ת"א 49442-01-25 ת"א 49442-01-25

לפניי בקשת התובעים בת"א 49442-01-25, נינג'ה פאן ישראל בע"מ ומר בן פלד (להלן: "המבקשים"), למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים כנגד הנתבע, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "המשיב" או "הבנק"). רקע וטענות הצדדים: הליך זה עניינו בתביעות כספיות הדדיות, אשר הדיונים בהם אוחדו. על פי הנטען בתביעת המבקשים, עניינה של התביעה, בתמצית, בניסיון הפקדת שיק בנקאי המשוך לכאורה על שם בנק הדואר, על סך של 432,000 ₪, אשר נמסר למבקשים על ידי צד שלישי במסגרת עסקה למכירת ציוד עסק המבקשים. הפקדת השיק בחשבון המבקשים נכשלה, והשיק חזר בהיותו מזויף, לאחר שהמבקשים כבר מסרו את ציוד העסק לצד השלישי. לטענת המבקשים הבנק התרשל כלפי המבקשים וכתוצאה מכך נגרמו להם נזקים כספיים משמעותיים. המבקשים עותרים בבקשתם לגילוי שורה ארוכה של מסמכים ונתונים ולעיון בהם: מסמכים הנוגעים להליכים שנוהלו מול בנק ישראל בקשר עם האירועים מושא התביעה, תיעוד שיחות שהתנהלו בין המבקשים לבין הבנק, מידע ונתונים ממערכת הבנק הממוחשבת כגון יומן פעולות משתמש, דו"ח חריגים, קבצי לוג ומטא-דאטה המתעדים את ניסיונות הפקדת השיק, נהלים פנימיים של הבנק, דו"ח תקלה בתיעוד ותחקור הבנק. לטענת המבקשים המסמכים המבוקשים נוגעים בליבת התביעה, בעלי קשר ישיר להליך ומטרת גילויים היא הגעה לחקר האמת. עוד נטען ביחס למסמכים הנוגעים לבנק ישראל כי הם עשויים ללמד על הודאה של הבנק ולקיחת אחריות בגין האירועים מושא התביעה. הבנק בתשובתו מתנגד למרבית הבקשה. באשר להתכתבויות הבנק מול בנק ישראל, הבנק מתנגד לגילוי מסמכים אלו, שכן לטענתו הם משקפים שלבי ביניים במסגרת בירור שנערך בין הבנק לבין בנק ישראל, שהטיפול בו הסתיים, והם אינם רלוונטיים ואינם נדרשים לבירור המחלוקת. לטענת הבנק מדובר במסמכים פנימיים ורגישים הקשורים להתנהלות הבנק מול הרגולטור, החוסים תחת חיסיון ותחת חובת סודיות סטטוטורית לפי סעיף 15א לפקודת הבנקאות וקיים אינטרס ציבורי להגנה על שיח חופשי בין גוף מפוקח לבין הרגולטור. עוד נטען כי המבקשים קיבלו את עמדתו הסופית של בנק ישראל. באשר לתיעוד השיחות שבין המבקשים לבין הבנק, הבנק אינו מתנגד להעמדתו לעיון, בכפוף להגבלתו לזמנים הרלוונטיים להליך, ולכך שלא יידרש ליצור תמלול במקום בו לא קיים תמלול. באשר למידע ולנתונים ממערכת הבנק, הבנק מתנגד לגילוי המסמכים בטענה שמדובר בדרישה גורפת, רחבה ובלתי מידתית, העלולה לכלול מידע מערכתי פנימי רגיש, פרטי אבטחה ונתונים החורגים מהאירוע. יחד עם זאת, הבנק הביע נכונות עקרונית לגילוי מצומצם וממוקד של תיעוד הקיים הנוגע ישירות להפקדת השיק. באשר לדרישה לקבלת נהלים פנימיים, הבנק טוען כי מדובר במסמכים פנימיים חסויים הכוללים מנגנוני בקרה, הרשאות, תהליכי עבודה ושיטות פעולה, ושחשיפתם עלולה לפגוע באינטרסים לגיטימיים של הבנק, בפעילותו התקינה, ואף לסכן את יכולתו למלא את חובותיו הרגולטוריות. כמו כן, באשר לדו"ח תקלה בתיעוד, לטענת הבנק מדובר בדו"ח פנימי. המבקשים בתגובתם לתשובת הבנק טוענים כי החיסיון הבנקאי נועד להגן על הלקוח והוא אינו קיים כלפי הלקוח עצמו. עוד נטען כי ההתכתבויות עם בנק ישראל חיוניות על מנת לברר את המצג העובדתי שהבנק הציג לרגולטור בזמן אמת. כמו כן, המסמכים המבוקשים נוגעים לעקבות דיגיטליים ותפעוליים ישירים של אירוע הפקדת השיק הרלוונטיים להוכחת מחדלי הבנק לאורכו של האירוע. מדובר בשליפת נתונים ממוקדת של דקות ספורות בהתאם לתאריך והשעה המדויקת של אירוע הפקדת השיק. דיון והכרעה: נקודת המוצא בהליכי גילוי ועיון במסמכים בהליכים אזרחיים היא כי יש לאפשר גילוי מרבי ורחב של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה ולנהל את ההליך ב"קלפים פתוחים", וזאת מתוך תפיסה של הגינות ויעילות דיונית, ולטובת קידום חקר וחשיפת האמת. דרישת הסף לקיומה של חובת הגילוי היא כי המסמך רלוונטי לבירור המחלוקת בין הצדדים, כאשר הנטל להוכחת הרלוונטיות מוטל על מבקש הגילוי. נטל זה אינו כבד ומבקש הגילוי אינו נדרש להוכיח רלוונטיות וודאית של המסמך ודי שיוכח כי המסמך עשוי להיות רלוונטי להליך. הכלל הוא הגילוי ומניעתו היא החריג, כאשר נדרש ערך בעל משקל מיוחד כדי להצדיק גריעה מחובת הגילוי (ראו למשל: רע"א 1543/23 עידן כץ פיננסים בע"מ נ' פריד, פסקה 16 (26.7.2023) (להלן: עניין כץ פיננסים); רע"א 6404/22 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' דקל, פסקה 8 (18.1.2023) (להלן: עניין דקל); רע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' דהן, פסקה 12 (8.7.2013); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 7 (15.10.2008) (להלן: עניין גרבר)). כך גם מקום בו אין ביכולתו של מבקש הגילוי להצביע על מסמך מסוים, באפשרותו לבקש את גילויים של סוגי מסמכים, ובלבד שהוכחה הרלוונטית של סוגי מסמכים אלו למחלוקת הנדונה (ראו: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ (27.6.2002)). דרישת הרלוונטיות פורשה בפסיקה בהרחבה, כך שכל מסמך הכולל מידע אשר יקדם את עניינו של צד בהליך ייחשב למסמך רלוונטי. כך גם כל מסמך הקשור לטענות שהעלה מי מהצדדים ומשליך על הפלוגתאות בהליך, וכן כל מסמך היכול לסייע להוכחת או הפרכת טענות הצדדים ייחשב למסמך רלוונטי, אשר ככלל הוא בר גילוי (ראו למשל: רע"א 2960/22 פ.ד. מלונאות בע"מ נ' מנו הולידייס בע"מ, פסקה 11 (11.7.2022) (להלן: עניין פ.ד. מלונאות)). יחד עם זאת, לצד עיקרון הגילוי, קיימים סייגים אשר עשויים להביא לצמצום היקפו. כך למשל במקרה בו יש בגילוי המסמכים כדי להכביד על בעל הדין באופן בלתי סביר. בבחינת שאלת ההכבדה יש ליתן משקל גם לשאלת מידת הרלוונטיות של המסמך, כאשר ככל שגילוי המסמך מכביד יותר, כך יש לבחון ביתר שאת את נחיצותו (ראו למשל: עניין גרבר, פסקה 8). כמו כן, גם זכות העיון היא אינה מוחלטת והיא עשויה לסגת בשל קיומם של אינטרסים וערכים נוגדים הראויים להגנה התומכים בהגבלת או מניעת העיון. כך למשל, קיומו של חיסיון והחשש לחשיפת סודות מסחריים עשוי להצדיק את הגבלת זכות העיון (ראו: עניין כץ פיננסים, פסקה 17; עניין דקל, פסקה 9; עניין פ.ד. מלונאות, שם; רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקאות 11 ו-12 (6.3.2013) (להלן: עניין עיני קונדיטוריה). יחד עם זאת, החיסיון צריך להתפרש על דרך הצמצום, הגישה כלפיו היא חשדנית, ונקודת המוצא היא כי יש לתת עדיפות לגילוי ולעיון, לצורך גילוי האמת (ראו: עניין עיני קונדיטוריה, שם; רע"א 6872/11 כהן נ' בן דוד, פסקה 3 (13.2.2012); ת"א (מחוזי י-ם) 48074-06-11 הימנותא נ' ג'אנופולוס, פסקה 20 (5.10.2014)). לאחר בחינת טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, בשלב זה באופן חלקי כפי שיפורט להלן. בהתייחס לדרישות א'-ד', שעניינן הליכים שנוהלו מול בנק ישראל בעקבות תלונתם של המבקשים, אני סבורה כי מסמכים אלו, לפחות בחלקם, עשויים להיות רלוונטיים לבירור המחלוקת בין הצדדים, ככל שהם עוסקים בבירור תלונתם של המבקשים לעניין אופן התנהלות הבנק במועד ניסיון הפקדת השיק. על כן, על הבנק למסור למבקשים תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים ביחס לדרישות אלו. באשר לעיון במסמכים, בטרם אקבל החלטה סופית בעניין, בשלב זה הבנק יגיש את המסמכים הכלולים בדרישות אלו לעיון בית המשפט בלבד באופן חסוי. בהתייחס לדרישות ה'-ו', דרישות אלו אינן עוסקות בגילוי ובעיון במסמכים, אלא בדרישה למתן תשובות בתצהיר לשאלות המבקשים. מקומן במסגרת שאלון ולא בהליכי הגילוי והעיון. בהתייחס לדרישה ז' שעניינה תיעוד השיחות בין המבקשים לבין הבנק, בהיעדר התנגדות מהותית מצד הבנק, הבנק ימסור למבקשים תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים ביחס לשיחות שתועדו בטווח הזמנים הרלוונטי הנוגע לאירוע הפקדת השיק, וכן ימסור למבקשים את הקלטות השיחות והתמלולים הקיימים בחזקתו. מובהר כי ככל שלא קיים תמלול מוכן של השיחות הללו, הבנק אינו נדרש ליצור או להפיק תמלול חדש לצורך ההליך. בהתייחס לדרישות ח'-י', מסמכים אלו מצויים בליבת המחלוקת שכן הם נוגעים במישרין לטענות המבקשים בדבר ניסיונות הפקדת השיק שנדחו ועקיפת מנגנוני ההגנה של המערכת. איני סבורה כי מדובר בדרישה גורפת או רחבה באופן בלתי מדתי, שכן היא מצומצמת לאירוע הפקדת השיק בלבד. על כן, על הבנק למסור למבקשים תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים ביחס לדרישות אלו, וכן למסור לעיון המבקשים מסמכים אלו, תוך הגבלתם למידע ולנתונים ממערכת הבנק הנוגעים במישרין להפקדת השיק מושא התביעה, בתחנה הרלוונטית ובחלון הזמן הרלוונטי של יום ההפקדה (21.10.2022). ככל שחלק מהנתונים כוללים פרטי אבטחה רגישים או מידע של צדדים שלישיים, הבנק רשאי לבצע את ה"השחרות" הנדרשות. בהתייחס לדרישות יא'-יב', אני סבורה כי מסמכים אלו עשויים להיות רלוונטיים לבירור המחלוקת בין הצדדים, בשים לב לטענות המבקשים לעניין אופן התנהלות הבנק בעת ניסיון הפקדת השיק, כאמור. על כן, על הבנק למסור למבקשים תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים ביחס לדרישות אלו. באשר לעיון במסמכים, בטרם אקבל החלטה סופית בעניין, ועל מנת להכריע בשאלה אם מדובר במסמכים הכוללים מידע אשר יש לחסותו, בשלב זה הבנק יגיש את המסמכים הכלולים בדרישות אלו לעיון בית המשפט בלבד באופן חסוי. סוף דבר: הבנק ימציא למבקשים תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים ערוך כדין ביחס לדרישות א'-ד', ז'-יב' לבקשה, וכן ימציא לעיונם את החומרים המפורטים בדרישות ז'-י', כמפורט לעיל, זאת בתוך 14 ימים. נוסף על כך, הבנק יגיש במעטפה סגורה את המסמכים ביחס לדרישות א'-ד', יא'-יב', כמפורט לעיל, לעיון בית המשפט במעמד צד אחד, זאת בתוך 14 ימים. בנסיבות העניין, נוכח התוצאה אליה הגעתי, הבנק יישא בהוצאות המבקשים בגין בקשה זו בסכום של 1,500 ₪. סכום זה ישולם למבקשים בתוך 30 ימים.