ת"א 10700-03-26 ת"א 10700-03-26

בהמשך לדיון בסעד הזמני ולהמלצת בית המשפט למחוק את התביעה ההצהרתית ולהגיש תחתה תביעה כספית, עותרת המבקשת לתקן את כתב התביעה ולוסיף סעד כספי בנוסף לסעד ההצהרתי בדבר זכייתה במכרז. רקע וטענות הצדדים 1. המבקשת היא קבלנית הסעדה, אשר הפעילה את מערך ההסעדה בקריית הממשלה בבאר שבע במשך שש השנים. המשיבות 1-2, המשמשות כחברות הניהול של מתחם קריית הממשלה בבאר שבע, ושל מגדל המשרדים Tower - O בבאר שבע. במהלך ינואר 2026, פרסמו המשיבות 1 ו-2 הליכי התקשרות מקבילים לקבלת הצעות מחיר, להפעלת מסעדה בשרית, קפיטריה חלבית ואספקת שירותי הסעדה בקריית הממשלה ובמגדל. המשיבה 3, היא החברה אשר הוכרזה כזוכה בהליכים התחרותיים מושא התובענה. לטענת המבקשת, במסגרת הליכים אלו נקבעו תנאי סף מקצועיים ופיננסיים נוקשים, אשר לשיטתה המשיבה 3 לא עמדה בהם, או למצער בחלקם המהותי באופן שלא עברה את תנאי הסף. ביום 22.2.2026, שלחה התובעת מכתב התראה מפורט למשיבות 1 ו-2, ובו טענה כי הצעת המשיבה 3 רצופה מצגי שווא שקריים, לרבות העדר ניסיון מוסדי מתאים, אי-הפעלת מסעדה בשרית כנדרש, וכן הצגת תעודות מקצוע פיקטיביות (טבחות סוג 5) למנהלת המערך (אירמה יוספוב) ולטבח הראשי שאינן קיימות ברישומים. ביום 2.3.2026, השיבה ועדת המכרזים של הנתבעות במכתב מענה הדוחה את טענות התובעת, תוך ציון כי בוצעו בירורים סבירים ומידתיים, וכי ניתן להשלים את תעודות המקצוע "בתוך 21 ימים ממועד הודעת הזכייה". הגשת התובענה המקורית והבקשות לסעדים זמניים 2. ביום 5.3.2026, הגישה התובעת את כתב התביעה המקורי לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, יחד עם בקשה למתן סעדים זמניים שיאסרו על תחילת העבודות. ביום 8.3.2026, דחה בית המשפט את הבקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד, ובימים 10.3.2026 ו-11.3.2026 דחה בקשות חוזרות של התובעת בנימוק שמדובר ב"ניסיון לערוך מקצה שיפורים". ביום 16.3.2026, הגישה התובעת בקשה מוסכמת לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת הנתבעת 2 כנתבעת נוספת בתיק, ובקשתה זו ("בקשת התיקון הראשונה") אושרה בו ביום על ידי בית המשפט. ביום 10.5.2026, התקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לסעדים זמניים, שבסופו, לאור עמדת בית המשפט בדבר הסיכוי של צו המניעה שהפך לצו עשה, חזרה בה התובעת מהבקשה והיא נמחקה תוך חיוב התובעת בהוצאות בסך 3,000 ₪ לכל משיבה. במהלך דיון זה, הביע בית המשפט לראשונה את עמדתו בדבר הבעייתיות שבהמשך ניהול התביעה במתכונתה המקורית, המכילה סעדים הצהרתיים וצו עשה בלבד, ללא רכיב כספי. בנוסף העלה ספק האם תהיה המבקשת זכאית לסעד כספי , אם המשיבה 3 לא תפעיל בפועל את המזנונים. ביום 22.6.26 הגישה הנתבעת 3 את כתב ההגנה מטעמה, וביום 12.7.26 הגישו הנתבעות 1 ו-2 את כתב ההגנה המשותף מטעמן. בהחלטה מיום 13.7.2026, הציע בית המשפט לתובעת לשקול האם לעמוד על כתב התביעה במתכונתו הנוכחית או שמא למחוק את התביעה ולהגיש תחתיה תביעה כספית. בעקבות החלטות בית המשפט, הגישה התובעת ביום 4.8.26 את הבקשה שבנדון. בבקשתה עותרת לתיקון נוסף של כתב התביעה ("תיקון מס' 2"), שמטרתו להוסיף סעד כספי בסך 2,895,000 ₪ בגין אובדן רווחים צפוי מתקופת ההתקשרות