חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים)
ס' 48(א)(9)
10 מסמכים
- החלטה9 עמ׳
בש"פ 5690/19 · פלוני נ. מדינת ישראל
בית המשפט העליון קבע כי תקופת תשעת החודשים למעצר בית של קטין לפי סעיף 10יד(א) לחוק הנוער נמנית מיום תחילת מעצר הבית ולא מיום הגשת כתב האישום. נקבע כי איחור בבקשה להארכת התנאים אינו שולל את סמכות בית המשפט להאריכם, ובנסיבות העניין הפגם הוא מינורי. הערר התקבל…
- החלטה5 עמ׳
בש"פ 5439/18 · פלוני נ. מדינת ישראל
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערר בעניינו של קטין שהתנאים המגבילים בעניינו הוארכו בתשעים יום באופן רטרואקטיבי לאחר שהבקשה להארכתם נדונה באיחור. נקבע כי האיחור אינו שולל את סמכות בית המשפט להאריך את התנאים. המקרה לא עורר שאלה משפטית עקרונית, ולכן לא הצדיק…
- פסק-דין9 עמ׳
בש"פ 8874/15 · נריה מטייב נ. מדינת ישראל
בית המשפט העליון קבע כי מגבלת חמשת הימים שבסעיף 17(ד) לחוק המעצרים אינה חלה על שחרור בערובה למעצר בית, שכן מעצר בית הוא תנאי מתנאי השחרור בערובה לפי סעיף 48. עם זאת, לאחר הצהרת תובע יש להגביל את תקופת השחרור לפרק זמן קצר וסביר. במקרה דנן נקבעה תקופה של 60…
- החלטה6 עמ׳
בש"פ 7957/14 · פלוני נ. מדינת ישראל
הערר נדחה. נקבע כי פגם באי-הגשת בקשה להארכת תנאים מגבילים לקטין במועד לפי סעיף 10יד(א) לחוק הנוער אינו שולל את סמכות בית המשפט להאריכם. בנסיבות שבהן התקיימו דיונים תכופים ותנאי השחרור הופחתו בהדרגה, הארכת התנאים הייתה מוצדקת. המשיבה הונחתה לקיים מעקב אחר…
- החלטה5 עמ׳
בש"פ 4234/14 · פלוני נ. מדינת ישראל
משפט מנהליתוצאה: נדחהבית המשפט העליון דחה ערר על הארכת תנאי מעצר בית לקטין שהורשע בהריגה ובעבירות נשק. נקבע כי דיון בערר אינו מהווה דיון בעניינו של הקטין לפי סעיף 10יד(ב) לחוק הנוער. אי-קיום דיון במועד הוא פגם בהליך שמשקלו נשקל בין שיקולים אחרים, ואינו מביא לשחרור אוטומטי.
- החלטה2 עמ׳
בש"פ 5477/10 · פלוני נ. מדינת ישראל
הערר נדחה. בית המשפט קבע כי מניין תשעת החודשים לפי סעיף 10י"ד(א) לחוק הנוער מתחיל ממועד השחרור בתנאים ולא ממועד המעצר. המחוקק לא הביע כוונה כזו בתיקון 14, ולכן אין להרחיב את הסעיף בפרשנות.
- החלטה4 עמ׳
בש"פ 20/10 · אחמד צלאח אלדין נ. מדינת ישראל
בית המשפט דחה ערר על החלטה להורות על מעצר עד תום ההליכים של תושב שטחים החשוד בשוד בחבורה. נקבע כי חלופת מעצר אינה זכות קנויה ואינה ניתנת לשחרור כאשר אין מפקח הולם או אפשרות לקיים תנאי מעצר בית. נוכח חזקת המסוכנות והחשש להימלטות, לא ניתן להסתפק בערבים ובערובה…
- החלטה2 עמ׳
בש"פ 8911/03 · ד"ר סרגיי פונטוס נ. מדינת ישראל
הערר נדחה. איסור יציאה ממקום המגורים הוא תנאי שחרור בערובה, שתוקפו מוגבל לפי סעיף 58 לחוק למאה ושמונים ימים ולא לשלושים ימים. הלכת אדזיאשווילי נבדלת, שכן היא עסקה בנאשם שלא הייתה עילה למעצרו.
- החלטה3 עמ׳
רע"א 4018/02 · אהרון שינו נ. מדינת ישראל
בית המשפט העליון קיבל ערר על תנאי שחרור שכללו איסור יציאה מבית הסבתא בשעות הלילה. נקבע כי משלא נמצאה עילת מעצר, לא ניתן להצדיק מעצר בית חלקי בטענה של הבטחת התייצבות למשפט, והתנאי בוטל. יתר תנאי השחרור נותרו על כנם.
- החלטה5 עמ׳
בש"פ 63/98 · ראובן אדזיאשווילי נ. מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי קבע שאין ראיות לכאורה נגד העורר ושחררו בערובה בתנאי מעצר בית. העליון קבע שבהיעדר סמכות מעצר, התנאים מוגבלים לתכלית הבטחת ההתייצבות, ולכן מעצר הבית בטל. שאר התנאים נותרו בעינם.