ת"א 23150-10-18 ביהמ"ש המחוזי ירושלים, השופט רם וינוגרד: פס"ד תביעת נזיקין כתוצאה מתאונת דרכים (ת"א 23150-10-18 )

.1התובע ,יליד ,x.x.1970נפגע בתאונת דרכים ביום x.x.2017מרכב שבו נהג הנתבע 1אשר נהיגתו היתה מבוטחת על ידי הנתבעת ( 2להלן :הנתבעת) .אין מחלוקת כי הנתבעת חבה בפיצוי התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה ,בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ,התשל"ה .1975-מחלוקת הצדדים עניינה בשאלת גובה הפיצויים ,והיא סובבת בעיקרה את השאלה האם התאונה הוציאה את התובע משיווי משקלו התפקודי והתעסוקתי או שמא גם במצבו עובר לתאונה לא צפוי היה התובע להמשיך בעבודה ובהשתכרות. .2טרם שייבחנו הטענות לגופן יש להבהיר כי לבדיקת התובע מונו שני מומחים ,בתחום האורתופדיה ובתחום הפסיכיאטריה .המומחה בתחום האורתופדיה קבע לתובע נכות בשיעור 40%בגין הפגיעה המורכבת באגן ובירך ימין ,שאין מחלוקת שהיא נובעת מהתאונה (חקירתו הפחית המומחה את שיעור הנכות ל ,30%-מאחר שהחששות שהובעו בחוות-הדעת לא התממשו) .המומחה בתחום הפסיכיאטריה אבחן את התובע כסובל מסכיזופרניה פרנואידית וקבע שמצבו היום תואם לנכות נפשית בשיעור .50%הוא ציין כי בבדיקה התרשם ש"אין תובנה למצבו וכושר השיפוט לקוי ביותר" ,והסיק כי כתוצאה מהתאונה חלה החמרה במצבו הבסיסי שהביאה ל"הפסקת עבודתו ושינוי באורח חייו" כך שהוא "עבר להתגורר ביער ליד ."XXXעוד קבע המומחה כי מצבו הנפשי של התובע עובר לתאונה לא היה שפיר כלל ,ולשיטתו יש לקבוע כי שיעור נכותו הנפשית עובר לתאונה עמד על .40%משמעותה של קביעה אחרונה זו היא שעומדת בעין הסערה של מחלוקת הצדדים. 1מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני

.3עוד בבחינת הקדמת המאוחר יובהר שמהראיות עולה כי התובע עבד ברציפות מיום 1.9.1997ועד לתאונה ,במשך קרוב ל 20-שנה ,בעיקר באבטחה (דו"ח המל"ל בעניין תקופות עיסוק – נספח 10לתצהיר התובע) .תלושי השכר שהציג ,ותיקו האישי בחברת מ' (שהוגש ביום ,14.2.2024להלן :התיק האישי במ') ,מעידים על כך שהוא עבד בהתמדה מרובה ובמשך שעות ארוכות (כך עולה מפירוט שעות העבודה בדוחות החודשיים לאורך שנות עבודתו במ' – ראו עמ' 264-208לתיק האישי במ') ושכרו שולם לו עבור משרת הבסיס ושעות נוספות .לאחר התאונה החל מצבו הנפשי להתדרדר מדחי אל דחי .פנייתו הראשונה לפסיכיאטרית נעשתה ביום ,x.x.2018כעשרה חודשים לאחר התאונה, והתלונות בה היו אופייניות למדי למי שעבר אירוע טראומתי .מכאן ואילך הלך המצב והורע .התובע עזב את בית אמו ,אליו עבר לאחר שחרורו מהשיקום האורתופדי; עבר לבית אחיו ,אותו עזב מאחר שחשד שאחיו וזוגתו הם סוכני מוסד שנשלחו להורגו; התגורר במקלט ב XXXבמשך חודשים מספר עד שניתן לו סיוע בשכר דירה; הוצא מהדירה השכורה בשל התפרצות במסגרתה דפק עם מקלות על דלתו של בעל הבית (ת,3/ בעמ' ;)3עבר להתגורר ביער בקרבת ;XXXובסופו של דבר רכש קרוואן ,באמצעות הלוואה חיצונית ,והוא מתגורר בו בפאתי היער ליד .XXX .4התובע רדוף כיום על ידי דמיונות שווא .אלה נעים בשני צירים :האחד ,אמונתו בכך שהוא אותר כמתאים לגיוס לשב"כ וכי הוא נרדף על ידי כוחות הביטחון בשל סירובו המתמשך להתגייס לשב"כ .תפיסה זו של התובע מביאה לכך שהוא רוחש חוסר אמון עמוק גם לאנשים בהם פגש באקראי ,מאחר שהוא סבור שהם מתנכלים לו להמיתו. הדבר הביא לעזיבתו את בית אחיו ,ואף לאפיזודה בה נסע לאחת מבנותיו בעפרה כדי להזהיר אותה מפני מחסלי כוחות הביטחון (הד לכך ניתן למצוא גם ברישום מיום 17.5.2020בת .)3/השני ,והעיקרי שבהם ,סובב את תפיסתו לפיה אדם המכונה על ידו נ'

מבצע עליו ועל סביבותיו "דמיונות מודרכים" .אותו נ' ,שלפרקים מבקש לגייסו ולפרקים מקנא בו על שהוא אותר כמתאים לגיוס ,משפיע על כל אורחות חייו .לדברי התובע נ' עוקב אחריו (לבדו ובאמצעות אחרים) ,משפיע על סובביו ,משפיע על אנשים שונים להתאנות לו בדרכים מגוונות ,הקים עליו את בני משפחתו ,השפיע על עורך-דינו (שעשה מאמצים רבים לשוב ולזכות באמון התובע) ואף מסוגל לגרום להשראת כאבים פיזיים לתובע .מתצהירו הארוך ,המגולל סיפור שהוא כרונולוגי ברובו ,עולה כי התובע משייך אירועים רבים בקורות חייו – בין אם אירעו ובין אם לאו – להתערבותו של נ' .לטענתו הוא עבר להתגורר ביער מאחר שנ' עקב אחריו בעיר ובשל העובדה כי כוחו של נ' פוחת כאשר הוא אינו נמצא בקרבת אנשים .בעדותו עלה כי הוא ישן לעתים בסמוך למדורה 2מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני מחוץ לקרוואן כי "נ' הרי רגיש מאוד לחום .אני שם את הפרצוף שלי בתוך המדורה ונ'

עוזב אותי בשקט ...מצאתי דרך מאוד יצירתית לטפל בו" (עמ' 46לפרוטוקול ,שורות 27- .)25 דומה כי את מצבו הנוכחי של התובע ניתן לסכם במילותיו "הסיפור מתחיל ונגמר בנ'" (עמ' 43לפרוטוקול ,שורה .)17השפעת דמותו הדמיונית של נ' על התובע ניכרת היטב. הן בקדם המשפט שהתקיים לאחר שהתובענה נקבעה לפני לאחרונה ,הן בישיבת ההוכחות ,ניתן היה להתרשם מהתובע ממי שנחזה להיות כאחד האדם :מדבר באופן נינוח ,משיב לעניין ואינו מבקש להאדיר את נזקיו .רושם זה משתנה כליל שעה שהתובע נשאל על עניין בו מעורב ,לטענתו ,נ' .תשובותיו בהקשר זה ,שניתנו אף הן באופן נינוח למדי ומתוך מה שנחזה כאמונה בדברים ,מגוללות סיפור בלתי מציאותי בעליל המעיד על תלישותו של התובע מתפיסות העולם הזה. .5מכאן שורש מחלוקת הצדדים :ב"כ התובע טוען כי עד לתאונה לא נודעה לנכות כל השפעה על התובע ,ככל שאכן יש מקום לקבוע שחלק מהנכות קודם לתאונה .הפגיעה בתאונה הוציאה אותו כליל מאיזון ,והשפעתה החריפה של התאונה היא בבחינת פגיעה באדם בעל "גולגולת דקה" .הנתבעת סבורה שאין להעניק משקל רב לעובדה שהתובע עבד שנים רבות וברציפות קודם לתאונה .לשיטתה ,הנכות שייחס המומחה הפסיכיאטרי למצבו עובר לתאונה מלמדת כי הוא לא היה כשיר לעבוד .אף אם עלה בידי התובע להערים על הגורמים המעורבים במתן רישיון נשק ועל מעבידים פוטנציאליים ,הרי שלא לעולם חוסן .במוקדם או במאוחר היה מצבו נחשף והוא לא היה זוכה להמשיך לעבוד. .6המחלוקת בין הצדדים אינה שגרתית ,איפוא .לצורך ההכרעה בה לא די לקבוע מה הנכות הרפואית שיש לייחס לתאונה עצמה .היא מחייבת בחינה כוללת של מצב התובע עובר לתאונה ולאחריה כדי לבחון אם ועד כמה פגעה התאונה ביכולתו להשתכר. הנכות הרפואית א .בתחום האורתופדיה .7המומחה בתחום האורתופדיה ,פרופ' נחום הלפרין ,הבהיר בחוות-דעתו כי בעקבות הפגיעה בתאונה נגרם לתובע שבר מורכב באצטבולום (המרחשת ,שקע בתחתית האגן אליו מתחברת עצם הירך) ,המערב ריסוק של "גג האצטבולום ,עמודה קדמית וקיר אחורי" ובנוסף נגרם לו שבר בבסיס צוואר הירך .הוא אושפז ונותח ,ולאחר מכן הועבר לשיקום אורתופדי בבית החולים הרצוג עד ליום ( 29.5.2017בחוות-הדעת נכתב בטעות 3מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני כי התובע שוחרר מהשיקום ביום .)28.5.2017בבדיקה הקלינית מצא המומחה מגבלה בכל טווחי התנועה של ירך ימין ,רגישות מפושטת בחלק המקורב של הירך וכאב מפושט במפרק הירך .בסיכום חוות-דעתו הבהיר המומחה כי מדובר ב"הגבלה ניכרת בתנועות של מפרק ירך ימי ן" .מהצילומים עלה כי מפרק הירך מצוי במצב לאחר קיבוע עם פלטה וברגים הן בקרבת האגן והן בחלק המקורב של הירך מימין "עם שינויים שחיקתיים ניכרים במפרק ירך ימין עם התגרמות הטרוטופית סביב לצוואר הירך" .בסיכום חוות- הדעת קבע המומחה כי לנוכח המגבלה הניכרת בתנועות והממצאים בבדיקות ההדמיה המצביעים על שינויים שחיקתיים ניכרים והתגרמות ,הרי שיש לקבוע לתובע נכות בשיעור 40%לפי סעיף ()1(48ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) ,התשט"ז( 1956-להלן :התוספת לתקנות) ,שעניינו בקשיון נוח של פרק הירך .המומחה הבהיר בחוות-דעתו שהוא בחר לעשות שימוש בסעיף זה "למרות שאין מדובר בקשיון נוח ,אולם ההגבלה הניכרת הקיימת בתנועות מפרק ירך ימין עם שינויים

