ת"צ 12030-01-19 ת"צ 12030-01-19 מולרסקי נ' אי בר מים בע"מ

.1לפני בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית ,בהתאם לסעיפים 18-19לחוק תובענות ייצוגיות ,התשס"ו( 2006-להלן :החוק). לאחר הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן :בקשת האישור) ,ולפני שהוגשה תגובת הנתבעת ,הצדדים הודיעו כי הגיעו לידי הסכם ועתרו בבקשה לאישור הסדר הפשרה .זה היה הסדר הפשרה המתוקן בשנית שהוגש ביום ( 9.6.20להלן :הסדר הפשרה) ,אליו אדרש להלן. .2עם הגשת הסדר הפשרה הוריתי על פרסומו כדין דבר שנעשה ע"י הצדדים .לאחר הפרסום וחלוף הזמן לא התקבלו התנגדויות ,בקשות לפרישה והיועמ"ש באמצעות פרקליטת מחוז חיפה לא הביע עמדה לעניין הסדר זה לא לחיוב ולא לשלילה. בקשת האישור .1בבקשת האישור נטען ,כי הנתבעת רכשה את פעילות ברי המים המסוננים של חברת אלקטרה בר וחברת מי עדן .התובע היה לקוח של חברת מי עדן והפסיק מלהיות לקוחה בתאריך .7.9.17 למרות זאת ,התובע קיבל מהנתבעת מסרונים למכשיר הסלולרי שלו (להלן :ההודעות) בתאריכים 26.9.18ו ,26.11.18 -המהווים דבר דואר פרסומי כהגדרתם בסע' 30א(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) ,התשמ"ב – ( 1982להלן :חוק התקשורת). .2לטענת התובע ,בהתאם לסע' 30א(ד)( )2לחוק התקשורת ,סיום התקשרות הלקוח עם החברה המפרסמת ,מהווה מתן הודעת סירוב לקבלת פרסומת מהמפרסם .למרות האמור ,הנתבעת

1מתוך 8

3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 12030-01-19מולרסקי נ' ח.פ 515623221ואח' תיק חיצוני:

שלחה לו הודעות פרסומיות כשהוא כבר לא היה לקוחה וללא קבלת הסכמתו מראש; פנתה לתובע בהודעה בתיאורו כ"לקוח" כך שניסוח ההודעות מהווה הטעיה צרכנית; לא פרסמה בגוף ההודעות דרכי יצירת קשר לצורך שליחת הודעת סירוב וכן לא ציינה בהודעה כי היא מהווה הודעה פרסומית. .3בכך ,לטענת התובע ,הנתבעת הפרה את סעיף 30א בחוק התקשורת שעניינו שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק ואת סע' (2א) בחוק הגנת הצרכן ,תשמ"א 1981-שעניינו איסור הטעיה. כן נטען ,כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב; הפרה חובה חקוקה לפי סעיף 63לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; הפרה חוזה מפורש או מכללא ,את חובת הזהירות שהיא חבה כלפי לקוחותיה, וגם פגעה באוטונומיה של התובע וחברי הקבוצה. הסדר הפשרה .4בהסדר הפשרה הובאו בקצרה טענות ההגנה של הנתבעת .לטענתה ,לקוחותיהן של חברות מי עדן ואלקטרה בר חתמו על הסכמה לקבלת דיוור במועד ההתקשרות עם החברות ,ועל כן יש לראות בהם כלקוחות של הנתבעת ,גם אם התקשרותם בהסכמים המקוריים הגיעה לסיומה; מכשיר בר המים שנותר ברשות הלקוחות מצריך קבלת טיפול גם לאחר סיום ההתקשרות ועל כן רבים מלקוחות אלו המשיכו לקבל שירותים שונים מהנתבעת (להלן :לקוחות ממשיכים); מי מלקוחות אלו שביקשו להיות מוסרים מרשימת התפוצה הוסרו על ידי הנתבעת. כן נטען ,כי המסרונים נשלחו על ידי צד ג' ,ספק דיוור (להלן :ספק הדיוור) ,והנתבעת סברה כי הוא פועל על פי החוק; הנטען בבקשת האישור מתייחס לתקופה קצרה ביותר 4/2017-1/2019 ובנסיבות אלו ספק אם קיימת קבוצת חברים כנטען בבקשת האישור ,של לקוחות שלא נתנו הסכמה לקבלת דיוור; למרבית חברי הקבוצה לא נגרם נזק או מטרד .מכאן ,כך נטען ,לא קיימת קבוצת נפגעים ואין אפשרות להוכיח את הנזק והקשר הסיבתי. .5עיקרו של הסכם הפשרה הוא בהסדרת ההפרה באמצעות שדרוג אופן הדיוור של הנתבעת לרווחתם של חברי הקבוצה כמו התובע שההתקשרות אתו הגיעה לסיומה (על הגדרת חברי הקבוצה אעמוד בהמשך ביתר פירוט) וכלל לקוחותיה ,וגם גיבוש צעדים ופתרונות טכנולוגיים הכוללים -הקמת מחלקה ייעודית אשר תספק לחברי הקבוצה שירות ייעודי בתחום בו עוסקת בקשת האישור; הקמת מוקד טלפוני ייחודי שדרכו יתבצע הליך צירופם מחדש של הלקוחות הממשיכים תוך שמירה על הוראות הדין והפקעת שירותי השיווק מידי ספק הדיוור – שינוי זה במערך שירותי הנתבעת ,כך נטען ,יאפשר לה לשלוט ולפקח על אופן ביצוע פעולות השיווק. עלות הקמת המוקד החדש מוערך על ידי הנתבעת בסך של כמיליון - ₪לטענת הצדדים ,בכך

