רע"א 2479/16 רע"א 2479/16

1.בפני בקשת רשות ערעור על מספר החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.3.2016 (רע"א 21226-03-16, השופטת ע' צ'רניאק ). בית המשפט המחוזי דחה בקשה לעיכוב ביצוע של החלטה שנתן בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 9.2.2016 (תא"ק 65793-10-13, השופטת ש' גלר ).

2.מקורו של ההליך דנן בתביעה שהגישה המשיבה בסדר דין מקוצר נגד המבקשים. המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן, ובה טענו בין השאר גם למחיקת כותרת ולסילוק התביעה על הסף בשל היעדר יריבות, בטענה שהסכסוך הוא בין המשיבה לבין חברה שבבעלותם. בית משפט השלום דחה את הבקשה לסילוק על הסף ולמחיקת כותרת, ונתן למבקשים רשות להתגונן בכפוף להפקדה של 50,000 שקל.

3.המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום ויחד עמה בקשה שכונתה "בקשה לעיכוב ביצוע", ובמסגרתה התבקש בית המשפט המחוזי לעכב את המשך ההליכים בבית משפט השלום. יצוין כי לבקשה יש מאפיינים של סעד זמני בערעור, אולם איני נדרשת לסיווגה המדויק לצורך הכרעה בבקשה שבפני.

4.בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע בקבעו כי הגשתה של הבקשה למתן רשות ערעור "לכאורה... מנוגדת להוראות הצו השורר" וכי סיכוייה להתקבל "נמוכים ביותר גם מטעמים אחרים". בהמשכו של אותו יום, נתן בית המשפט המחוזי החלטה נוספת, שבה נקבע כי ההחלטה הקודמת תתוקן ויוסף בה כי סיכויי הבקשה למתן רשות ערעור נמוכים "שכן הוגשה גם בנגוד להלכה השוררת לגבי התערבות בהחלטות ביניים". המבקשים הגישו בקשות לעיון חוזר ו"לעיון מחדש" בהחלטות אלו, אך בקשותיהם נדחו. כן נדחתה בקשה נוספת מטעמם למתן הנמקות להחלטות שניתנו.

5.המבקשים טוענים כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי החלטתו של בית משפט השלום היא מסוג ההחלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור לפי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009. הם מוסיפים כי אי-בירור טענותיהם כבר בשלב זה, בפרט בכל הנוגע להיעדר יריבות, יוביל להמשך ניהולו של ההליך בבית משפט השלום באופן שגוי תוך פגיעה בזכויותיהם. המבקשים טוענים כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שדחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת מפני שסיכויי הערעור שלהם טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתם. בנוגע לסיכויי הערעור חוזרים המבקשים וטוענים להיעדר יריבות בינם לבין המשיבה, לכך שהתביעה אינה מתאימה להתברר בדרך של סדר דין מקוצר, וכן שלא היה מקום לחייבם בהפקדת 50,000 שקל כתנאי למתן רשות להתגונן. ביחס למאזן הנוחות טוענים המבקשים כי למשיבה לא ייגרם כל נזק אם ההליך בבית משפט השלום יעוכב לפרק זמן קצר עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהגישו, בעוד ששמם הטוב ופרטיותם עלולים להיפגע כתוצאה מהמשך ניהולה של התביעה. לבסוף, המבקשים טוענים כי החלטותיו של בית המשפט המחוזי לא נומקו כדבעי.

6.לאחר שבחנתי את טענות המבקשים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

7.הבקשה שבפני מופנית כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע של החלטה שניתנה בבית משפט השלום. הגם שהשאלה מהן אמות המידה שצריכות לחול על בקשות מסוג זה טרם הוכרעה באופן מחייב בפסיקתו של בית משפט זה, נקבע כי יש לגלות ריסון בקבלתן, כך שהדבר ייעשה רק לשם מניעת עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (ראו למשל: רע"א 7750/15 נתנאל נ' קאירי , פסקה 6 (16.11.2015)).

8.איני סבורה כי הבקשה דנן עומדת באמות מידה מחמירות אלו. המבקשים לא הצביעו על כל נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם להם כתוצאה מהמשך ניהול התביעה, שהיא כאמור תביעה כספית. כפי שכבר נפסק, דחיית טענה של סילוק על הסף, ובכלל זה מחמת היעדר יריבות, אינה מונעת מהמבקש לשוב ולהעלותה בהמשך, ואינה יוצרת מצב בלתי הפיך (ראו: ר"ע 422/86 פזגז חברה לשיווק בע"מ נ' ארגון סוכני הגז בישראל , פ"ד מ(3) 811, 812 (1986); ר"ע 181/87 אולמי חפצדי – שמחות ושרותי מזון בע"מ נ' כהן , פ"ד מא(2) 279 (1987); רע"א 10454/08 דוברונסקי נ' י.ד. עורקים והפצה בע"מ , פסקה 12 (22.1.2009)). בנוסף, טענתם של המבקשים כי המשך ניהול ההליך נגדם יוביל לפגיעה בשמם הטוב ובפרטיותם נטענה בעלמא, וגם בה אין כדי להצדיק את עיכוב ביצוע החלטתו של בית משפט השלום. בעיקרו של דבר, הבקשה נסבה על החלטה דיונית מובהקת, תוך כדי ניהולו של הליך, שהיא מסוג העניינים שבית משפט זה מתערב בהם במקרים נדירים בלבד ובנסיבות חריגות.

9.אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.