שחיקתיים במפרק והתגרמות הטרוטופית" מצדיקים "מתן נכות זו". .8המומחה נחקר על חוות-דעתו ביום ,6.3.2024למעלה מארבע שנים לאחר שערך את חוות -הדעת .כבר בפתח עדותו הבהיר המומחה כי לנוכח תיעוד עדכני שנשלח אליו ערב העדות נראה שמצבו של התובע לא התדרדר באופן שצפה בעת שערך את חוות-הדעת. הוא ציין כי "בדרך כלל בסוג השברים האלה אנחנו לא רואים הטבה ,אנחנו רואים החמרה" (עמ' 58לפרוטוקול ,שורות ,)12-11ומתוך תפיסה זו וגם בשל הממצאים של ההתגרמות מסביב למפרק הירך והשינויים השחיקתיים הניכרים "שגורמים לכאבים" הוא מצא לנכון לקבוע בשעתו נכות העולה על זו הניתנת למגבלה ניכרת בתנועות הירך (עמ' 59לפרוטוקול ,שורות .)11-7אלא שמבדיקה אורתופדית שנערכה לתובע ביום 16.8.2023עולה שלא נמצאה הגבלה ניכרת בטווחי התנועה .אף שטווחי התנועה לא צוינו בבדיקה ולא ניתן להתייחס אליה כ"כזה ראה וקדש" ,הרי שיש לה משקל מסוים. בהמשך לאמירתו זו נשאל המומחה אם יש מקום לשינוי בחוות-דעתו לנוכח עדות התובע לפיה הוא נוסע לאומן לפחות פעם בשנה ,מגיע לנתב"ג באמצעות תחבורה ציבורית כשהוא סוחב עמו מזוודה ועל גבו תיק גב ,ובאומן עצמה הוא מתגורר בדירה המרוחקת מציון הקבר והולך עם קב לציון הקבר ,למכולת ולכל מקום שיש בכך צורך .המומחה ציין שמדובר בנתונים רלוונטיים .או-אז הוצג לפני המומחה סרטון שצולם ביום 12.5.2023על ידי חוקרים מטעם הנתבעת .בסרטון זה ניתן לראות את התובע יוצא מהקרוואן בו הוא מתגורר ,הולך לצדו השני ,חוזר לקרוואן ,עולה במדרגות ונכנס לקרוואן ,וזאת כאשר הוא אינו נעזר באביזר כלשהו .על יסוד הצפייה בסרטון השיב 4מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני המומחה שמדרך ההליכה של התובע נראה שלא התממש אצלו אותו כאב עז "כגורם

מחמיר שמפריע לתפקוד" ,ולפיכך הוא סבור שמצבו היום תואם לנכות בשיעור 30% בהתאם לסעיף ()1(48ז) לתוספת לתקנות ,שעניינו "הגבלה בינונית בכל התנועות" (עמ' 61לפרוטוקול ,שורות .)15-14הוא הבהיר כי אם החששות עליהן היתה מבוססת חוות- הדעת היו מתממשים ,הרי שהיתה ניכרת "צליעה טיפוסית או כאב" גם בהליכה קצרה מעין זו (עמ' 63לפרוטוקול ,שורות ;20-16וראו גם עמ' 64לפרוטוקול ,שורות .)20-10 עוד השי ב המומחה שנכות בשל פגיעה באגן ובירך באופן בו נפגע התובע באה לידי ביטוי במגבלה בתנועות ,הליכה עם מקל וכאבים .עם זאת ,לא התפתחו אותם תסמינים חריגים נוספים שהוא צפה בשנת ,2019ולפיכך אין מקום לחרוג מהוראת סעיף ()1(48ז) לתוספת לתקנות. .9הסבריו של המומחה בחקירתו היו בהירים ומשכנעים .הנכות בשיעור ,30%שעניינה במגבלה בינונית בכל התנועות במפרק הירך ,תואמת הן לממצאי ההדמיה הן לממצאים הקליניים .קביעת נכות בשיעור 40%במצב מעין זה היא בגדר חריג .המומחה הסביר בחוות-דעתו מדוע העדיף ללכת בדרך זו ,ובעדותו הבהיר שבעת עריכת חוות-הדעת הניח כי מצבו של התובע ילך ויחמיר .אלא שחשש זה לא התממש ,ובפועל התובע משתמש באופן שוטף בתחבורה ציבורית ומתנייד ממקום למקום ברגל תוך שימוש בקב .במצב דברים זה הבהיר המומחה שאין מקום לחרוג מהוראת הסעיף המתייחס למגבלה ניכרת בתנועות הירך ואין מקום לה שוות את מצבו של התובע למצב של קשיון נוח .קביעה זו מתיישבת עם עדותו של התובע ואף עם הסרטון שהוצג .לפיכך יש לקבוע שבעקבות התאונה נותרה לתובע נכות אורתופדית בשיעור 30%בשל המגבלה הניכרת בתנועות הירך ,המלווה בכאבים בהליכה ומצריכה שימוש במקל או בקב קנדי בעת הליכה. .10יוער כי די היה בנכות זו כדי להביא לכך שהתובע לא יוכל לחזור לעבודתו הקודמת כמאבטח .מהעדויות שנשמעו והמסמכים שהוצגו עולה שהתובע שימש כמאבטח במקומות רבים ,ובכלל זה באזורים רגישים (כפי שניתן לראות גם מפירוט השעות בכרטסת בתיק האישי במ') .לאחר פגיעתו הוא הופנה על ידי מעסיקתו ,מ' ,לבדיקה של רופא תעסוקתי על מנת שזה יקבע אם יש באפשרותו להמשיך ולעבוד כמאבטח .בפניה לרופא התעסוקתי ציינה המעבידה כי "במסגרת תפקידו יצטרך המועמד לעבור קורס הכשרה הכולל אימוני קרב מגע ,כושר גופני גבוה ואימוני ירי" (מכתב מיום ,19.10.2017 בעמ' 313לתיק האישי במ') .הרופא התעסוקתי קבע לאחר עיון במסמכים הרפואיים וביצוע בדיקה קלינית ,כי התובע "אינו כשיר לעבודתו הנוכחית כמאבטח .תוקף אישור זה :קבוע" (מסמך מיום ,22.11.2017נספח 14לתצהיר התובע; המסמך נמצא גם בעמ' 5מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני 319לתיק האישי של מ') .דומה שקביעה זו משקפת דברים כהווייתם ,מאחר שלא ניתן להניח שהתובע מסוגל היה לשוב ולתפקד בעבודה הדורשת מעבר אימוני קרב מגע וכושר גופני גבוה .הוא אף אינו מסוגל להתנייד כראוי ,ואינו יכול לתת מענה לנסיבות הדורשות התערבות של מאבטח. התובע עבד כמאבטח ברציפות משנת 1997ועד לתאונה .מתיקו במחלקת שיקום במל"ל עולה כי חשיבתו המילולית המופשטת ,חשיבתו האנליטית ,כישוריו הפקידותיים וכישוריו החשבוניים נמצאים בחלק הנמוך של הסקלה (עמ' 49ל-ת .)2/לפיכך נראה שהמגבלה האורתופדית כשלעצמה הגבילה באופן ניכר ביותר את יכולתי להשתלב בשוק התעסוקה במומו .בנסיבותיו של התובע די היה בנכות זו ,ובוודאי בשילובה עם אותה נכות פסיכיאטרית שאין מחלוקת שנבעה מהתאונה ,כדי להצדיק פיצוי בראש הנזק של הפסדי שכר וגריעה מכושר השתכרות בשיעור העולה באופן ניכר על שיעורה של הנכות הרפואית ,שהיא גם תפקודית במהותה. ב .בתחום הפסיכיאטרי .11המומחה בתחום הפסיכיאטרי ,ד"ר יהודה ששון ,התרשם כי אף שמבחינה קוגניטיבית קיימת התמצאות מלאה של התובע ואין הפרעות בזכרון ,הרי ש"אין תובנה למצבו וכושר השיפוט לקוי ביותר" .בפגישות של המומחה עם התובע סיפר לו התובע על המעקבים אחריו ועל תפיסתו לפיה תאונת הדרכים תוכננה על ידי החטיבה היהודית בשב"כ .הוא טען שמציקים לו בשנתו ,שולחים בחורות בכל מקום שהוא נמצא וקבוצה של אנשים "והמנהיג שלהם עושה דמיונות מודרכים לטווחים ארוכים וקצרים .אני מדבר איתו דרך דמיון מודרך ,לא רואה אותו אלא שומע את הקול שלו" .בחוות-הדעת התייחס המומחה לשלושה מסמכים העוסקים בטיפול פסיכיאטרי שהתובע היה בו לפני התאונה ,בתקופת גירושיו ,בתאריכים x.x.2007 ,x.x.2007ו .x.x.2009-הוא קבע כי כבר במסמכים אלה עלו מחשבות שווא של רדיפה ,ובסכים דעתו קבע ש"עוד קודם לתאונה מתועדת הפרעה פסיכוטית עם מחשבות שווא וטיפול תרופתי לפרקים" .המומחה ציין שבבדיקות שנערכו לתובע במרכז הרפואי זיו בשנים 2019ו 2020-הוא אובחן כסובל מהפרעה דלוזיונלית, אולם הוא סבר שמדובר במצב של סכיזופרניה פרנואידית "שהיא צורת הסכיזופרניה השכיחה ביותר ומתאפיינת ע"י מחשבות שווא קבועות יחסית שמלוות לעיתים קרובות

