ת"א 12560-08-24 ת"א 12560-08-24

בפניי בקשה מטעם הנתבע/מבקש לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ביום 11.2.2025. מדובר בפסק דין שניתן כנגד חוב המבקש לבנק, על סך 227,777 ₪. רקע ותמצית טענות הצדדים מאז שניתן פסק הדין בהיעדר הגנה פעל הנתבע שוב ושוב להגשת בקשות לביטולו, תוך שהוא נמנע מלהגיש תצהיר כנדרש בהתאם להחלטות שיפוטיות שניתנו בתיק. כבר ביום 24.2.2025 הגיש הנתבע בקשה ראשונה לביטול פסק הדין, אך המסמך שצורף אליה נדחה ביום 26.2.2025 מהטעם שאין מדובר בתצהיר. לאחר מכן, ביום 11.3.2025, הוגשה בקשה נוספת ללא תצהיר אשר נדחתה באותו היום, תוך שהובהר כי ככל שתוגש בקשה נוספת באותו אופן ,יחויב המבקש בהוצאות. בהמשך, ביום 30.3.2025 הוגשה בקשה שלישית בצירוף תצהיר לקוני, וזו נדחתה ביום 23.3.2025 מאחר שהתצהיר אינו תומך בטענות ההגנה. ביום 27.4.2025 הגיש הנתבע בקשה נוספת שנדחתה ביום 2.5.2025 מכיוון שהתצהיר שצורף לה אינו קריא. ביום 6.5.2025 שוב הוגשה בקשה שצורף לה מסמך אשר הוכתר בכותרת "תצהיר" בלבד. בהחלטה מיום 6.5.2025 נקבע כי התנהלות הנתבע מעידה על זלזול בהליך ותוך בזבוז זמן יקר. ביום 18.5.2025 הגיש הנתבע בקשה נוספת בצירוף תצהיר תמיכה, אולם לא היה מדובר בתצהיר המפרט את העובדות אלא בתצהיר תמיכה בלבד. ביום 20.5.2025, ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של הנתבע במסגרת תיק חדלות פירעון (חדל"פ) בבית משפט זה 79573-03-25, אשר בגינו עוכבו ההליכים בתיק עד אשר בוטל ההליך ביום 6.1.2026. בפסק דין בהליך החדל"פ נקבע על ידי כב' השופטת ע' קרן: "4. ביום 5.1.26 הוגשה בקשת הנאמנת למתן החלטה בבקשה לביטול הליכים. הנאמנת פירטה כי מחדלי היחיד לא הוסרו ונחזה כי זנח את ההליך- לחובת היחיד 6 חודשי פיגור בסך של 29,400 ₪ (קופת הנשייה עודנה ריקה), לא הוגשו דוחות כלכליים מפתיחת ההליך ואף לא הושלמו המסמכים שנדרשו עובר לבירור שנערך ליחיד. 5. חוסר שיתוף הפעולה מצד יחיד כמוהו כזניחת ההליך. התנהגות זו, בשים לב לחסות היחיד תחת הליך זה אשר הוגדר לא אחת כ 'חסד המחוקק' , מהווה התנהגות בחוסר תום לב, כאשר עקרון זה חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ראו לעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (פורסם במאגרים, 2.10.19)). 6. לפיכך, ובזיקה להתראות לעיל, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניין היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך". לאחר שההליכים חודשו, הגיש הנתבע ביום 9.8.2026 בקשה נוספת לביטול פסק הדין, כאשר גם הפעם הזו לא צירף תצהיר לבקשתו כפי שנדרש. בבקשתו עתר המבקש, לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה מיום 11.02.2025 ולעיכוב מידי של הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו מכוחו. כנטען יש לבטל פסק הדין מחובת הצדק, מאחר שכתב התביעה לא הומצא כדין. לחלופין, עותר הנתבע לביטול מכוח שיקול דעת בית המשפט, ולטענתו כי מחדלו נבע ממצוקה אישית ותזרימית קשה בעקבות תאונת דרכים חמורה שאירעה לו באוגוסט 2023, דבר שגרם לו פגיעה כלכלית. לטענתו, הבנק דחה הצעות כנות להסדר חוב ודרש תנאים מקפחים וריבית דרקונית בשיעור של 19%, והגבלת חשבונו שלא כדין. כמו כן, הוא מציין כי הליך החדל"פ שניהל בוטל לאחרונה, ועם ביטולו פקע עיכוב ההליכים והבקשה בשלה להכרעה. מנגד, עתר התובע לדחות בקשת הנתבע לביטול פסק הדין. התובע מציין כי כתב התביעה נמסר לנתבע כדין עוד ביום 9.12.2024. לטענתו, הנתבע מנהל התנהלות דיונית חוזרת ומזלזלת, במסגרתה הגיש שורה ארוכה של בקשות ביטול קודמות שנדחו על ידי בית המשפט, ושוב נמנע מלצרף תצהיר כדין לתמיכה בבקשתו האחרונה מיום 9.8.2026. התובע מדגיש כי לנתבע אין כל טענות הגנה ממשיות כנגד התביעה לגופה, וכי לא ניתן להוכיח או להתייחס לטענתו היחידה בדבר פגם בהליך המסירה מבלי שצורף תצהיר מטעמו. דיון והכרעה לעניין העילות והשיקולים שעל בית המשפט לשקול בעת הדיון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ראו החלטת כב' השופטת ר' רונן בא"ת 16481-04-25 מדינת ישראל נ' פלוני (26.5.2025): "בפסיקה נקבע כי קיימות שתי עילות עיקריות מכוחן יבוטלו החלטה או פסק דין שניתנו במעמד צד אחד: האחת, ביטול מחמת הצדק, שעניינו במקרים בהם נפל פגם דיוני היורד לשורשו של ההליך (על פי רוב מדובר במקרים בהם לא בוצעה המצאה כדין למבקש הביטול); והשנייה, ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט, שחל בנסיבות בהן ההמצאה בוצעה כדין. במקרים כאלה, כדי להכריע בבקשת הביטול, נדרש בית המשפט לבחון שני נושאים. ראשית נבחנת הסיבה שבשלה ניתן פסק הדין במעמד צד אחד, קרי הטעם למחדלו של המבקש להתגונן; ושנית, עניין שלו נודעת חשיבות רבה יותר, נבחנים סיכויי הצלחת המבקש בהליך שעל הפרק (אם יבוטלו ההחלטה או פסק הדין). בהקשר זה, די בדרך כלל להראות כי קיימת הגנה לכאורית כדי להצדיק את הביטול (להרחבה ראו רע"א 1059/23 חברת אחים משהור בנין ופיתוח בע"מ נ' ארלנגר בע"מ (בהקפאת הלכים), פסקה 18 (16.7.2023) (להלן: עניין ארלנגר); רע"א 7127/22 אלחי נ' מנסור, פסקה 14 (29.1.2023) (להלן: עניין אלחי); רע"א 2172/22 בורנשטיין נ' לוין, פסקה 12 (26.5.2022); רע"א 6258/19 כהן נ' כהן, פסקה 7 (3.12.2019)). לצד שיקולים אלה, קיים במקרים האמורים שיקול 'על' שעניינו בזכות הגישה לערכאות (שנמנעת ממבקש הביטול), אותו יש לאזן אל מול האינטרס בדבר ניהול יעיל של מערכת המשפט (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקה 11 [ (22.5.2012); עניין אלחי, בפסקה 15). עמדתי על כך בהחלטתי בעניין ארנלגר: 'את האיזון האמור בין השיקולים השונים, על בית המשפט לערוך גם היום, לאחר כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, הנותנות כידוע משקל משמעותי לאינטרס היעילות … כך, גם היום נדרש בית משפט הדן בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, לערוך איזון בין חומרת המחדל של מבקש הביטול ומידת הפגיעה ביעילות הדיונית (שהיא היום בעלת משקל משמעותי) מצד אחד; לבין עוצמת הפגיעה במבקש הביטול אם בקשתו תידחה מהצד השני. זאת בין היתר לאור היקף הפגיעה ולאור סיכויי הגנתו של המבקש והאפשרות שעמדתו הייתה מתקבלת אילו הייתה נדונה לגופה' (שם, בפסקה 21)". כן ראו לעניין זה החלטת כב' השופטת י' וילנר ב רעא 2406/23 פלונית נ' פלוני (3.8.2023): "כידוע, שניים הם המסלולים לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר הגנה: ביטול מחמת צדק, למשל בשל פגמי המצאה, או שיקול הדעת שנתון לבית המשפט. במסגרת המסלול השני, נבחנים הטעמים לחוסר המעש של בעל הדין מבקש הביטול, כמו גם סיכויי הצלחתו בהליך, אם תתקבל בקשתו ויבוטל פסק הדין שניתן נגדו; על דרך הכלל, עיקר המשקל מוּשׂם על בחינת סיכויי ההצלחה (ראו: תקנה 131 לתקנות; רע"א 640/19 איברהים נ' אלבאחבסה, פסקה 6 (17.4.2019); רע"א 1788/20 אברג'ל נ' אלקטרז איילנד בע"מ, פסקה 7 (5.11.2020))." לאחר עיון בטענות הצדדים, לא מצאתי הצדקה לביטול פסק הדין מחובת הצדק. ראשית, קיימת חזקה לפיה המסירה בוצעה כדין. ראו לעניין זה דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בע"א 1645/03 יפעת עמידן שנייצר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (25.5.2003): "מתן פסק דין בהעדר הגנה בעניינו של נתבע יוצר חזקה כי הנתבע הוזמן כדין וכי בית המשפט בדונו בתביעה בדק את מסמכי המסירה והשתכנע כי בוצעו כדין, שאם לא כן יש להניח כי פסק הדין לא היה ניתן בהעדר הנתבע". המבקש לא סתר חזקת המסירה. לא זו אף זו, הימנעות המבקש לצרף תצהיר מנומק נזקפת לחובתו. בבוא בית משפט לשקול ביטול פסק דין, עליו לבחון את הסיבה לאי ההגנה של המבקש, וכן את סיכויי ההצלחה של המבקש במקרה בו יבוטל פסק הדין. מדובר בתנאים מצטברים, אולם המשמעותי מבין השניים הוא סיכויי ההגנה. באשר לסיבת המחדל – כאמור, איני מקבל את טענות המבקש לעניין המסירה, כך שהמבקש לא הראה כל סיבה למחדל שבאי הגשת כתב הגנה במועד. באשר לסיכויי ההגנה – אין למבקש טענות הגנה של ממש, וטענותיו נטענו באופן כללי. למעשה, המבקש מודה בחובו לבנק על רקע בעיות כלכליות בשנת 2023. לאור האמור, באיזון הראוי, מצד אחד מדובר בטענות הגנה כלליות וחלשות, מאידך מדובר בחוב מעל 200,000 ₪ בו מודה המבקש, ביטול פסק הדין בכפוף לתנאים הבאים: הפקדת סך של 100,000 ₪ בקופת בית המשפט. כמו כן, על המבקש לשאת בהוצאות התובע על סך 3,000 ₪. לא ניתן להתעלם כי ננקטו הליכי גבייה בעניינו של המבקש. הפקדת הסכום ותשלום ההוצאות, עד ליום 18.10.2026. בהעדר כל אלה, יוותר פסק הדין על כנו. ככל שלא יעמוד המבקש בתנאים לעיל, יישא בהוצאות התגובה על סך 1,000 ₪.