בג"ץ 2466/05 גנימה נהאיה נ. שר הפנים

השופטת ע' ארבל :

1.עתירה שעניינה בקשת העותרים כי יינתן לעותר 2, תושב האיזור, מעמד בישראל מכוח נישואיו לעותרת 1, שהינה אזרחית ישראל. לטענת העותרים, בקשה שהגישו לאיחוד משפחות לא טופלה על ידי המשיב 2 ופניות חוזרות שלהם אל המשיב 2 לא טופלו אף הן. יחד עם זאת, בסופו של דבר נענו על ידי המשיב 2 כי בקשתם לאיחוד משפחות הוגשה לאחר החלטת הממשלה מיום 12.5.02 ועל כן לא אושרה. העותרים טוענים, כי פנייתם למשיב 2 בעניין נעשתה לאחר נישואיהם ולפני שנתקבלה החלטת הממשלה, אף כי אין הם מציינים בעתירה את מועד הפניה. כן טוענים הם נגד חוקתיות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג – 2003 (להלן - החוק ).

2.בתשובתם לעתירה טוענים המשיבים, כי דינה של העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים, לאחר שבירור שערכו מול המשיב 2 העלה, כי אין אצלו כל תיעוד להגשת בקשה לאיחוד משפחות בעניינו של העותר 2. רק ביום 27.5.04 פנתה ב"כ העותרים בבקשה למעמד עבור העותר 2 מכוח נישואיו לעותרת 1, אלא שאז, נוכח מועד הפניה והמצב המשפטי החל בעקבות הוראות החוק, נענו העותרים כי לא ניתן בשלב זה לאשר בקשות חדשות לאיחוד משפחות.

3.דין העתירה להידחות על הסף. העותרים טוענים אמנם כי פנו מספר פעמים מאז נישאו אל המשיב 2 על מנת להסדיר את מעמדו של העותר 2 בישראל, אלא שטענתם זו אינה נתמכת בכל אסמכתא והעותרים אף נמנעו מלציין בעתירתם את מועדי הפניות ואת זהותו של הגורם שסירב לקבלן. במצב דברים זה, משאין בלשכת מרשם האוכלוסין כל תיעוד לפניה של העותרים באשר למעמדו של העותר 2 עובר ליום 27.5.04, אז נעשתה הפניה הראשונית על ידי באת כוחם הנוכחית, ובהיעדר כל בקשה רשמית לאיחוד משפחות, מקובלת עלינו עמדת המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. יתרה מזאת, מקובלת עלינו עמדת המשיבים כי גם לו ראינו בפניית ב"כ העותרים מיום 27.5.04 בקשה לאיחוד משפחות, עדיין לא היה מקום להתערבותנו, נוכח המצב המשפטי הקיים בעקבות חקיקת החוק.

העתירה נדחית איפוא.

ממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים.