדתם ביחס לבקשה לעיכוב ביצוע. ביום 9.3.2016 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיון חוזר בהחלטה נוספת, לאחר שנתן למבקשים הזדמנות להגיש תגובה מטעמם. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטה כי מצא להשאיר את עיכוב הביצוע על כנו, וכי "בנסיבות ראוי הוא לעכב את הבצוע עד להכרעה". להשלמת התמונה יצוין כי בית המשפט המחוזי המליץ למבקשים להסכים כי תינתן רשות ערעור והערעור יישמע על-ידי הרכב, וזאת בשל כך ש"ההחלטה נושא הבר"ע... נושקת לפסק דין". המבקשים הסכימו להמלצה זו, אך ציינו כי אין בהסכמתם כדי לפגוע בטענותיהם בכל הנוגע להחלטה בעניין עיכוב הביצוע, וכי הם שוקלים להגיש בעניין זה בקשת רשות ערעור. מכאן הבקשה שבפני.

בקשת רשות הערעור

4.בבקשה שבפני טוענים המבקשים כי החלטתו של בית המשפט המחוזי לעכב את החלטתו של בית משפט השלום (ומכאן את מכירת הנכס) אינה מנומקת. כמו כן, הם טוענים כי היה על בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע על הסף בשים לב לכך שהיא לא נתמכה בתצהיר להוכחת הנזקים הנטענים על-ידי המשיבה.

5.המבקשים מוסיפים כי גם לגופם של דברים אין לעכב את ביצועה של ההחלטה של בית משפט השלום. לטענת המבקשים, סיכויי הערעור שהגישה המשיבה נמוכים, בהתחשב בכך שהחלטתו של בית משפט השלום רצופה קביעות עובדתיות ונסמכת על חוות דעת שמאי מומחה מטעם בית המשפט. כמו כן, הם מדגישים כי לא ניתן לפרק את השותפות בנכס אלא בדרך של מכירתו.

6.המבקשים טוענים עוד כי גם מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם. בהקשר זה, המבקשים מצביעים על כך שהנכס לא משמש כדירת מגורים ואין לו ערך ייחודי מבחינתה של המשיבה, אשר כלל אינה מתגוררת בארץ. עוד טוענים המבקשים כי עיכוב הביצוע של ההחלטה יגרום להם לנזק כלכלי כבד.

7.המשיבה הגישה את תגובתה לבקשה ביום 10.5.2016, בהתאם להחלטתי מיום 19.4.2016.

8.המשיבה מתנגדת לבקשת רשות הערעור. לטענתה, משהסכימו המבקשים למתן רשות ערעור בבית המשפט המחוזי, הם לא רשאים לטעון כי אין לעכב את ביצוע החלטתו של בית משפט השלום או כי סיכויי הערעור בעניינם נמוכים. בנוסף, כך נטען, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שעניינן עיכוב ביצוע.

9.לגופם של דברים, המשיבה טוענת כי סיכויי הערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. המשיבה טוענת כי מכירת הנכס טרם ההכרעה בבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי הייתה יוצרת מצב בלתי הפיך ומייתרת את הדיון בבקשה לגופה. לעומת זאת, כך נטען, עיכוב מכירתו של הנכס אינו גורם למבקשים נזק של ממש. עוד טוענת המשיבה כי בנסיבות העניין לא היה צורך לצרף תצהיר מטעמה לבקשה לעיכוב ביצוע.

10.אשר לטענה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מושא הבקשה אינה מנומקת, המשיבה טוענת כי הטעמים להחלטתו של בית המשפט המחוזי "מובנים מאליהם", וכי די בנימוק שניתן על-ידו כדי לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע. בהקשר זה טוענת המשיבה כי בית המשפט המחוזי גילה דעתו שסיכויי הערעור גבוהים בכך שהמליץ למבקשים להסכים כי תינתן רשות ערעור והוא יישמע בפני הרכב.

דיון והכרעה

11.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה בה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה. בהמשך לכך, החלטתי אף לקבל את הערעור באופן חלקי, בשל כך שהחלטתו של בית המשפט המחוזי אינה עומדת בדרישות הסף לגבי הנמקת החלטות שיפוטיות.

12.הבקשה שלפני נסבה על החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית משפט השלום. הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה במישרין לבית המשפט המחוזי. אם כן, חרף העובדה שראשיתו של הסכסוך בין הצדדים הוא בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום, בית המשפט המחוזי הוא הערכאה הראשונה שדנה בבקשה לעיכוב ביצוע. אמת המידה שלפיה יש לבחון בקשות מסוג זה טרם הוכרעה באופן מחייב בפסיקה. בהחלטות קודמות ציינתי כי להשקפתי יש לגלות ריסון בקבלתן, כך שהתערבותו של בית משפט זה תהיה שמורה למקרים שבהם מתעורר צורך למנוע עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (ראו למשל: רע"א 5642/14 דנס מנופים בע"מ נ' טופ 10 ייזום ובנייה בע"מ , פסקה 9 (9.9.2014); רע"א 2479/16 דדון נ' קקאו קפה הרצליה בע"מ , פסקה 7 (8.5.2016)).

13.בנסיבות העניין הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה ובהמשך לכך לקבל את הערעור לגופו. בית משפט זה עמד לא אחת על חשיבותה של חובת ההנמקה, שהפרתה עשויה להצדיק במקרים המתאימים מתן רשות ערעור (ראו למשל: רע"א 1982/05 מקומון כל הצפון נ' פלוני , פסקאות 5-4 (23.1.2006); רע"א 10141/07 חברת עובד לוי תיעוש האבן והבנייה בע"מ נ' שושני , פסקאות 23-21 (2.6.2008) (להלן: עניין עובד לוי ); רע"א 6393/11 סולבר חצור בע"מ נ' עזרא , פסקה 4 (8.11.2011); רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ , פסקה 11 (8.12.2015); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 196 (מהדורה שלישית, 2012)). אכן, היקפה של חובת ההנמקה עשוי להשתנות ממקרה למקרה, אולם עליה "לאפשר לצדדים להבין את היסודות עליהם עומד פסק הדין וכן לאפשר לבית המשפט שלערעור לבקר את פסק הדין, במידת הצורך" (עניין עובד לוי , בפסקה 22).

14.בענייננו, הנמקתו של בית המשפט המחוזי אינה מאפשרת להבין את האדנים שעליהם היא נשענת. לא ניתן להסתפק בקביעה כי ראוי לעכב את ביצוע החלטתו של בית משפט השלום בשים לב ל"נסיבות". שומה היה על בית המשפט המחוזי לפרט בהחלטתו מהן אותן "נסיבות" המצדיקות את עיכוב הביצוע ולהידרש לטענותיהם של המבקשים בסוגיה זו. בלא פירוט זה אף נחסמת הדרך לביקורת ערעורית על ההחלטה לגופה. כפי שצוין, הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בענייננו במישרין לבית המשפט המחוזי, כך שלמעשה ההחלטה להיעתר לבקשה לא זכתה לדיון של ממש באף אחת מן הערכאות שדנו בסכסוך.

עוד יוער, כי אין בהמלצתו של בית המשפט המחוזי כי תינתן רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום כדי להעיד על עמדתו ביחס לסיכויי הערעור, וממילא אין בכך כדי להוות תחליף להנמקה. מהחלטתו של בית המשפט המחוזי עולה כי המלצתו נבעה מכך שלהשקפתו ההחלטה של בית משפט השלום בדבר פירוק השיתוף קרובה במהותה ל"פסק דין", ומכאן שראוי להעניק ביחס אליה ערעור בזכות. מקביעה זו לא ניתן ללמוד במשתמע כי סיכויי הערעור טובים, וברי שלא ניתן לראות בכך נימוק מפורש למתן עיכוב ביצוע.

15.אשר על כן, דין הערעור להתקבל במובן זה שהדיון בעניין עיכוב הביצוע של החלטתו של בית משפט השלום יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שייתן בו החלטה מנומקת (כפי שנעשה במקרים דומים, כמפורט באסמכתאות שנזכרו בפסקה 13 לעיל). עד למתן החלטה חדשה על-ידי בית המשפט המחוזי ייוותר צו עיכוב הביצוע על כנו.

אין באמור כדי להביע דעה באשר לתוצאה ה ראויה במקרה זה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.