2מתוך 8

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 12030-01-19מולרסקי נ' ח.פ 515623221ואח' תיק חיצוני:

מושגת תוצאה של פיצוי חברי הקבוצה בשווה ערך כספי בדמות שירות משודרג ויעיל ממנו ייהנו גם חלק גדול מחברי הקבוצה אשר ממשיכים להחזיק בבר מים וזקוקים לטיפול וחלפים.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24

.10הצדדים הציעו בהסדר הפשרה הגדרה לקבוצה לפיה ,קבוצת התובעים תכלול את לקוחות מי עדן ,אלקטרה בר והנתבעת במהלך 7השנים שקדמו ליום הגשת בקשת האישור והפסיקו מלהיות לקוחותיהן ,והנתבעת שלחה אליהם הודעת דיוור פרסומי ,למרות שלא נתנו את הסכמתם לקבלת ההודעות או נתנו הסכמתם אך זו פגה או נתנו הודעות סירוב לקבל את ההודעות; וכן תוכן ההודעה היה בניגוד לאמור בחוק התקשורת.

25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37

.6כמו כן ,הנתבעת מתחייבת לחדול משליחת הודעות בניגוד לחוק התקשורת; לשנות את נוסחי ההודעות שנשלחו מטעמה כמפורט בסע' 22להסדר הפשרה; לשנות את נוסח טופס ההצטרפות לשירותיה (לקוחות ממשיכים וחדשים כאחד) ,כמפורט בסע' 23להסדר הפשרה וכן לוותר לכלל חברי הקבוצה על הסכמתם לקבלת דיוור – הטבה לגביה הוסכם בין הצדדים כי היא כשלעצמה בת ערך כספי ניכר. .7הנתבעת תתרום לטובת הציבור סכום של ₪ 50,000לקרן תובענות ייצוגיות. .8ובנוסף תינתן חבילת הטבה בדמות הארכת חבילת השירות בחודש אחד ,ששוויה ,₪ 64לכלל הלקוחות הממשיכים שחידשו את התקשרותם עם הנתבעת והמונים כ 22,000-נכון לחתימת הסדר הפשרה ואשר בחלקם חופפים לחברי הקבוצה -הטבה ששוויה המצטבר עומד על 1,4 מיליון .₪ דיון והכרעה .9אופן אישור הסדר פשרה והנתונים שעל בית המשפט לבחון בעת אישורו מוסדרים בסעיפים (19א) ו(19-ג) לחוק .על עילות התביעה ,עיקרי הסדר הפשרה ,השלב בו נמצא ההליך והתחייבויות הנתבעת עמדתי מקודם. הגדרת חברי הקבוצה