בהזיות ,בעיקר של שמיעה ,ובהפרעות בתפיסה ,וכן במחשבות של שליטה". המומחה קבע בחוות-דעתו כי בתיעוד הרפואי שקדם לתאונה יש "תיאור מובהק של קיום תסמיני המחלה לפני התאונה ,אולם ישנה בהחלט החמרה בעקבות התאונה המתבטאת 6מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני במעקב פסיכיאטרי ממנו נמנע בעבר ,בשימוש תרופתי קבוע ובהפסקת עבודתו ושינוי באורח חייו של מר א' שעבר להתגורר ביער ליד XXXבתנאי בידוד מהחברה .לפיכך

התאונה גרמה ,לדעתי ,להחמרה במחלתו הבסיסית של מר א'". על יסוד כל אלה קבע המומחה לתובע נכות בשיעור 50%לפי סעיף (33ב)( )5לתוספת לתקנות שעניינו בסכיזופרניה עם "רמיסיה חלקית ,ריבוי התקפים פסיכוטיים עם סימנים 'חיוביים' או 'שליליים' בולטים ,קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע ,ישנה הגבלה ניכרת

של כושר העבודה וכן ירידה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי" .עוד קבע כי עובר לתאונה התאים מצבו הנפשי של התובע לנכות בשיעור 40%לפי סעיף (33ב)( )4לתוספת לתקנות, העוסק באדם הסובל מסכיזופרניה עם "רמיסיה חלקית ,עם סימנים 'שליליים' בולטים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע ,ישנה הגבלה ניכרת של כושר העבודה ,קיימת פגיעה

בתפקוד הנפשי והחברתי". .12למומחה נשלחו שאלות הבהרה מטעם התובע .בתשובותיו השיב המומחה שהנחתו לפיה התובע סבל ממחשבות שווא כל השנים נבעה מ"האנמנזה שנתקבלה מפי מר א'" (תשובה מס' .) 2הוא הבהיר שרמיסיה חלקית היא מצב יחסי ,שמתאר הפחתה בסימפטומים לעומת מצב קודם (תשובה מס' .)5הוא אישר שהימנעות מנטילת תרופות עלולה להחמיר את השפעת המחלה על התפקוד ,אלא שהוא הניח שהתובע נוטל תרופות באופן קבוע כי כך סיפר לו התובע (תשובה מס' .)6 .13בקדם המשפט שהתקיים לפני המותב הקודם ביום 8.2.2023הודיע ב"כ התובע שהוא עומד על חקירת הפסיכיאטר .בקדם המשפט שהתקיים לפני ביום ,5.12.2023לאחר שהתיק הוע בר לטיפולי ,הודיעה ב"כ הנתבעת שהיא מבקשת לחקור את שני המומחים. התובע נחקר ביום ,25.2.2024והמומחים אמורים היו להיחקר על חוות-דעתם ביום .6.3.2024שלושה ימים קודם למועד זה הודיעה הנתבעת שהיא מוותרת על חקירת המומחה בתחום הפסיכיאטריה .מאחר שהתובע לא הגיש בקשה לחקירתו ,לא נחקר המומחה על חוות-דעתו .על אף שהמומחה לא נחקר תקף ב"כ התובע בסיכומיו את קביעות המומחה ,תוך שהוא מציין שהוא מודע לכך כי לא בנקל יתערב בית המשפט בקביעות מומחה מטעמו כאשר זה כלל לא נחקר עליהן. .14אין לכחד שקביעות המומחה בתחום הפסיכיאטריה בעניין מצבו של התובע קודם לתאונה מעוררות קושי מסוים .קושי זה נובע הן מהעובדה שנראה שלפני המומחה לא עמדה תמונה מלאה של ההתרחשויות סביב פניותיו של התובע לטיפול הפסיכיאטרי 7מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני בשנת ; 2007הן לנוכח העובדה שהמומחה לא נחשף לעבודתו הרצופה של התובע כמאבטח בשנים שלאחר מכן ולהמלצות יוצאות הדופן שקיבל באותה תקופה; הן מאחר שהמומחה ביסס את קביעותיו בעניין מחשבות השווא בעבר על "האנמנזה שנתקבלה מפי מר א '" בבדיקותיו אצל המומחה ,אף שאין מחלוקת שבמועד שבו מסר התובע את הדברים למומחה עמדה נכותו הכוללת על שיעור של 50%וספק רב אם ניתן היה להעניק משקל לדבריו .אלא שהמומחה לא נחקר על עניינים אלה ,וקיים קושי רב להתערב בקביעותיו .כפי שיובהר בהמשך הדברים ,ממילא לא נראה שנודע משקל רב לשאלת השיעור המדויק של הנכות שיש לזקוף למצבו הנפשי של התובע עובר לתאונה. .15על מנת שהיריעה לא תימצא חסרה ,ייסקר בקצרה גם התיעוד הנוגע למצבו של התובע קודם לתאונה: אין חולק שהתובע פנה לטיפול פסיכיאטרי ביום ( x.x.2007עמ' 3לתיעוד הרפואי שהגישה הנתבעת; גם יתר ההפניות להלן לקוחות מתיעוד זה) .בבדיקה זו ציין ד"ר פורמן "אפקט חשדני .מחשבות שווא של רדיפה ,למרות שמנסה להציג את התמונה כפגיעה מצד אחרים מקרית ולא מכוונת בו .ללא עדות להפרעה בפרספציה .שיפוט ותובנה בתחום הנורמה" .הפסיכיאטר התרשם כי מדובר ב"התפתחות של הפרעה דלוזיונלית פרנואידית ללא תובנה למצבו ,אך נכון לשתף פעולה בגלל לחץ של אשתו

לפנות לטיפול אחרת תתגרש ממנו" .לאחר פניה זו ,פנה התובע לד"ר פורמן גם בתאריכים .x.x.2007 ,x.x.2007 ,x.x.2007 ,x.x.2007הרישום במועדים אלה עסק באירועים שבין התובע לבין אשתו וברצונה להתגרש ,ולא כלל אבחנה ספציפית כלשהי .בפגישה נוספת מיום x.x.2007ציין הפסיכיאטר "נראה נינוח ,ללא סימני מתח" .לבד מאמירה זו כולל הרישום את האבחנה הממוחשבת ,החוזרת על עצמה בכל הרישומים ,של הפרעה דלוזיונלית. ביום x.x.2007נבדק התובע על ידי ד"ר ליידרמן .בעקבות בדיקה זו נעשו שני רישומים. ברישום הראשון מאותו יום (מהשעה )16:50התייחס ד"ר ליידרמן למה שמסר לו התובע בפגישה ביום .x.x.2007על פי הרישום התובע "לא מגלה הפרעות במהלך החשיבה" אולם מסר שעבד בדואר ב( XXX-כמאבטח) ואדם אחר שעבד באותו מקום "הרגיש מושפע ממנו ,כאילו הייתי תחת שליטה ,הפך להיות עצבני ,אפילו אלים כלפי בני

משפחה .תחת לחץ אשתו פנה לפסיכיאטר ,אשר התחיל טיפול תרופתי" .ד"ר ליידרמן המליץ על המשך טיפול תרופתי וביקש מהתובע להביא מכתב מהפסיכיאטר שטיפל בו קודם .בשעה 17:10באותו יום ערך ד"ר ליידרמן רישום נוסף ובו הביא את עיקרי 8מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני הדברים שדלה מרישום שערך ד"ר פורמן ביום .x.x.2007רישום זה כלל פרטים רבים מקורות חייו של התובע .בהמשך לאלה נאמר שהתובע "פגש אדם שהרגיש שאדם לתקן בו עם יחודים של אר"י ז"ל .הרגיש שאדם זה השתלט על הנפש שלו ...הבין שישנם של יחסי כוחות .הבין זאת לפי חלום בו הוא מסוים שאולי הוא רצה להשפיע עליו והוא לא

