פרטי ההליך
לפני
כבוד השופט יהודה ליבליין
התובעת (המשיבה)
ע"י ב"כ עו"ד י' לוין
גיטה גינשיא קליין
נגד
הנתבעת (המבקשת)
ע"י ב"כ עו"ד א' עשור
טטיאנה תהילה בן הרוש
החלטה
לפני בקשת הנתבעת טטאינה תהילה בן הרוש (להלן - "המבקשת") להורות על סילוק התביעה כנגדה על הסף מחמת היעדר עילה. בכתב התביעה נטען כי התובעת, גיטה גינשיא קליין (להלן - "המשיבה"), היא בעלת מחצית מהזכויות בדירת המגורים מס' 12 ברחוב רוגוזין 7 אשדוד (להלן - "הדירה") ואילו המבקשת בעלת 25% מהזכויות ,וביתה של המבקשת בעלת 25% מהזכויות הנותרות. נטען, כי המבקשת מתגוררת בדירה, ולכן עותרת המשיבה לחייבה בדמי שימוש בסך של כ-626,000 ₪ כולל ריבית והצמדה. המבקשת עותרת לסילוק התביעה נגדה על הסף מחמת העדר עילה, בטענה כי התביעה הוגשה נגדה בלבד, חרף היות הדירה בבעלות משותפת שלה, של המשיבה ושל בתה. לטענתה, ייחוד התביעה כלפיה נועד לנצל את מצבה הכלכלי והנפשי ולגבות ממנה כספים שלא כדין. עוד נטען, כי אף אם תתקבל תביעת המשיבה במלואה, ניתן לחייבה לכל היותר בסך של כ-313,000 ₪ (מחצית מהסכום לו עותרת המשיבה). המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי אין בסיס למחיקת התביעה, היות שלטענתה היא אינה תובעת את המבקשת בשל עצם בעלותה ברבע מהדירה, אלא בגין השימוש הבלעדי שהיא עושה בפועל בדירה תוך מניעת השימוש מהמשיבה. לטענתה, עובדות אלו מקימות עילת תביעה אישית נגד הנתבעת מכוח סעיף 33 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, ואין מקור חוקי לפיו שיעור בעלות המשתמש מהווה תקרה לאחריותו. המשיבה מוסיפה כי התחשיב שצורף לכתב התביעה כבר מבוסס על מחצית מדמי השכירות המוערכים לדירה כולה, וכי אי-צירוף בתה של המבקשת אינו פוגע בעילה האישית המיוחסת למבקשת עצמה. לבסוף טוענת המשיבה כי סילוק על הסף הוא סעד קיצוני השמור למקרים חריגים שבהם אין אפשרות, ולו קלושה, לקבלת הסעד המבוקש. לחלופין, מבקשת התובעת כי ככל שיימצא פגם בר תיקון או צורך בצירוף בעל דין, יאפשר בית המשפט את תיקונו בהתאם לתקנות חלף סילוק התביעה. לאחר העיון בבקשה ובתגובת המשיבה החלטתי לדחות את הבקשה. כלל ידוע הוא, כי בית המשפט לא יעשה שימוש בסמכותו לסלק על הסף תביעה מסוימת, אלא אם מדובר במקרה קיצוני ויוצא דופן (ראו ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים 04.06.2007)). עוד נפסק בעניין זה, כי על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה ולעשות שימוש באמצעי זה רק באותם מקרים שבהם ברור כי סיכויי התביעה הינם אפסיים, כך שאין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש בהתאם לאמור בכתב התביעה שלו (ראו רע"א 1708/02 ניר בנים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' ראובן נוימן (פורסם במאגרים משפטיים 29.10.2002)). ברע"א 1739/23 אלד פלאנט בע"מ נ' זכאים מנסור (פורסם במאגרים משפטיים 21.05.2023) חזר בית המשפט העליון על מושכלות יסוד אלה בקובעו: "סילוקה של תביעה על הסף היא אמצעי דיוני קיצוני, הננקט בזהירות יתרה ובמקרים חריגים, בהם ברור כי גם אם יוכחו מלוא טענות כתב התביעה, לא מתקיימת אפשרות ממשית לכך שהתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו (רע"א 4890/16 טריניטי מערכות מחשוב בע"מ נ' הוצאה מוכרת בע"מ, פסקה 5 [פורסם בנבו] (22.8.2016)" המקרה שלפני אינו נופל בגדר המקרים החריגים המצדיקים סילוק על הסף. די בכך שהמבקשת עצמה מציינת, כי לגישתה, ככל שתוכח התביעה, תהא המשיבה זכאית לכל היותר למחצית מהסכום הנתבע, כדי לא לסלק את התביעה על הסף. לאמור אוסיף, כי המבקשת איננה חולקת, כי המשיבה בעלת זכויות בדירת המגורים, וכי היא עצמה עושה שימוש ייחודי בדירה, וכי איננה משלמת למשיבה דמי שכירות או דמי שימוש. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף. המבקשת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בגין הבקשה דנן בסך 2,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך. המזכירות תודיע לצדדים.
ניתנה היום, ג' חשוון תשפ"ז, 14 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.