בג"ץ 10143/17 פלוני נ. משרד הביטחון

השופטת ד' ברק-ארז :

1.

העתירה שבפנינו מכוונת למתן "תעודת זהות זמנית" או אישור שהייה בישראל עבור העותרים, על בסיס טענת מאוימות. בצד העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים לפיו העותרים לא יורחקו מישראל עד להכרעה בעתירה.

2.

ביום 5.6.2017 נערכה פניה מטעם בא-כוח העותרים לוועדת המאוימים במשרד הביטחון (להלן: ועדת המאוימים ). ביום 21.6.2017 התקבלה תשובתה של ועדת המאוימים ובה נמסר לבא-כוח העותרים כי הטענות שהוצגו בפנייה הן כלליות מאוד, ומטעם זה קיים קושי לבחון אותן. לפיכך, ביקשה ועדת המאוימים כי יועבר אליה חומר נוסף, לרבות מסמכים תומכים, הרקע לטענת המאוימות, וכן פירוט באשר לאירועים הרלוונטיים והאנשים המעורבים בהם. לאחר שיועברו ההשלמות הנדרשות, כך צוין, ניתן יהיה לבחון את הבקשה לגופה.

3.

העתירה דנן מכוונת נגד תשובה זו. העותרים טוענים כי ועדת המאוימים הגיבה לפניה "באופן לקוי ולא ענייני" וכי ההחלטה נגועה ב"חוסר סבירות קיצוני ובשרירות לב".

4.

דין העתירה להידחות על הסף. ראשית יש להעיר כי העתירה מנוסחת באופן כוללני ביותר, ולמעשה לא ניתן להבין ממנה מהו הרקע העובדתי לטענת המאוימות המועלית על ידי העותרים. יתר על כן, המדובר בעתירה מוקדמת במובהק שהוגשה מבלי שמוצו כל ההליכים הנדרשים אל מול ועדת המאוימים. בעיקרו של דבר, בקשת העותרים לא נדחתה על ידי ועדת המאוימים, וכל שהתבקש הוא מידע נוסף לצורך בחינת הבקשה לגופה. בנסיבות אלה, אין מקום שעניינם של העותרים יתברר בפני בית משפט זה, ועליהם לשטוח את טענותיהם בפני הרשות המינהלית (ראו: בג"ץ 5237/14 פלוני נ' משרד הפנים , פסקה 4 (6.1.2015); בג"ץ 6755/17 עראם נ' משרד הביטחון , פסקה 8 (18.9.2017)). בשולי הדברים יש לציין שמתשובתה של ועדת המאוימים שצורפה לעתירה עולה כי לכאורה הפניה שהוגשה לה התייחסה לעותר 1 בלבד, וממילא כלל לא ברור כי נערכה פניה ראשונית דומה בכל הנוגע לעותר 2. מכל מקום, למותר לציין כי לאחר מיצוי ההליכים מול ועדת המאוימים, שמורות לעותרים כל זכויותיהם.

5.

אשר על כן: העתירה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.