רוצה את השפעתו ...אשתו אמרה שהוא מדמיין שמבצעים עליו יחודים". .16התובע לא חזר לבדיקה או טיפול פסיכיאטרי עד לתחילת שנת .2009ביום x.x.2009שב התובע לד"ר ליידרמן לאחר ש"הופנה על ידי רופא מטפל לצורך הערכה פסיכיאטרית לפני מתן אישור רפואי לרישיון נשק" .ד"ר ליידרמן ציין כי התובע "מוכר לי מבדיקה קודמת ב " x.x.2007-וכי באותה תקופה קודמת דיווח שנמצא בטיפול פסיכיאטרי. התובע מסר לד"ר ליידרמן ש"מזה כשנה לפחות לא נוטל טיפול תרופתי ,התגרש ועזב את .XXXמתגורר ב ,XXX-מתפקד לדבריו באופן רגיל ,עובד בשמירה" .עוד נרשם כי "עד לפני כשלושה חודשים היה בטיפול פסיכולוגי" .הרופא התרשם שהתובע אינו מגלה מחשבות שווא ברורות ,התנהגותו "לא נראית הלוצנטורית .אפקט יציב .שולל מחשבות אובדניות" .מסקנתו היתה כי "כעת לא מגלה פסיכופתולוגיה המצריכה התערבות פסיכיאטרית מיידית". .17לבד מרישומים אלה לא קיים רישום נוסף כלשהו המעיד על טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוג י שעבר התובע במרוצת השנים .התיעוד שצוטט לעיל אכן תומך במסקנת המומחה לפיה בשלב כלשהו בשנת 2007סבל התובע מדמיונות שווא ומדלוזיות .אלא שלמעט תקופת שלושת החודשים שבין XXXל 2007 XXX-אין עדות על בעיות נפשיות פעילות נוספות .כאמור ,בשנת 2009סבר ד"ר ליידרמן שלא קיימת פסיכופתולוגיה פעילה .לכך יש לצרף את העובדה שבכל השנים משנת 2007ועד לתאונה חודש רישיון הנשק של התובע פעם אחר פעם .לעניין זה הבהיר נציג חברת השמירה שהוזמן לעדות כי המשרד לביטחון פנים מחליט אם לחדש רישיון לנשק למי שעובד בעבודות אבטחה וכי חידוש הרישיון למאבטח כפוף לאבחון פסיכולוגי .רק לאחר שהפסיכולוג מחליט שאדם כשיר לשאת נשק ניתן לו הרישיון (עמ' 14לפרוטוקול ,שורות .)27-21 מהמסמכים בתיק האישי במ' עולה שהתובע לא דיווח מעולם על העובדה שהיה בטיפול פסיכיאטרי או על העובדה שקיבל תרופות פסיכיאטריות במהלך שנת .2007דיווחיו בהקשר זה לא היו אמת .עם זאת ,לא ניתן להתכחש לעובדה שרישיון הנשק חודש פעמים מספר לאחר האירוע משנת ( 2007וחודש לאחרונה בשנת ,)2016ובכל אותן פעמים נמצא התובע כשיר לשאת נשק. 9מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני

.18אומנם ,לא ניתן להסיק מסקנות מרחיקות לכת מהעובדה שעלה בידי אדם להסתיר את מצבו הרפואי ממאבחן פסיכולוגי במסגרת פגישה קצרה לצורך קבלת רישיון .שונים הם פני הדברים כאשר בוחנים את מכלול העובדות האחרות הנוגעות לעניין ,שרבות מהן לא עמדו לפני המומחה :כך ,כאשר התובע סיים את אחת מתקופות ההעסקה בחברת מ' בשנת ,2013הוא פנה לכמה מהממונים עליו בבקשה לקבל מכתבי המלצה .בתיק האישי במ' נמצאים העתקים ממספר מכתבי המלצה שנכתבו עבורו בשלהי שנת .2013האחמ"ש בביטוח הלאומי בסניף תל אביב ציין כי מדובר באדם מסור ובעל מוטיבציה "בעל יכולת גבוהה ורגשית במגע עם קהל ,רציני מאוד בעבודה ,בוגר ומסור לעבודתו .מדובר בעובד

אחראי ,נבון ,ושקט אשר ביצע את תפקידו בצורה הראויה לציון" ,גם בעבודתו עם הקהל (עמ' 370לתיק האישי ועמ' 28לנספח 10להודעה על הגשת מסמכים מיום ,2.1.23להלן: נספח 10להודעה) .מנהל נוסף במ' תיאר במכתבו מיום 13.10.2013את התובע כ"עובד ולוחם יוצא יחידה קרבית ,בעל נורמות עבודה ערכיות ומוסריות ,בעל אחריות והוגנות כלפי כל הסובבים אותו" ותיאר אותו כאדם ש"היה מקובל מאוד בין העובדים בשל

אדיבותו הרבה ויושרתו" (עמ' 368לתיק האישי ועמ' 30לנספח 10להודעה) .מנהל סניף תל אביב של מ' ציין במכתבו מיום 8.11.2013כי התובע "התבלט במקצועיותו ,בגרותו, מוסר העבודה ותפקודו בשגרה ובאירועים חריגים במתקנים בהם עבד" .הוא הוסיף שהוא ממליץ על התובע "בחום ,הוא דוגמה לעובד בעל יחסי אנוש ,יכולת השתלבות ועבודה בצוות וניסיון מקצועי רב" (עמ' 368לתיק האישי ועמ' 32לנספח 10להודעה) .קב"ט הביטוח הלאומי כתב במכתבו מיום 10.10.2013כי התובע "עשה את תפקידו נאמנה, באחריות ,בעל ראש גדול ,דייקן וממושמע" .הוא ציין כי התובע "הפגין תושייה רבה במצבים שונים ובדרכו הנעימה מנע עימותים עם הלקוחות .לסיכום מדובר בעובד טוב

מאוד וממליץ עליו בחום" (עמ' 367לתיק האישי ועמ' 29לנספח 10להודעה) .קב"ט הביטוח הלאומי ,המשמש כיום כ ,xxx-התייצב לעדות .הוא ציין כי עבד כקב"ט במשך 17שנים ולאורך כל תקופה זו "נתתי שלושה מכתבים כאלה בלבד .אני נותן אותם במשורה רק למי שאני מעריך שההמלצה שלי משקפת את מה שאני כותב" (עמ' 7 לפרוטוקול ,שורות .)10-9 .19התמונה המשתקפת מהמכתבים ,שמטבע הדברים זכתה לחיזוק גם בעדויות של אמו ואחיו של התובע ושל חבר המלווה אותו מאז התקופה הצבאית ועד היום ,מצביעה על כך שעלה בידו לתפקד בצורה שהיא הרבה מעל הממוצע בשנים שחלפו מאז שנת 2007 ועד לתאונה .יש להבהיר בהקשר זה שהתובע עבד מספר תקופות לא רצופות במ' ,אולם המכתבים הוצאו בשלהי תקופת העסקתו שהחלה בחודש יולי 2011והסתיימה ביום 10מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני . x.x.2014מכאן שההתרשמות העולה מהמכתבים שנכתבו בזמן אמת בחודש אוקטובר 2013מסכמת פרק זמן של למעלה משנתיים של עבודה באותה חברה ומתקן ,כאשר תקופה זו מאוחרת במספר שנים לטיפול הפסיכיאטרי בשנת 2007וקודמת במספר שנים לתאונה. תמונה מציאותית זו ,שכאמור נתמכה גם בעדויות של בני המשפחה ושל החבר שהתפנה מעיסוקיו כמנהל שתי חברות כדי להעיד על ההתדרדרות במצבו של התובע בעקבות התאונה (עמ' 16לפרוטוקול ,שורה ,)28היא שונה בתכלית ממה שניתן היה לצפות ממי שנקבע לגביו שהוא סובל באותה עת – קודם לתאונה – מ"רמיסיה חלקית ,עם סימנים 'שליליים' בולטים ,קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע ,ישנה הגבלה ניכרת של כושר

העבודה ,קיימת פגיעה בתפקוד הנפשי והחברתי" .המעט שניתן לומר הוא שבמרוצת עשר השנים שחלפו מהטיפול הפסיכיאטרי ועד לתאונה לא התגלתה כל הגבלה בכושר עבודתו של התובע .מההמלצות החמות נראה שלכל הפחות כלפי חוץ לא התגלתה פגיעה בתפקודו הנפשי והחברתי. .20כאמור ,המומחה לא נחקר על חוות-דעתו .במצב דברים זה ,וכאשר נראה שהשאלה בה יש לעסוק אינה מה היה מצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה אלא כיצד השפיעה התאונה על תפקודו שקדם לה ,נראה שאין צורך לנטוע מסמרות בשאלה אם אכן התאים מצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה לנכות בשיעור .40%אך מהטעם שהמומחה לא עומת עם מכלול עובדתי זה ולא ניתן היה לשמוע מה עמדתו המקצועית בנוגע לעובדות הרלוונטיות ,לא אתערב בקביעותו הנוגעת לייחוס נכות בשיעור 40%למצבו של התובע קודם לתאונה. ג .הנכות הרפואית -סיכום .21לנוכח כל האמור לעיל יש לקבוע שבעקבות התאונה נגרמה לתובע נכות אורתופדית בשיעור 30%לפי סעיף ()1(38ז) לתוספת לתקנות בשל המגבלה הניכרת בכל התנועות של הירך ,הכאב בתנועה והצורך בהיעזרות בעזר הליכה בעת הליכה שאינה הליכה קצרה ביותר. כמו כן ,מצבו של התובע היום מתאים לנכות בשיעור 50%לפי סעיף (33ב)( )5לתוספת לתקנות ,בשל תוצאות הסכיזופרניה הפרנואידית הגורמות ,בין היתר ,ל"ריבוי התקפים פסיכוטיים" כמו גם ל"הגבלה ניכרת של כושר העבודה וכן ירידה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי" .בשל העובדה שחוות-דעת המומחה בתחום הפסיכיאטריה לא נסתרה ,יש 11מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני לזקוף מתוך נכות זו נכות בשיעור 10%בלבד לתאונה עצמה ,ולקבוע כי קודם לתאונה התאים מצבו של התובע לנכות בתחום הפסיכיאטרי בשיעור .40% מכאן שהנכות הרפואית המשוקללת המשויכת לתאונה היא ,37%וזאת מתוך נכות כוללת משוקללת של 65%בתחומים האורתופדי והנפשי. הפיצוי א .כללי .22בעת קביעת הפיצוי לנפגע יש לתת את הדעת לנכות הרפואית שהסבה לו התאונה, לפגיעה התפקודית הנובעת ממנה ולגריעה מכושר ההשתכרות שנגרמה כתוצאה מהתאונה (לטרמינולוגיה זו ראו רע"א 8532/11כהן נ' קרקובסקי ,מיום ,25.3.12להלן: עניין קרקובסקי; ע"א 3222/10ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני ,מיום ,28.6.12 בפסקה 22לפסק-הדין ,להלן :הלכת ביטוח ישיר). הנכות הרפואית והפגיעה התפקודית אינן זהות בהכרח ,ושתי אלה גם יחד אינן מלמדות בהכרח על הגריעה מכושר ההשתכרות (עניין קרקובסקי ,בפסקה 7להחלטה) .על אף זאת ,לעתים קרובות ניתן להתייחס לנכות הרפואית כ"מקור השראה" לקביעת הפגיעה התפקודית ,בפרט שעה שמדובר בנכות בתחום האורתופדי (ע"א 2577/14פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ ,מיום ,11.1.15בפסקה 6לפסק-הדין ,להלן :הלכת פלוני; ע"א 3049/93גירוגיסיאן נ' רמזי ,פ"ד נב( ,)1995( 799 ,792 )2להלן :הלכת גירוגיסיאן) .אכן ,לא מדובר ב"מעין חזקה" בעניין הזהות בין הנכות הרפואית לפגיעה התפקודית ,ויש לבחון כל מקרה לגופו (הלכת פלוני ,שם; רע"א 6572/21פלוני נ' פלוני, מיום ,20.10.21בפסקה 5להחלטה) .עם זאת ,נראה ככלל שהנחת המוצא היא כי לנכות רפואית אורתופדית קיימת השפעה תפקודית בשיעור מלא (ראו לדוגמה הלכת גירוגיסיאן ,שם; ע"א 5175/06כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אסרף ,מיום ,30.1.08בפסקה 21לפסק-הדין). דרכו של עולם היא שבתי המשפט יבחנו תחילה את שאלת הפגיעה התפקודית ורק לאחריה את סוגיית הגריעה מכושר ההשתכרות .אלא שאין הכרח לפסוע בדרך זו בכל עת .לעניין זה הבהיר כבוד השופט אור כי "בית-המשפט יכול לקבוע את הפסד כושר ההשתכרות בלי שיידרש לקבוע את שיעור הנכות התפקודית .כך במקרה שהפסד כושר ההשתכרות ייקבע על סמך ראיות ונתונים שיבואו בפני בית-המשפט ,אשר יאפשרו קביעת

12מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני ההפסד בפריט זה ,אף ללא קביעה מדויקת של שיעור הנכות התפקודית" (הלכת גירוגיסיאן ,בעמ' .)800 בחינת הפגיעה האפשרית בכושר ההשתכרות היא אך "אחד המישורים של התפקוד

הכללי" אף שבמקרים רבים היא הרכיב "המרכזי והעיקרי" בפסיקת הפיצויים לנפגע (הלכת פלוני ,בפסקה 6לפסק-הדין) .במסגרת בחינת שאלה זו "יש לתת את הדעת על נסיבותיו הפרטניות של הנפגע :עיסוקו; השכלתו; גילו; מידת השפעתה של נכותו הרפואית על היכולת לעסוק באותו המקצוע ויכולתו לשוב ולעסוק באותו המקצוע ובאותו מקום העבודה בו עבד קודם לתאונה והימצאותו של מקום עבודה שבו מובטח כי הנפגע יוכל להמשיך ולעבוד .כן יש לתת את הדעת לנסיבות שונות ונוספות אשר יכולות

להשפיע על יכולת התפקוד של הנפגע כגון מצב התעסוקה בשוק הרלבנטי" (ע"א 4302/08שלמייב נ' בדארנה ,מיום ,25.7.10בפסקה 8לפסק-הדין; וראו ע"א 4716/07 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ,מיום ,13.7.09בפסקה י"ג לפסק הדין; הלכת פלוני, שם; ע"א 8074/15פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ,מיום ,22.5.16בפסקה 6 לפסק-הדין). .23כללים אלה יפים למרבית המקרים .אלא שלעתים מעצימה הפגיעה בתאונה מצב קודם של הנפגע .במקרים אלה על המזיק לפצות את הניזוק בגין התוצאה המעשית של התאונה החדשה ,שהיא חמורה באופן חריג בשל מצבו הייחודי עובר לפגיעה .זאת מכוח הכלל המשפטי בעניין ה"גולגולת הדקה" הקובע כי המזיק מקבל את הניזוק כפי שהוא ,על רגישויותיו ומחלותיו ,ועליו לשאת בכל תוצאה של רגישות מעין זו (ד"נ 12/63 ליאון נ' רינגר ,פ"ד יח( ;)1964( 701 )4ראו גם ע"א 785/80עירית פתח-תקוה נ' צרפתי, פ"ד לח( ;)1984( 43 ,39 )3ע"א 810/81לוי נ' מזרחי ,פ"ד לט( ;)1985( 487 ,477 )1ע"א 9418/04צוות ברקוביץ-מאגרי בניה בע"מ נ' ויקטור דמארי ,מיום ,9.4.06בפסקה יג לפסק-הדין; לדרך החלת הכלל ראו דנ"א 7794/98משה נ' קליפורד ,פ"ד נז(721 )4 ( ,) 2003ולדיון ביקורתי בהרחבת השימוש בו ראו ישראל גלעד ואהוד גוטל "על הרחבת האחריות בנזיקין בהיבט הסיבתי – מבט ביקורתי" משפטים לו ,)2006( 761רונן פרי "הכל צפוי והרשות נתונה" משפטים לה ,)2005( 359ישראל גלעד דיני נזיקין – גבולות האחריות ( 63-631כרך א ;)2012 ,לתחולת הכלל גם בהקשרים אחרים ראו לדוגמא דנ"א 5343/00קצין התגמולים נ' אביאן ,פ"ד נו( ;)2002( 764-765 ,732 )5רע"א 8495/09בן אסייג נ' קצין התגמולים ,מיום ,12.1.10בפסקה 17לפסק-הדין) .בכלל זה על המזיק לשאת בתוצאות בפועל של החמרת מצבו של הנפגע גם שעה שסבל מפגיעה קודמת (ראו ע"א 8279/02גולן נ' עזבון המנוח ד"ר מנחם ,מיום ,14.12.06בפסקה 12 13מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני לפסק-הדין) .לפיכך ,לא בכל עת תובא בחשבון נכותו של הנפגע עובר לתאונה בעת פסיקת הפיצוי לו הוא זכאי .שעה שאדם סבל מנכות רפואית משמעותית קודם לתאונה אך זו " לא נתנה אותותיה בהשתכרותו ולא הצריכה אותו להיזקק לעזרת צד ג' ,בעוד שלאחר התאונה השתנה המצב מהקצה אל הקצה ,ומאדם עצמאי שהחזיק בשתי משרות ,המשיב

אינו מסוגל כיום לעבוד " נזקף הפיצוי לחובת התאונה ולא למצב הרפואי הקודם, משמעותי ככל שהיה (הלכת ביטוח ישיר ,בפסקה 25לפסק-הדין ,וראו הדיון שם, בפסקאות 26-22לפסק-הדין). .24בפרק העוסק בנכותו הרפואית של התובע הובהר בהרחבה שהתובע עבד ותפקד באופן מלא בשנים שקדמו לתאונה .גם במהלך הפניה לטיפול הפסיכיאטרי בשנת 2007המשיך התובע לעבוד כמאבטח ,והוא התמיד בעבודה זו ללא הפסקה עד לתאונה (אישור המל"ל אודות תקופות העיסוק ,נספח 10לתצהירו) .מתלושי השכר שבתיק האישי במ' ,מתלושי השכר בתקופת עבודתו בסער אבטחה בשנים 2014עד ,2016מהתלושים במ' מספטמבר 2016ועד לתאונה ומגיליונות הדיווח על שעות העבודה בכל יום בתקופת העבודה במ', עולה שהתובע עבד בהיקף משרה מלא ,כשהוא עובד ימים רבים בחודש ולזכותו נזקפו שעות נוספות רבות .אף שהתובע העתיק את מקום מגוריו פעמים מספר בתקופה זו בעקבות גירושיו ,הוא המשיך ברצף של עבודה ללא הפסקה .בתקופה זו זכה התובע גם למכתבי המלצה חמים ,הכוללים שבחים יוצאי דופן לא רק על פעילותו המקצועית אלא גם על יכולותיו הבולטות במגעים עם האוכלוסייה ,ביחסים בינו לבין חבריו לעבודה, ובהערכה ל מסירותו ומקצועיותו .בכל אלה יש כדי לתמוך בקביעה לפיה התובע תפקד באופן מלא עד לתאונה. .25לאחר התאונה עבר התובע שיקום אורתופדי ממושך .במהלך שיקום זה החלו הבעיות הנפשיות להרים את ראשן .הובהר לעיל כי פנייתו הראשונה לטיפול נפשי לאחר התאונה נעשתה כעשרה חודשים לאחר התאונה ,ביום ( x.x.2018עמ' 51ל-ת .)3/באותה פניה התלונן על כך שהוא חושב הרבה על תאונת הדרכים "מעביר תמונות בראש בנוגע לתאונה" .התובע מסר לרופאה המטפלת שהיה בעבר בטיפול פסיכיאטרי על רקע תהליך גירושין ,קיבל טיפול תרופתי והפסיק אותו על דעת עצמו לאחר מספר חודשים .באותה עת ציינה הפסיכיאטרית שהתובע "ללא סימני דכאון קליני מובהק או חרדה ...לא נצפו בהפרעות בארגון ותוכן חשיבה .ללא עדות להפרעה בתפיסה מכל סוג" .רישום זה מעיד לכאורה על כך שמצבו הנפשי של התובע היה באותה עת טוב לאין שיעור ממצבו כיום.

14מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני בהמשך לפניה זו נבדק התובע פעמים מספר במרכז הרפואי זיו ,אליו פנה לראשונה ביום ( x.x.2018עמ' 26ואילך ל-ת .)3/מהרישומים השונים עולה כי לכל הפחות עד תחילת שנת 2019נראה מצבו סביר למדי (ראו הרישומים בעמ' 35-32ל-ת .)3/ביום x.x.2019 נרשם "בבדיקה רושם לשיפור במצבו ,תכנים פסיכוטיים פחתו בעוצמה" (עמ' 36ל-ת.)3/ בסיכום ביקור מיום x.x.2019צוין שעד לפני כחודש התגורר התובע עם משפחה ,אך הוא עבר לגור במקלט ציבורי .הוא אובחן כסובל ממחשבות פרנואידיות כלפי הסובבים אותו וכלפי מערכת הביטחון ומסר שהוא חש רדוף על ידי אנשים ועל ידי שב"כ (עמ' 25-23ל- ת .)3/בבדיקות מיום ( x.x.2019עמ' 20ל-ת )3/ו( x.x.2020-עמ' 18ל-ת )3/עולה שהתובע מסר שהוא מקפיד על נטילת טיפול תרופתי והרופאים התרשמו שאינו סובל מ"תכנים אפקטיביים מג'וריים" .תמונה זו השתנתה בבדיקה מיום ( x.x.2020עמ' 17-16ל-ת,)3/ והתמונה הכללית הסלימה עוד יותר בבדיקה שנערכה לו ביום (x.x.20020עמ' 15-14ל- ת )3/עד שהרופאים במרפאת הנפש המליצו לתובע לפנות לאשפוז פסיכיאטרי .התובע סירב בתוקף ,ובסיכום הביקור נרשם כי "אין במצבו בשלב זה התוויה לאשפוז כפוי". גם בבדיקות לאחר מכן התרשמו הרופאים ממצב דומה (ביקורים מיום x.x.2020ומיום x.x.2020בעמ' 13-9ל-ת .)3/בבדיקה המתועדת האחרונה ,מיום ,x.x.2020צוין כי הוא מגלה מחשבות שווא פרנואידיות "של יחס ורדיפה ,שליטה והשפחה ,רדוף על ידי בני אדם משב"כ ,עקב כך מתבודד ביער" .הרופאים התרשמו כי הוא מצוי במצב פסיכוטי אך ללא מסוכנות מיידית (עמ' 8-7ל-ת.)3/ ניתן לסכם ולומר כי מהתיעוד הרפואי עולה רושם ברור לפיו בעיותיו הנפשיות של התובע הלכו והסלימו ככל שחלף זמן רב יותר מהתאונה. .26הרושם הברור של ההתדרדרות ההדרגתית במצבו של התובע בעקבות התאונה משתקף גם ברישומים של המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית .xxxאלה תיעדו את המריבה שגרמה לכך שהתובע עזב את בית אמו (רישום מיום 4.10.2018בעמ' 5ל-ת ;)3/רישום לפיו עבר להתגורר במקלט (רישום מיום ,)4.6.2019ומסר שהוא מתקלח במקווה הסמוך וישן בבית הכנסת הסמוך (רישום מיום ;)13.6.2019רישומים הנוגעים לניסיון להעניק לו סיוע בשכר דירה ,בעקבותיהם שכר התובע דירה .ביום x.x.2020נרשם כי "נסע במפתיע לבקר את ילדיו ב xxx-ועשה בלגן" ותוארו האירועים שהתרחשו באותו יום. ביום x.x.2020נרשם ש" ביום שישי הוא התפרץ באלימות ,דפק על הדלת של בעל הבית עם מקלות .הנ"ל התקשר אליהם [לאמו ואחיו] וביקש כי יוציאו אותו מהבית ,לא התלונן

במשטרה כי מכיר את המשפחה" .בעקבות אירוע זה עזב התובע את הדירה ,ועורך דינו דיווח למחלקה שהוא נמצא ב xxx-שבסמוך ל .xxx-עובד המחלקה הגיע ל xxx-ומצא 15מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני שם את התובע שהתגורר ביער בסמוך למקום ( XXXרישום מיום .)x.x.2020ביום x.x.2023הוזמן התובע לפגישה במחלקה לשירותים חברתיים ,ובאותה עת התגורר כבר בקרוואן באזור התעשייה. .27המסקנה לפיה מצבו של התובע היה טוב יותר בסמוך לתאונה וחל בו שינוי הדרגתי לרעה זוכה לתמיכה נוספת מהמסמכים שבתיק המוסד לביטוח הלאומי בתחום השיקום (ת .) 2/מהמסמכים שבתיק עולה שנעשו ניסיונות לשיקום תעסוקתי של התובע .כבר מתחילת הדרך הומלץ על "שילובו בתכנית שילובים ,זאת על מנת לאפשר לו קבלת מעטפת טיפולית רגשית" (הודעת דוא"ל מיום ,x.x.2018עמ' 25ל-ת .)2/בדו"ח סיכום מיום x.x.2019נרשם כי בחודשים הראשונים של תהליך השיקום היה התובע "עמוס רגשית ולא פנוי ללמידה" ,אך במהלך התהליך "חל מפנה משמעותי בתפקודו" ,הוא כעוס פחות ומגלה "רצינות ואחריות רבה" (עמ' 29ל-ת .)2/בחודש 2019 XXXדווח על כך שהוא עזב מקום עבודה בו שולב ,לטענתו בשל קרבה פיזית מצד המנהלת שגרמה לו להרגיש שלא בנוח .בפגישה עם נציגת המל"ל טען שהשב"כ רודף אחריו ומנסה להכשילו בתפקידו כשכיר ולכן שולח לו אנשים למקומות העבודה (עמ' 54ל-ת .)2/נכון לאותה עת סברה עובדת השיקום שהתובע מתאים לשוק העובדה וניתן לנסות ולמצוא לו השמה חדשה .על רושם דומה חזרה גם בטופס המעקב והדיווח מחודש ( XXXעמ' 55ל-ת.)2/ בחודש 2019 XXXהשתנתה חוות-הדעת המקצועית .בטופס המעקב והדיווח נרשם שהתובע מסר שהוא סובל מרדיפה וכי "רואים פיזית שהוא מטופל ,הוא מדווח על עייפות בעקבות הכדורים ועל חלומות מוזרים" .עובדת השיקום הגיעה למסקנה שהוא לא מתאים עוד לשוק העבודה (עמ' 56ל-ת.)2/ גם רישומים אלה תומכים בהתדרדרות ההדרגתית בתפקודו הכללי והחברתי של התובע. התמונה שמצטיירת היא של אדם שתפקד ללא כל דופי עד לתאונה עצמה .התאונה שימשה כקו פרשת המים ממנו החל מצבו הנפשי להתדרדר ,תחילה באיטיות ולאחר מכן במהירות רבה יותר ,עד שבביקוריו אצל המומחה מטעם בית המשפט במחצית השניה של שנת 2020נמצא שמצבו תואם לנכות נפשית בשיעור .50% .28המסקנה מכל אלה היא שלפגיעה בתאונה נודעת משמעות תפקודית גדולה פי כמה מזו המשתקפת מהנכות שייחסו המומחים לפגיעה .בהקשר זה לא קיים משקל רב לשאלה אם עובר לתאונה סבל התובע מבעיה נפשית חבויה .מצבו הנפשי עובר לתאונה לא מנע ממנו לעבוד באופן מלא ולהשתכר ,ולמעשה גם ברישומים בפרק הזמן של קרוב לשנתיים לאחר התאונה נראה שמצבו התפקודי היה טוב באופן משמעותי ממצבו כיום .לפיכך יש 16מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני לקבוע שהפגיעה בתאונה גרמה לפגיעה ניכרת ביותר ביכולת ההשתכרות של התובע. במכלול הנסיבות ,וכאשר נראה שבתקופות בהן התובע מקפיד על טיפול תרופתי מצבו מעט טוב יותר ,אסתפק בקביעה זהירה לפיה כושר השתכרותו נגרע ב 75%-בלבד בעקבות התאונה. .29אף ללא המסקנה לפיה התאונה היא שגרמה להתדרדרות במצבו התעסוקתי של התובע, היה מקום לקבוע לו גריעה מכושר השתכרות בשיעור העולה במידה רבה על נכותו הרפואית .לעניין זה צוין במסגרת הדיון בפרק העוסק בנכות האורתופדית כי התובע עבד כל ימיו בעבודות שהצריכו כושר גופני טוב ,וככל הנראה כישוריו האינטלקטואליים אינם בולטים .במצב מעין זה ,וכאשר התובע סבל מפגיעה אורתופדית קשה לאחר שמלאו לו 46שנים ,דומה כי די היה באותם נתונים בצירוף הפגיעה הנפשית שזקף המומחה לתאונה כדי לקבוע לו גריעה מכושר ההשתכרות בשיעור של ( 50%השוו הדיון בעניינה של הגב' גירוגיסיאן בהלכת גירוגיסיאן). על יסוד קביעות אלה יידון להלן הפיצוי לו זכאי התובע תחת כל אחד מראשי הנזק הרלוונטיים. ב .הפסדי שכר בעבר וגריעה מכושר ההשתכרות .30מנתוני השכר של התובע עולה כי בחודשים אפריל עד דצמבר 2014הוא עבד בחברת האבטחה סער (לאחר שעזב את עבודתו במ' ביום .)25.3.2014שכרו הכולל במהלך חודשים אלה עמד על ₪ 89,242ברוטו .מס ההכנסה הכולל לאותה שנה הסתכם בסך .₪ 3,484מכאן ששכרו החודשי הממוצע נטו עמד על ₪ 9,528נומינלי ,העולה כדי 10,583 ₪בצירוף הצמדה. בשנת 2015עמד שכרו הכולל של התובע בסער אבטחה על ,₪ 111,815ורכיב מס ההכנסה הכולל הסתכם בסך .₪ 4,948שכרו החודשי הממוצע נטו עמד על ₪ 8,905נומינלית, שהוא ₪ 9,960בהצמדה להיום. התובע המשיך לעבוד בחברת סער אבטחה בשנת ,2016וחזר לעבוד בחברת מ' בחודש ספטמבר .2016מתלושי השכר נראה כי בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2016הוא לא עבד באופן מלא .בחודשים ינואר עד יולי 2016השתכר התובע בחברת סער סכום כולל של ,₪ 70,035ומס ההכנסה הכולל עמד על .₪ 2,508מכאן ששכרו החודשי הממוצע נטו עמד על ₪ 9,646ומוצמד על סך .₪ 10,931בחודשים נובמבר ודצמבר 2016השתכר 17מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני התובע במ' סך ₪ 20,024ברוטו ,ורכיב מס ההכנסה עמד על .₪ 860מכאן ששכרו הממוצע עמד על ₪ 9,582שהם ₪ 10,750בהצמדה להיום. בחודשיים הראשונים של שנת ,2017עד לתאונה ,השתכר התובע סכום של ,₪ 19,125 ממנו יש לנכות מס הכנסה בסך .₪ 744מכאן ששכרו הממוצע עמד על ₪ 9,190נטו, ובתוספת הצמדה סך .₪ 10,352 .31עיון בתלושים של השנים הקודמות לכך מעלה שהכנסתו של התובע היתה מעט נמוכה יותר ,אולם ניתן להתרשם מהתקדמות איטית והדרגתית בשכר .במכלול זה ,וכאשר קיימת שונות מסויימת – בטווח מצומצם למדי – בשכרו של התובע ,נראה שיש לקבוע כי עובר לתאונה השתכר התובע סכום נומינלי של כ ₪ 9,500-נטו ,ובערכים של היום כ- .₪ 10,700 .32התובע היה מאושפז בעקבות התאונה עד ליום .29.5.2017מדו"ח השחרור מהאשפוז השיקומי עולה כי מצבו היה רחוק משפיר .בנסיבות אלה נראה שיש לקבוע שהוא איבד את השתכרותו באופן מלא לתקופה של שישה חודשים לאחר התאונה .ממועד זה ואילך יש לקבוע את הפסדי שכרו בעבר ואת הגריעה מכושר ההשתכרות בעתיד על 75%משכרו. על יסוד קביעות אלה יש לפסוק לתובע סכום של ₪ 68,000במעוגל בגין הפסדי השכר במחצית השנה הראשונה שלאחר התאונה (סכום זה כולל הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה ועד היום) .ליתרת תקופת העבר יש לפסוק לו סכום של ₪ 645,000במעוגל, כאשר סכום זה מושתת על הפסד בשיעור 75%משכרו (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה ועד היום) .בגין הגריעה מכושר השתכרות לעתיד ,יש לפסוק לתובע סכום של ₪ 1,050,000במעוגל ,המשקף גריעה בשיעור 75%משכר מוצמד של ₪ 10,700 עד הגעתו לגיל .67הסכום הכולל לפיצוי בגין הפסדי השכר בעבר והגריעה מכושר ההשתכרות עולה כדי .₪ 1,763,000לסכום זה יש להוסיף את הפסדי הפנסיה בשיעור ,12.5%ובמעוגל בסכום של .₪ 220,000 ג .נזק לא ממוני .33נקבע לעיל שהנכות הרפואית שיש לזקוף לחובת התאונה היא בשיעור .37%כמו כן ,זכאי התובע לפיצוי עבור 85ימי אשפוז .על יסוד נתונים אלה ומנגנון החישוב שנקבע בתקנות 2ו 3-לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו ,1976-זכאי התובע לפיצוי בסכום של ₪ 101,789נכון להיום. 18מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני

ד .עזרה וסיעוד .34בעדותו השיב התובע ,בכנות רבה ,לשאלות הנוגעות להזדקקותו לעזרה .הוא הבהיר שהוא גר לבדו בקרוואן (עמ' 45לפרוטוקול ,שורות ,)9-8ולשאלה אם הוא זקוק לעזרה בהתנהלות היומיומית בקרוואן השיב "לא ,בכלל לא .אני עושה את זה בעצמי" (שם, שורות .) 13-12גם בהמשך החקירה ,כשנשאל מי מבצע את פעולות הניקיון והבישול, השיב "אני עושה ,אני עושה בעצמי ,גם קניות" (עמ' 47לפרוטוקול ,שורות .)6-5גם מעדויות אמו ואחיו עולה שלמעט החודשים האחרונים לאחר התאונה ,בהם נזקק התובע לעזרה רבה בשל פגיעתו האורתופדית ,הוא ביקש להתרחק מכל נפש חיה והוא אינו זוכה לעזרה חיצונית .אחיו אישר שהתובע מתנהל באופן עצמאי (עמ' 24לפרוטוקול, שורות )20-19וציין כי "הוא לא מוכן לשתף פעולה עם אף אחד" (שם ,שורות .)6-5אמו העידה שהוא מתג ורר לבדו בקרוואן ויש חברים שמגיעים אליו מדי פעם" ,ונמצאים לפעמים איתו ,עוזרים לו" ,אולם היא אישרה שבשגרת היומיום הוא מתנהל לבדו בקרוואן (עמ' 29לפרוטוקול ,שורות .)26-23 .35התמונה המצטיירת היא שהתובע אינו מעוניין בעזרה ,ככל הנראה גם בשל מצבו הנפשי המורכב שמק שה עליו להתגורר בקרבת אנשים ולבוא עמם במגע יומיומי .נכותו של התובע לא הפריעה לו עד כה לתפקד באופן תקין בקרוואן שנרכש למגוריו .עם זאת ,יש לזכור שמטבען של נכויות מעין אלה הוא שהן משפיעות יותר ויותר כחלוף השנים. בנסיבות אלה הגעתי למסקנה לפיה יש לפסוק לתובע סכום של ₪ 20,000בגין עזרת קרוביו בשנה הראשונה לאחר התאונה וסכום גלובלי נוסף של ,₪ 10,000על דרך האומדן ,בגין עזרת אחרים במרוצת השנים (על החובה המוטלת על המזיק לפצות את התובע בגין הטבה שניתנה על ידי רעיו וקרוביו ראו ע"א 1164/02קרנית נ' בן חיון ,מיום ,4.8.05בפסקה 11לפסק-הדין; והשוו רע"א 7361/14פלונית נ' פלוני ,מיום ,6.1.15 בפסקה 10להחלטה; ע"א 8918/14פלונית נ' פלוני ,מיום ,27.7.15בפסקה 7לפסק- הדין; והשוו ע"א 7099/16פלוני נ' רוזנר ,מיום ;8.8.19רע"א 4474/20נון נ' הרשקוביץ, מיום .)1.11.20מ תוך ההנחה כי כחלוף הזמן יזדקק התובע לעזרה בשיעור הולך וגובר, ייפסק לו פיצוי בעתיד בסכום של ,₪ 110,000המשקף פיצוי חודשי ממוצע של כ₪ 500- (לא כולל שנות חייו האחרונות ,שאז יש להניח כי גם לולא התאונה היה נזקק לעזרה מרובה) .סכום זה משקף פיצוי בערך ממוצע ,ומניח כי יתכן שהתובע לא יזדקק לעזרה בשנים הקרובות אולם הוא יזדקק לעזרה בהיקף רב יותר בעתיד. ה .ניידות 19מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני .36המומחה בתחום האורתופדיה הבהיר בחקירתו שהפגיעה שנגרמה לתובע היא כזו שמלווה בכאבים ומצריכה היעזרות בהליכה עם אביזר הליכה .מעדות התובע עולה שהוא אינו מחזיק ברישיון נהיגה ,ולדבריו זו הסיבה לכך שעל אף שנקבעה לו ניידות בשיעור 50%על ידי לשכת הבריאות המחוזית במשרד הבריאות (קביעה מיום 5.2.2020 שהוגשה ביום )22.2.2024הוא אינו זוכה לקצבת ניידות בפועל (עמ' 45לפרוטוקול ,שורה .)9 התובע העיד שהוא נוסע לאומן בכל ראש שנה ולעיתים גם לחגים נוספים (עמ' 35 לפרוטוקול ,שורות 21-17ושורות .)5-3משנשאל כיצד הוא מגיע לשדה התעופה השיב " ראשית כל אני יכול ללכת .אני הולך עם המקל ומזוודה ועוד תיק עלי .בדרך כלל אני נוסע באוטובוס לתחנה המרכזית ב( "XXX-עמ' 34לפרוטוקול .)28-27 ,הוא ציין כי לפעמים הוא מגיע לאומן כשרגלו נפוחה (עמ' 35לפרוטוקול ,שורות .)2-1באומן הוא ישן בדרך כלל "רחוק מהציון ...וזה הליכה ארוכה בגלל שזה יותר זול" (שם ,שורות .)11-9 מעדותו עלה שבאומן הוא הולך ממקום למקום ברגל ,וגם כאשר הוא הולך לקניות בחנות המכולת "אני הולך עם המקל ,הולך וחוזר לבד" (עמ' 36לפרוטוקול ,שורות .)4-3 כמו כן ,העיד התובע שבכל שבת הוא מגיע ל" XXX-אני מגיע ברגל עם מזוודה ומקל לתחנת האוטובוס ,ומשם עוצר טרמפים .אני לא נוסע עם מזוודה אלא עם תיק על הגב" (שם ,שורות .)14-12 .37מעדות התובע עולה שהוא אינו נתקל בקושי יוצא דופן בנסיעה בתחבורה ציבורית ,והוא לא עשה שימוש במוניות למעט בחודשים הקרובים לתאונה (כפי שעולה גם מהקבלות שאסף במצוות בא-כוחו וצרף לתצהירו כנספח .)21עם זאת ,יש לזכור כי התובע היה בחסרון כיס מאז התאונה ועד היום .יש להניח כי אם הפרוטה היתה מצויה בכיסו הוא היה נוסע לעתים במוניות ומקל על רגלו הכאובה .במכלול דברים זה ייפסק לתובע סכום של ₪ 7,500עבור השנה שלאחר .בהנחה שהתובע נזקק מפעם לפעם לנסיעות נוספות במוניות ,ייפסק לו סכום נוסף של ₪ 7,500בגין הוצאות ניידות לעבר .אשר לפיצוי בגין הוצאות ניידות לעתיד ,גם בהקשר זה יש מקום לחשש המובנה בגין התדרדרות במצבו הרפואי הכללי של התובע כחלוף השנים .לפיכך אפסוק לו פיצוי בסך ₪ 110,000לעתיד בגין הוצאות ניידות ,כאשר גם פיצוי זה מושתת על פיצוי חודשי בסדר גודל של ₪ 500 לחודש לתוחלת חייו ,עד לאותה עת בה היה נזקק ממילא לעזרה מוגברת בשל גילו המתקדם. ו .שכר אפוטרופוס 20מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני .38במהלך הדיונים בתובענה התברר שהתובע אינו משתף פעולה עם עורך דינו בשל מצבו הנפשי .כתוצאה מכך הוגשה בקשה למנות לו אפוטרופוס לדין לצורך הדיון בתובענה. לאחר הגשת תגובות ,תשובה לתגובה ודיון ,מינה המותב הקודם את אחיו של התובע כאפוטרופוס לדין לתובע לצורך הליך זה בלבד (החלטה מיום .)29.3.2022 .39ב"כ התובע סבור שיש לפסוק לתובע פיצוי עבור שכר אפוטרופוס לעתיד .אלא שנראה כי טענה זו אינה מבוססת דיה כרגע .על אף העובדה שלתובע נקבעה נכות נפשית ניכרת ביותר כבר לפני שנים מספר ,ולכאורה קיים חשש בלתי מבוטל שהוא לא יוכל לנהל את ענייניו הכספיים בצורה ראויה ,לא נעשתה עד היום פניה לבית המשפט המוסמך לצורך מינוי אפוטרופוס על ממונו .לא ניתן לדעת בשלב זה אם אכן ימונה לו אפוטרופוס. במצב דברים זה איני משוכנע שדי באפשרות ,אף אינה נראית מבוטלת ,לכך שימונה לתובע אפוטרופוס על ממונו כדי לפסוק לו כבר עתה פיצוי עבור שכרו של אותו אפוטרופוס .לפיכך לא ייפסק לתובע פיצוי תחת ראש נזק זה.

