בג"ץ 10120/06התנועה להגינות שלטונית באמצעות מרדכי איזנברג נ. נציבת תלו

השופטת א' חיות:

עניינה של עתירה זו בבקשתה של העותרת כי נורה למשיבה 1 לברר את כל סעיפי התלונה שהגישה נגד המשיב 2, מן הטעם שהמשיבה 1 נמנעה מלדון בהם.

1.ביום 8.11.2006 פנתה העותרת אל המשיב 2 בבקשה כי לא יאות לקבל תואר "דוקטור של כבוד" מאת התנועה ליהדות מתקדמת בישראל. העותרת נימקה את פנייתה בכך שמדובר בארגון "שנוי במחלוקת" אשר אף הופיע פעמים רבות כבעל דין בפני המשיב 2 ועל כן, כך טענה, יש טעם לפגם בכך שיעניק לו תואר. העותרת הוסיפה וציינה כי טקס מתן התואר עתיד להתקיים יומיים לפני הדיון הקבוע בעתירות שעניינן גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים הנערכים בישראל (בג"ץ 11013/05 ואח'), וכי זהו דיון עקרוני הנוגע למעמד הרפורמים במדינה. משלא נענתה על ידי המשיב 2, הגיש יושב-ראש העותרת ביום 16.11.2006 תלונה למשיבה 1, בה טען כי המשיב 2 קיבל את התואר האמור חרף העובדה שהוא משתתף בהרכב הדן בבג"ץ 5336/03 המרכז לפלורליזם יהודי-התנועה ליהדות מתקדמת נ' משרד הרווחה-השירות למען הילד ,

ה"בשל" למתן פסק דין, וטען כי גם אם בסופו של דבר לא ישתתף המשיב 2 בכתיבת פסק הדין, העותרים באותה עתירה לא ידעו זאת בעת שהציעו להעניק לו את התואר ואף לא בעת הענקתו. כמו כן, לטענתו היה על המשיב 2 להימנע מקבלת התואר נוכח העובדה שידע כי ביום 12.11.2006 דן הרכב מורחב של שופטים בעתירה שבבג"ץ 11013/05 הנ"ל. יושב ראש העותרת הוסיף וציין כי בשלושת החודשים הראשונים לפרישתו ממלא השופט תפקיד שיפוטי ואף אם אין הוא כותב את פסק הדין בפועל, עשויה להיות לו השפעה על יתר השופטים, ולשיטתו דברים שנשא המשיב 2 בטקס קבלת התואר יש בהם מעין "המלצה" לשופטי ההרכב. לבסוף העלה יושב ראש העותרת חשש כי ההצעה למתן התואר נעשתה עוד בטרם פרישתו של המשיב 2. על כן, ביקש כי המשיבה 1 תקבע הנחיות כיצד על שופטים מכהנים לנהוג במגע עם צדדים לעתירות בכלל ובעת הצעה לקבלת טובת הנאה או דוקטורט כבוד בפרט, אשר יחולו גם על שופטים בתקופת שלושת החודשים לפרישתם; כי תקבע הנחיות בדבר מתן חוות דעת של שופטים (ו/או נשיאי ביהמ"ש בדימוס ו/או בתוך שלושת החודשים לפרישתם) בסוגיות העולות להכרעה שיפוטית על ידי חבריהם השופטים המכהנים בבית המשפט ממנו פרשו לאחרונה וכן כי תנחה את המשיב 2 להימנע מכתיבת פסקי דין בחודש שנותר עד יום 14.12.06, ולמצער להימנע מכתיבת פסקי דין בעתירות בהן התנועה ליהדות מתקדמת היא צד לעתירה, כבג"ץ 5336/03.

2.ביום 29.11.2006 ניתנה החלטתה של המשיבה 1 בתלונתו של יושב ראש העותרת ובה צוין כי "ביום 21.11.2006 נתנה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, החלטה בתיק בג"ץ 5336/03 לפיה עקב פרישתו של הנשיא ברק ביום 16.9.06 הוא אינו נמנה עוד על ההרכב, והוא מוחלף בשופטת מ. נאור. לאור החלטת כב' הנשיאה, נשמט הבסיס לתלונה והיא נדחית בזה".

3.על החלטה זו מלינה העותרת בעתירה שבפנינו. לטענתה לא מילאה המשיבה 1 את החובה המוטלת עליה מכוח חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 (להלן: החוק ), משום שלא התייחסה בהחלטתה למרבית סעיפי התלונה. העותרת מדגישה בעתירתה כי נוכח מהות הטרוניה המועלית על ידה אין העתירה נוגדת את הוראת סעיף 24(ג) לחוק האוסרת על בית המשפט להיזקק לבקשת סעד נגד החלטות וממצאים של נציב תלונות הציבור על שופטים. העותרת מוסיפה וטוענת כי העתירה מעוררת נושא שהוא "מאושיות אמון הציבור במערכת המשפט הישראלית" וכי עולה בה, בין היתר, השאלה האם המשיבה 1 חסינה מפני ביקורתו של בית המשפט הגבוה לצדק בפן המינהלי של התנהלותה. העותרת מבקשת, אפוא, כי נורה למשיבה 1 לברר את התלונה לגופה ולחלופין כי נידרש לטענות המועלות בתלונה ובכתב העתירה.

4.סעיף 24(ג) לחוק קובע כי:

לא ייזקק בית המשפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בעניין תלונה.

הוראה זו לא נעלמה מעיני העותרת אך לשיטתה אין לדחות את העתירה מכוחה שכן הסעד שהיא מכוונת אליו איננו סעד נגד החלטותיה וממצאיה של המשיבה 1 אלא סעד הנוגע להתנהלותה של המשיבה 1 במישור המינהלי. העותרת נסמכת בעניין זה על החלטתו של המישנה לנשיא מ' חשין בדנג"ץ 8289/05 עקרי נ' נציבת תלונות הציבור על שופטים , תק על 2005(4) 1425 (2005) ולטענתה, נתונה התנהלות זו לביקורת שיפוטית והוראת סעיף 24(ג) אינה חלה לגביה. טענה זו דינה להידחות. משניתנה על ידי המשיבה 1 החלטה בתלונתו של יושב ראש העותרת, מהווה עתירה למתן סעד בנוגע לאותה החלטה - על מה שיש בה ועל מה שאין בה - "בקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בעניין תלונה" ואין להיזקק לה. בשולי הדברים נציין כי סוגיית סמכותה של המשיבה 1 לברר תלונות בעניינים הנוגעים לשופטים בדימוס לא עלתה כלל במסגרת עתירה זו, ולפיכך בחרנו אף אנו להותירה לעת מצוא ולא להידרש אליה.

אשר על כן, העתירה נדחית.