המלאה של 3 שנים ואופציית הארכה של 24 חודשים נוספים. התובעת הציגה את התיקון כמהלך מצומצם של הוספת סעד כספי בלבד, ללא שינוי עילת התביעה, ולשיטתה רק עם הוספת פרק המתאר את השתלשלות ההליכים ללא שינוי התשתית העובדתית. המשיבות מתנגדות לבקשה בטענה כי מדובר בהרחבה מהותית וב"מקצה שיפורים" של עובדות התביעה לאחר החשיפה לכתבי ההגנה. לשיטתן לא ראוי לאשר תיקון התביעה, בשים לב לשינוי המהותי בין כתב התביעה המקורי למתוקן, ולשלב הדיוני. דיון והכרעה 3. לאחר בחינת הבקשה והתגובות, ולאור הרקע הדיוני שפורט לעיל, מצאתי כי יש להיעתר לבקשת התיקון. יובהר כי למרות שבית המשפט המליץ למחוק את התביעה, נוכח עמדתו בדבר סיכויי התביעה ההצהרתית והסעד של החלפת המשיבה 3 כזוכה במכרז וחיוב התקשרות עם המבקשת כזוכה, מבוקש להוסיף סעד כספי חלופי. הבקשה למעשה מקבלת את הערות בית המשפט כי לא ראוי להותיר את הסעד הכספי להתדיינות עתידים בית הצדדים, ולמרות שהתובעת בחרה להשאיר את הסעדים ההצהרתיים, מבחינה מהותית קיבלה את המלצות בית המשפט ועובדה זו מחזקת את הצורך לקבל את הבקשה לתיקון. השינוי המרכזי נוגע למהות התביעה ולסעדים המבוקשים בה. נתבע בנוסף סעד כספי בסך של 2,895,000 ₪ בגין אובדן רווחים בשני מוקדי ההפעלה, תוך פירוט עובדתי רחב של נתוני הרווח של התובעת ואישור רואי החשבון המבקרים שלה. אמנם ישנם שינויים מסוימים בטענות ביחס למחדלים המטענים של המשיבה 3 ומדוע לשיטת המבקשת לא עובדת את תנאי הסף שקבעו המשיבות 1-2, אולם לא מצאתי בכך עילה חדשה, אלא רק הרחבה מסוימת שלא משנה את עילת התביעה. על פניו התיקונים נועדו לדון בכל השאלות השנויות במחלוקת ביחס להתקשרות בהסכם ותנאי הסף. המשיבות הפנו בעיקר לטענות חדשות, ביחס לפרשנות תנאי הסף בנוגע למטבח מבשל, מטבח קצה, ומסעדה וטענות חדשות בנוגע לרישיון יצרן ורישיון הובלת מזון של המשיבה 3. בנוסף, נדמה כיי נוספו טענות עובדתיות מפורטות וחדשות לגבי ניפוח נתוני הפעילות של הזוכה אצל לקוחותיה. בין היתר, נוספה טענה ספציפית לגבי חברת אלביט, לפיה הזוכה הצהירה שקר על אספקת 350 ארוחות ושירות חלבי ובשרי בקפיטריה בעוד שבפועל האספקה אינה עולה על 50 מנות בשריות בלבד ביום. בנוסף, הועלתה טענה עובדתית חדשה לגבי עובדת בשם הגב' לימור רווח, לפיה היא מועסקת אצל הזוכה כשנה אחת בלבד ולא משנת 2018 כפי שנטען בהצעה. לבסוף, שונו הטענות העובדתיות הנוגעות לוותק של מנהלת המערך (הגב' אירמה יוספוב). בנוסח הראשון נטען כי עיקר הוותק נצבר בשנים 2012–2018 במטבחים יצרניים-מוסדיים והתקופה המאוחרת מ-2021 ואילך אינה נתמכת באסמכתא. לעומת זאת, בנוסח השני נטען כי הוותק שהוצג נוגע לשנים 2012–2021 במטבח יצרני, בשעה שהמכרז דורש רצף של שלוש שנים לפחות החל משנת 2020 במטבח יצרני (ולא במטבח מבשל), דבר המהווה "כשל מתמטי שהוועדה בחרה להעלים ממנו עין". 