ז .ניכויים .40על פי חוות -הדעת האקטוארית העדכנית שהגישה הנתבעת עולה הסכום הנוכחי של הקצבאות ששולמו לתובע בעבר בענף נכות כללית במל"ל והקצבאות המהוונות לעתיד לסך של .₪ 866,212לסכום זה יש להוסיף את הפרשי הריבית לעבר בסך ,₪ 13,590כך שהסכום הכולל של קצבאות המל"ל עולה כדי .₪ 879,802 אין מחלוקת בין הצדדים שיש לנכות מהפיצוי שהתובע זכאי לו רק את החלק היחסי מגמלאות המל"ל שניתן לייחס לתאונה ,בהתאם לקביעה ברע"א 3953/01פרלה עמר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ,פ"ד נז( .)2003( 350 )4מאחר שנקבע לעיל שנכותו הרפואית הכוללת של התובע עומדת על ,65%ונכותו ערב התאונה עמדה על ,40%הרי שבהתאם לשיטת השקלול המתמטי שנקבעה ברע"א 1459/10המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ,פ"ד סה( )2011( 1 )1יש לנכות מהפיצוי 38.46%מתגמולי המל"ל (החישוב נעשה על יסוד חלוקה של 25%ב .)65%-מכאן שיש לנכות מהפיצוי סכום של ,₪ 338,385 סכום העולה כדי 38.46%מקצבאות המל"ל בענף נכות כללית. .41בחוות-הדעת האקטוארית ציין המומחה שבענף שיקום במוסד לביטוח לאומי שולמו לתובע תשלומים עבור דמי שיקום ,הוצאות נסיעה ושכר לימוד בסכום כולל (עבור 21מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני שלושת הרכיבים) של ,₪ 60,380והריבית על סכומים אלה היא .₪ 3,970התובע הסכים שיש לנכות את הסכום ששולם עבור דמי שיקום (סך נומינלי של ₪ 27,933על פי פירוט התשלומים בעמ' 4ל-ת ,) 2/אך טען שאין מקום לניכוי הסכומים ששולמו עבור נסיעות (סך נומינלי של ,₪ 1,802עמ' 5ל-ת )2/ועבור שכר לימוד (סך נומינלי של ,₪ 24,642עמ' 6ל-ת .) 2/ב"כ הנתבעת טענה שיש לנכות גם את הסכומים ששולמו עבור נסיעות ועבור שכר לימוד. .42במחלוקת שבין הצדדים הדין עם התובע .סעיף 86לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה ,1995-שכותרתו "זכות לגמלאות בעין" קובע כי בין הגמלאות בעין נכלל "שיקום מקצועי" .מכאן המסקנה הלכאורית לפיה לא ניתן לנכות תשלום כלשהו ששולם על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור השיקום המקצועי ,מאחר שעל פי סעיף (82ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ,הגמלה אותה ניתן לנכות מהפיצוי בנזיקין היא "השווי הכספי של הגימלאות ,להוציא גימלה בעין" (וראו ,מיני רבים ,ע"א 2801/96אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' יפרח ,פ"ד נה( .))1998( 826 ,817 )1אלא שבפסיקה המחוזית נקבע שדמי השיקום עצמם אינם שונים מכל גמלה כספית המשולמת לנפגע ולפיכך ניתן לנכותם ,בשונה מהתשלומים עבור דמי לימוד ונסיעות (ראו ת"א (מרכז) 19460-11-09 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול ,מיום ,16.1.2014בפסקה 63לפסק-דינו של כבוד השופט דותן ובאסמכתאות שהובאו שם; ת"א (ת"א) 62512-03-17עזבון ר.ס. נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ,מיום ,19.8.20בפסקה 45לפסק-דינה של כבוד השופטת יעקובוביץ) .קביעה זו מעוגנת בהגיונם של דברים ,ועולה בקנה אחד גם עם התפיסה המשתמעת מהוראת תקנה 9לתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי) ,התשט"ז.1956- .43לפיכך יש לנכות מהפיצוי גם את החלק היחסי מדמי השיקום ששולמו לתובע .הסכום המשוערך של דמי השיקום נכון להיום עומד על ,₪ 32,576והחלק היחסי שיש לשייך לתאונה עולה לסך .₪ 12,529 .44כמו כן ,יש לנכות מהפיצוי שהתובע זכאי לו את התשלומים התכופים ששולמו לו .אין מחלוקת שלתובע שולמו ארבעה תשלומים תכופים :סך ₪ 15,000ביום ;4.6.2017סך ₪ 20,000ביום ;1.8.2017סך ₪ 15,000ביום ;12.11.2017וסך ₪ 47,000ביום .12.7.2022הסכום המשוערך של התשלומים התכופים ,כולל רכיב שכר הטרחה ,הוא .₪ 111,810מכאן שהסכום המשוערך של התשלומים התכופים עצמם ,לאחר ניכוי שכר הטרחה בשיעור 11%ומע"מ ,עומד על ₪ 99,060נכון להיום. 22מתוך 24

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד

7במרץ 2024 ת"א 23150-10-18פלוני נ' פלוני סוף דבר .45לנוכח האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים דלהלן: ₪ 101,789 א .נזק לא ממוני ₪ 713,000 ב .הפסדי שכר בעבר ₪ 1,050,000 ג .גריעה מכושר השתכרות ₪ 220,000 ד .הפסדי פנסיה ₪ 140,000 ה .עזרה לעבר ולעתיד ₪ 125,000 ו .ניידות ₪ 2,349,789 ז .סה"כ ₪ - 350,914 ח .ניכוי החלק היחסי בקצבאות המל"ל ₪ - 99,060 ט .ניכוי תשלום תכוף ₪ 1,899,815 י .סך הכל .46לסכום שהתקבל יצורף שכר טרחת עורך דין בשיעור 13%ומע"מ וכן הוצאות המשפט. התובע רשאי להגיש בקשה לשומת הוצאות המשפט בתוך 14יום מהיום ,אם הצדדים לא יגיעו להבנה בעניין זה. .47בשל מצבו הנפשי המורכב של התובע ,העובדה שמונה לו אפוטרופוס לדין במהלך ההליכים בתובענה זו ,והאפשרות שאכן ייקבע שיש למנות לו אפוטרופוס קבוע ,יוחזק בשלב זה סכום הפיצוי בנאמנות בחשבון בנק שיפתח ב"כ התובע .הסכום יוחזק בחשבון בנק זה למשך שישה חודשים מהיום ,כדי לאפשר לאחיו של התובע ,שמונה כאפוטרופוס לדין במסגרת התובענה שלפני ,לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי אפוטרופוס קבוע לתובע .אם ייפתח הליך מעין זה בבית המשפט לענייני משפחה ,יוותר סכום הפיצוי בנאמנות בחשבון הבנק עד לתום אותו הליך ויועבר לאחר מכן בהתאם לתוצאות ההליך .אם בתקופה של ששת החודשים הקרובים לא ייפתח הליך מעין זה, יועבר סכום הפיצוי לידי התובע.

המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לב"כ הצדדים.