הגדרה זו נראית בעיני סבירה והוגנת. שאלות משותפות .11קיימות לכאורה שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה – האם הפרה הנתבעת את הוראות הדין בעצם משלוח ההודעות בנוסח שנשלח לתובע וחברי קבוצה אחרים;

3מתוך 8

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 12030-01-19מולרסקי נ' ח.פ 515623221ואח' תיק חיצוני:

האם ספק הדיוור משמש כ שלוח או קבלן של הנתבעת בפעולות שיווקיות בכלל, ובמשלוח הודעות פרסומיות בפרט ; והאם יש לראות את הנתבעת כמי שהרשתה או אשרה את משלוח ההודעות בתקופה הרלבנטית. הסעדים הנתבעים .12צו האוסר על הנתבעת מהמשך שליחת הודעות בניגוד לחוק התקשורת וחוק הגנת הצרכן וגם פיצוי לחברי הקבוצה בגין נזקיהם. ההסדר הינו דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת .13תחילה יש להזכיר ולהדגיש כי סע' 19לחוק מורה לנו כי" :בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא ,כי ההסדר ראוי ,הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ."..היינו, יש לשאוף לכך כי קבוצת הנהנים מההסדר תהיה זהה לחברי הקבוצה או לכל הפחות בעלת זיקה קרובה לקבוצת זו .ועל ביהמ"ש לוודא כי הפשרה הינה הוגנת גם בהתחשב באינטרס של חברי הקבוצה ,שכן קיים חשש מובנה לקיומו של ניגוד עניינים בין טובת הצדדים ובאי כוחם להליך לבין הקבוצה המיוצגת (רע"א 3832/17רחל לוין ואח' נ' אנליסט בע"מ ואח' ,פס' 12 ( ;)4.7.17ראו גם רע"א 1644/15אייל גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל ( ,)1998פס' 8-9 ( .))27.5.15הגם שאישור הסדר הפשרה יקים מעשה בית דין כנגד כל חברי הקבוצה (רע"א 1644/15גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל ( )1998בע"מ ,פסקה .)27.5.2015( 8 .14לאחר עיון בהסכם הפשרה המתוקן ,ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול ,סבורני כי המדובר בהסדר שהינו ראוי ,הוגן וסביר בנסיבות העניין מהטעמים שלהלן: א.

הנתבעת אוחזת בטענות הגנה כבדות משקל ,כמו למשל הקושי עליו הצביעה בהוכחת הטענה כי לקוחות מי עדן ואלקטרה בר אינם לקוחות ממשיכים של הנתבעת; טענת המשיבה כי משלוח ההודעות לא נעשה בפועל על ידה אלא על ידי ספק דיוור עמו התקשרה ושאלת ייחוס האחריות למשיבה":סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת מורה" :לא ישגר מפרסם דבר פרסומת ...בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען" ואילו סעיף 30א(ה) לחוק קובע תנאים מסוימים שבהם חייב לעמוד "מפרסם המשגר דבר פרסומת". סעיף 30א(ט) לחוק מורה כי "הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ,יחולו עליה ,בכפוף להוראות סעיף זה" .מן האמור עולה כי "שיגור" של דבר פרסומת הוא חלק מיסודות העוולה הקבועה בסעיף 30א לחוק התקשורת וכי לא ניתן להטיל אחריות אזרחית מכוחו של סעיף זה על מי שלא ביצע פעולה כאמור .מכאן,

4מתוך 8

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 12030-01-19מולרסקי נ' ח.פ 515623221ואח' תיק חיצוני:

שהטלת אחריות מכוחו של סעיף 30א על מי שהתקשר עם אחר על מנת שישגר בעבורו דברי פרסומת מותנית בכך שניתן לייחס לאותו אדם אחריות לפעולות השיגור שביצע האחר .אחריות כאמור תתגבש כאשר מי ששיגר את דברי הפרסומת פעל כשלוחו או כעובדו של האדם שדברי הפרסומת שוגרו בעבורו .עם זאת ,כאשר האחר לא פעל כעובדו או כשלוחו של האדם שדברי הפרסומת שוגרו בעבורו אלא כקבלן עצמאי ,לא ניתן להטיל על מזמין העבודה אחריות למעשי השיגור של הקבלן אלא בהתקיים אחד החריגים הקבועים בסעיף )3(15לפקודת הנזיקין" (רע"א 7608/16סמארט קלאב נ' בתיה כהן, פסקה ,))14.2.17( 5כמו גם הוכחת נזק וקשר סיבתי .מכאן נראה כי ההסכם משקף חלוקת סיכונים ראויה בין שני הצדדים ((רע"א 4467/10בזק החברה הבינלאומית לתקשורת בע"מ נ' גיא אלוני ,פסקה ;)17.4.13( 6רע"א 012 9167/10סמייל טלקום בע"מ נ' Myrna ,Mandapפסקה .))26.5.13( 10

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21

ג.

הסדר הפשרה הביא להגשמת הסעד העיקרי והוא תיקון מעשיה של הנתבעת ,אשר התחייבה לחדול מלשלוח דברי פרסומת לנמענים לגביהם אין הסכמה מפורשת בכתב. הדבר מגשים תכלית מרכזית של החוק בדבר אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו וכן את מטרת חקיקתו של סעיף 2לחוק הגנת הצרכן במניעת הטעיה של צרכנים וסעיף 30לחוק התקשורת (רע"א 2904/14זיו גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ ,פסקאות ח-י (.(27.7.14

ד.

גם היקף הפיצוי הינו סביר שכן המדובר הוא בנזק לא ממוני שכנטען נגרם לחברי הקבוצה שאיתורם נראה קשה ומספרם אינו ידוע כלל ,הגם שנזק זה מטבעו קשה להערכה (ע"א 10085/08תנובה -מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל ,פסקאת 53-44לפסק דינה של כב' הנשיאה חיות ( .))04.12.2011אני ער להוראת סעיף 30א(י) לחוק התקשורת, לפיו תובע רשאי לעתור לפיצוי בסך ₪ 1,000ללא הוכחת נזק לכל פרסומת בנפרד .אולם בתובענה ייצוגית וכקבוע בסעיף (20ה) לחוק ,בד"כ בית המשפט אינו מוסמך לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק (ת.א (מחוזי ת"א) 1586/09איילת חיות נ' טלרן מסרים מיידים

22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

ב.

קיים קושי באיתור חברי הקבוצה וגם מספרם ,אשר בתקופה הנטענת לא נתנו הסכמתם לקבלת הדיוור .עמימות זו בהחלט בכוחה להשליך על היקף הפיצוי וגם על סיכויי התביעה להתקבל. בהקשר זה אוסיף ,כי הפיצוי יינתן לקבוצה גדולה ואף תופסק שליחת הודעות למי שחדל מלהיות לקוח הנתבעת וקודמיה .נוכח הקושי באיתור הנפגעים הישירים ממשלוח ההודעות ,בפועל עסקינן בהסדר ראוי המבטיח כי הפיצוי ולו בחלקו יגיע לחברי הקבוצה (רע"א 1644/15גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל ( )1998בע"מ ,פסקה ;)27.5.2015( 12עע"מ 2748/15מי אביבים נ' ליבוביץ ,פסקה ..))1.9.2019( 40

5מתוך 8

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 12030-01-19מולרסקי נ' ח.פ 515623221ואח' תיק חיצוני:

בע"מ ,פסקאות 4א ו4-ב ( ;)05.04.2011ת.א (מחוזי ת"א) 1437/09סהר פלד עו"ד נ' אול יו ניד בע"מ ,פסקה ; )11.06.2012( 23ת"צ (מחוזי מרכז) 9852-07-16אוזדין נ' השטיח המעופף בע"מ ,פסקה .)30.8.20(22 הדבר גם יכול להסביר את הפער בין הסכום הנתבע (העומד על סך כ 92-מיליון )₪לפיצוי המוצע בגדרי הסדר הפשרה .לעניין פער זה אוסיף כי ,עסקינן בהערכה שנעשתה בתחילת הדרך כשאין בידי התובע וב"כ נתונים מדויקים ,מה גם שההפרזה בהערכת הפיצוי הינה תופעה מוכרת בתובענות ייצוגיות (ת"א (ת"א) 64087-01-17שמן משאבי נפט וגז בע"מ נ' חלפון ,פסקה ;)13.1.2020( 65ת"צ (ת"א) 29520-03-13לייטקום (ישראל) בע"מ נ' חבס, פסקה .)19.3.2017( 63והעיקר הוא ,שהמבחן כפי שנקבע בסע' 19ג(()2א) לחוק הוא הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל לו תביעתם התקבלה בשונה מהסעד הכספי הנתבע. על כן ,כאמור ,מצאתי כי הסדר הפשרה מצוי במתחם הסבירות. מינוי בודק .15הצדדים ביקשו להימנע ממינוי בודק .החלטתי להיעתר לבקשה זו ,מכיוון שנראה כי הנתונים הדרושים לאישור הסדר הפשרה הונחו בפני בית המשפט .כפי שהקדמתי קיים קושי באיתור חברי הקבוצה .בהיעדר כל מידע או נתונים בעניין זה ,הערכת סיכויי התובענה והיקף הפיצוי הינה עניין משפטי מובהק ,שאינו מצדיק מינוי בודק .משכך , מצאתי כי מנגנון הפיצוי המוצע ראוי בנסיבות העניין ומצדיק הימנעות ממינוי בודק. גמול למבקש ושכ"ט עו"ד .16בהתאם לאמור בהסדר הפשרה ,המלצת הצדדים לעניין הגמול לתובע היא בסך של 35,000 ₪ולעניין שכ"ט ב"כ התובע היא תשלום סך של ,₪ 110,000בתוספת מע"מ. .17השיקולים המנחים בקביעת הגמול והשכ"ט קיבלו ביטוי בסע' 22ו 23-לחוק ובבסיסם שלושה סוגים של שיקולים .שיקולי תשומה -כגון הסיכון שהתובע המייצג וב"כ נטלו על עצמם ,וגם ההשקעה וההוצאות; שיקולי תפוקה -והכוונה לתועלת שצמחה לקבוצה המיוצגת; והאחרון ,התועלת הציבורית באכיפת הדין וההרתעה מפני הפרתו (ע"א 9134/05אליעזר לויט ,עו"ד נ' קו-אופ צפון ,אגודה שיתופית לשירותים בע"מ ,פס' 12- ;)7.2.08( 14רע"א 2362/08תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שאול ,פס' )14.12.11( 7

6מתוך 8

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 12030-01-19מולרסקי נ' ח.פ 515623221ואח' תיק חיצוני:

(להלן :עניין תדיראן); ע"א 7615/11גלבוע נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ ,פס' ( )16.12.12( 8להלן :עניין גלבוע)). אלה הם שיקולים חשובים אולם אינם בלעדיים וביהמ"ש רשאי בקביעת הגמול ושכ"ט הראויים לשקול שיקולים רלוונטיים נוספים (עע"מ 6687/11מדינת ישראל נ' אבוטבול, פס' ( )25.12.12( 27להלן :עניין אבוטבול); ע"א 10085/08תנובה -מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל ,פסקה 62לפסק דינה של כב' הנשיאה חיות ) .((4.12.2011כמו, למשל ,מידת הצורך בהגשת התובענה הייצוגית על מנת לזכות בסעד שנפסק (ע"א 471/15אברהמי נחמיה נ' סלקום בישראל בע"מ ואח' ,פס' ;))11.04.16( 3מידת ההצלחה שנחל התובע המייצג בניהול ההליך )ע"א 7685/12גרשט נ' תשובה ,פס' 5 ( ,))13.4.14הפער בין שווי ההטבה הניתנת במסגרת הסדר הפשרה ,לבין הסכום שנתבע בבקשה לאישור התובענה הייצוגית (עניין תדיראן ,פס' )8וגם הרצון בעידוד תובענות ייצוגיות ראויות והרתעה מפני הגשתה של תובענות סרק (עניין אבוטבול ,פס' .)28 כפי שנקבע השיטה העדיפה לקביעת שכ"ט בתובענות ייצוגיות שעניינן סעד כספי ,היא אחוז מדורג מהסכום שנפסק או שהוסכם בהסדר פשרה (ע"א 2046/10עזבון המנוח משה שמש נ' רייכט ( .)23.5.12עם זאת ,חשוב להדגיש כי שיטה זו אינה בלעדית (עע"מ 2978/13מי הגליל -תאגיד והביוב האזורי בע"מ נ 'יונס ,פסקה נ בחו"ד כב' השופט רובינשטיין ( ,))23.7.15ולמרות אמת מידה זו עדיין לביהמ"ש שיקול דעת רחב בקביעת השכ"ט וגם הגמול (ע"א 2587/18רמי אוסטרובסקי ואח' נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח' (.))20.2.20 .18לאחר עיון בטיעוני הצדדים ,ובהתחשב בתועלת שהתובענה הביאה לחברי הקבוצה בעיקר בעניין ההסדרה העתידית; הסיכון המצומצם שהתובע וב"כ נטלו על עצמם; השלב המקדמי בו הסתיים ההליך שלא חייב התובע וב"כ להשקיע עבודה וזמן רב לשם ניהול ההליך; היקף הפיצוי הסוטה במידה ניכרת מהסכום הנתבע (עניין גלבוע ,פס' )8 והאפשרות כי חלק מחברי הקבוצה לא יקבלו את הפיצוי שנקבע; כן העובדה שהתובע וב"כ לפני גיבוש הסדר זה הסכימו להסדרים קודמים שלא ראיתי לקבל משום שלא עמדו בקנה אחד עם טובת הקבוצה המיוצגת -מכל אלה אני קובע כי שכר הטרחה והגמול המומלצים הינם סבירים בנסיבות המקרה ומתיישבים עם תוצאה שהתקבלה .על כן הגמול ושכר הטרחה המומלצים מאושרים כמבוקש. הגמול למבקש יעמוד על ,₪ 35,000והשכ"ט על סך ₪ 110,000בתוספת מע"מ. סיכום

7מתוך 8

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 12030-01-19מולרסקי נ' ח.פ 515623221ואח' תיק חיצוני:

.19לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין. .20אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף (25א)( )4לחוק בשני עיתונים יומיים נפוצים .בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף (19ג)( )1ו )2(-לחוק וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר פשרה ,כאמור בסעיף (25ד) לחוק .הנתבעת תישא בעלויות הפרסום. .21נוסח ההודעה יובא לאישור בית המשפט בתוך 20יום מהיום. .22לאחר ביצוע הפרסום ,תשלח הנתבעת עותק מההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס ,בהתאם לסעיפים סעיף (19ה) ו(25 -ז) לחוק. .23כמו כן ,יש לשלוח העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה על הגנת הצרכן בהתאם לתקנה 16לתקנות תובענות ייצוגיות ,התש"ע.2010- .24נוסף על האמור לעיל ,הנתבעת תעדכן את בית המשפט בעוד 6חודשים בדבר ההתקדמות בביצוע ההסכם. .25הגמול והשכ"ט ישולמו תוך 45יום מהיום ,ובאותו פרק זמן יועבר סכום הפיצוי על סך 50,000 ₪לקרן שהוקמה לפי סע' 27א לחוק אשר ייועד לעניין הגנת הצרכן או הגנת הפרטיות.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22

המזכירות תשלח פס"ד זה לצדדים ולכב' מנהל בתי המשפט