4. למרות שבניגוד לנטען בבקשה להעדר שינוי של הבסיס העובדתי, יש מספר טענות חדשות, אולם בנסיבות העניין מצאתי כי ניתן לקבל את טענת המבקשת כי לא מדובר בשינוי מהותי של עילת התביעה, אלא לכל היותר הרחבה ופירוט יתר של הכשלים הנטענים בהליך בחירת המשיבה 3 כמי שעברה את תנאי הסף. ככלל, לצורך תיקון כתב תביעה יש לצרף תצהיר התומך בעובדות החדשות והמסביר מדוע לא ניתן היה לכלול אותן בתביעה המקורית, אולם בנסיבות העניין לא מצאתי חובה להורות על תיקון הבקשה לצורך צירוף תצהיר כאמור. המשיבות לא הלינו על העדרו של תצהיר, אלא רק על השינויים בנוסח והוספת טענות, כפי שעולות מנוסח התביעה המתוקן עם "עקוב אחר שינויים" שהוגש לבקשתן. מדובר בתביעה שנועדה במקור למנוע זכיית המשיבה 3 בהסכם ההתקשרות, וכפועל יוצא הדחיפות בהגשתה יחד עם סעד זמני. ההמרה לתביעה כספית כסעד חלופי, אפשרה למבקשת לבחון טענותיה ולא מצאתי כי חל שינוי מהותי במחלוקת, ומנגד אין מקום למנוע בירור של כל השאלות השנויות במחלוקת. עיקר הטענות אינן טענות עובדתיות חדשות של המבקשת, אלא לכל היותר העמקה במסמכים שהוגשו וטענות נוספות לפגמים בעובדה כי המשיבה 3 עברה את השלב המקדמי, וזאת בעיקר על בסיס מסמכי המשיבות. אמנם הבקשה הוגשה לאחר הגשת כתב ההגנה, אולם לא מצאתי כי הדבר נעשה במטרה לנצל לרעה את ההליך ולשפר את התביעה לאחר חשיפה לטענות ההגנה. למרות שכבר בדיון בצו המניעה בית המשפט העיר ביחס לתביעה כספית אפשרית, עמד בית המשפט על כך כי יוגש כתב הגנה ורק לאחר הגשתו המליץ למחוק התביעה במתכונת המקורית. בחינת מכלול הנסיבות, לאור הכללים המפורטים להלן בפסיקה, מובילה למסקנה כי אין מניעה להיעתר לבקשה לתיקון, ויש לקבלה. גם השלב הדיוני הוא ראשוני, ולמעשה הבקשה הוגשה בהמשך להמלצת בית המשפט למחיקת התביעה. אמנם נקבע קדם והגשת תצהירים, אולם טרם התקיים קדם משפט ראשון ונוכח השלב המקדמי אין מניעה לתקן את התביעה. 5. בכל הנוגע לטענת המשיבות כי מדובר ב"מקצה שיפורים", טענה זו כשלעצמה אינה מצדיקה דחיית הבקשה. כפי שהבהיר כב' השופט א' ריבלין ברע"א 10307/06 מרים לופז נ' מדינת ישראל משרד הבריאות, 11.3.2007: "עם זאת, בענייננו, סבורני כי ראוי היה לנהוג בגמישות עם המבקשת ולהתיר את התיקון המבוקש. הערכאות הקודמות ראו בבקשתה של המבקשת משום ניסיון ל"מקצה שיפורים". ובכן, לשיטתי, מקצה שיפורים אינו מוקצה מניה וביה. בעלי דין חותרים כל העת, וללא לאות, לשפר את בסיס תביעתם, ולא בהכרח יש בכך פסול – להיפך. מקצה שיפורים עשוי להיות ראוי ולגיטימי – הוא עשוי להביא לשיפור ההליך – ועשוי להיות בלתי-ראוי ובלתי-לגיטימי. המדיניות הליברלית הנוהגת ביחס לתיקון כתבי טענות היא עדות לכך ששינוי המגלם בתוכו גם שיפור עשוי להיתפס כמוצדק, כאשר בסופו של יום האיזון הוא בין שיקולים מתחרים ובכללם תום-ליבו של מבקש התיקון, האינטרס בדבר בירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת והצורך בשמירה על יעילות הדיון ועל ניהול מושכל של ההליך". עמדה זו יפה גם לאחר תיקון התקנות, נוכח טיב התיקון במקרה הנדון והשלב הדיוני. 6. יתרה מכך, דווקא משום שתכלית הבקשה היא לדון במאוחד הן בסעדים ההצהרתיים, והן בסעד הכספי, הנטייה היא דווקא לאשר תיקון בנסיבות מעין אלו. הוספת העובדות כפי שפורטו לעיל נועדו בעיקר לשרת את התיקון וגם אם חרגו לשינוי הטענות המהותיות, בנסיבות העניין אין למנוע התיקון. לתכלית התיקון גם לפי התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי ראה החלטת כב' השופטת ר' רונן ברע"א 54905-03-26 אריה אדליס ו-183 אח' נ' קרן גאולת קרקע ליד מדרשת א"י קדומים (אלון מורה), 26.5.2026: "ככלל, כאשר בית המשפט דן בבקשה לתיקון כתבי טענות, עליו להתחשב במכלול שיקולים; ובין היתר – בהתנהלות מבקש התיקון ובתום ליבו; בשלב הדיוני בו מוגשת הבקשה; בתרומה האפשרית של התיקון לבירור המחלוקת בין הצדדים; בטיבו של התיקון המבוקש; וכן בהשפעת התיקון על הימשכות ההליכים. בית המשפט שוקל לפניו גם את אינטרס בעל הדין שכנגד – בין היתר בכך שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך, ואת האינטרס הציבורי ביעילות ההליכים. כל השיקולים הללו משליכים זה על זה ונשקלים במסגרת "מקבילית כוחות" (ראו: עניין Hoffman, בפסקה 11; רע"א 4051/24 פיירבלוקס בע"מ נ' StakeHound SA, פסקה 14 (6.8.2024) (להלן: עניין פיירבלוקס); רע"א 3923/24 גוברין נ' תאגיד השידור הציבורי כאן, פסקה 9 (5.8.2024); רע"א 4843/24 יאס מיקי ובנו בע"מ נ' נוקדים (אל דוד) כפר שיתופי בע"מ, פסקה 18 (16.7.2024) (להלן: עניין יאס מיקי)). מאז כניסתן של תקנות סדר הדין החדשות לתוקף, על בית המשפט להקפיד יותר כלפי בקשות לתיקון כתבי טענות (ראו: עניין יאס מיקי, בפסקה 19; רע"א 9440-05-25 ארפל אלומאיר בע"מ נ' יעקבי יוניברסל ייזום והשקעות בע"מ, פסקה 10 [נבו](11.9.2025)). אולם, גם בהתאם לגישה הקפדנית יותר הקיימת היום ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, המטרה של קיום הליך שיפוטי "ראוי והוגן" נותרה בעינה כמטרת העל שעל בית המשפט לשים לנגד עיניו (ראו: תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין)". החלת אמות מידה אלו, כפי שפורט לעיל, על הבקשה הנדונה מובילה למסקנה כי יש להיעתר לתיקון המבוקש. שעה שהמבקשת לא זנחה את הסעדים ההצהרתיים, למרות המלצתו של בית המשפט, אין מקום לחייבה למחוק את התביעה ולהגישה מחדש, רק מהטעם כי השכילה לקבל את ההמלצה כי ראוי לתבוע סעד כספי, ולא לעמוד על הסעד של צו המניעה או צו העשה, כסעד זמני. 7. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על תיקון התביעה כמבוקש. הואיל והמבקשת לא הסבירה כנדרש מדוע לא ניתן היה להוסיף את כל הטענות במקור, ולמעשה יכולה הייתה להגיש התביעה במתכונתה מלכתחילה, יש לחייבה בהוצאות. אשר לשיעור ההוצאות, מצאתי מקום להתחשב כי חויבה כבר בהוצאות בגין הסעד הזמני וכי עיקר הטענות זהות לאלו שנטענו בתביעה המקורית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבות בסך של 4,500 ₪ למשיבות 1-2, וסך של 4,500 ₪ למשיבה 3. המזכירות תעדכן את כתב התביעה המתוקן המצורף לבקשה בכתבי הטענות, ותפעל לגביית הפרשי האגרה. נקבע לקדם משפט לפניי ליום 1.3.2027 בשעה 10:00. הדיון הקבוע לפני כב' השופט דנינו מבוטל. כתבי הגנה מתוקנים יוגשו תוך 60 יום ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן. ב"כ הצדדים יקיימו דיון מקדמי בהתאם להוראות לקנות 34- 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות"). דיווח באשר לדיון המקדמי יוגש לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה לתקנות 14 יום לפני ישיבת קדם המשפט. הליכים מקדמיים יושלמו כמפורט בפרק ט' לתקנות. רשימת בקשות שמבוקש לדון בהן בישיבת קדם משפט, תוגש בהתאם לתקנה 49 לתקנות, עד לא יאוחר מ-20 יום לפני ישיבת קדם משפט. תשובה לרשימת הבקשות תוגש תוך 14 יום. רשימת עדים בהתאם לתקנה 62 לתקנות, תוגש על ידי התובע 20 יום לפני ישיבת קדם משפט, ועל ידי הנתבע 14 יום לאחר מכן.