פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
10726/05
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט א' רובינשטיין
העותרים:
1. פאטמה אבו
סרחאן
2. מופיד אבו סרחאן
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד מוסטפא סח
בשם המשיב:
עו"ד אורן פונו
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין :
א.עניינה של העתירה בבקשת העותר 2, תושב האזור, לקבלת אשרת כניסה ושהייה בישראל מכוח נישואיו לעותרת 1, תושבת קבע, ומכוח חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון) התשס"א-2005, בין היתר בשל צרכי עבודה, טיפול רפואי, וטעמים הומניטאריים. כן נתבקש צו ביניים.
ב.(1) עמדת המשיב כי דין העתירה להידחות על הסף, נוכח קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים, שכן עניינה של העתירה בבקשה לרישיון ישיבה בישראל בהתאם לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
(2) כן נטען כי דין העתירה להידחות על הסף, מחמת אי מיצוי הליכים, שכן העותרים לא הגישו בקשה לאיחוד משפחות למשרד הפנים בהתאם לתיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל הנזכר. יתרה מכך, בכל הנוגע לבקשת העותר לקבלת היתר שהייה לצורך טיפול רפואי, לצורך עבודה או מטעמים הומניטאריים היה על העותרים לפנות תחילה למפקד הצבאי באזור באמצעות מפקדת התיאום והקישור. כך לא נעשה. בהקשר זה, מדגיש המשיב כי העותרים אינם מפרטים את צרכי העבודה או את הצרכים הרפואיים וההומניטאריים הנטענים.
ג.(1) אין בידינו להיעתר למבוקש.
(2) העותר מבקש כאמור רישיון שהייה מכוח נישואיו לעותרת 1. נוכח היותה של העותרת 1 תושבת קבע ולא אזרחית ישראל, דרך המלך במקרים מסוג זה היא בשלב ראשון, פניה בבקשה לישיבת קבע בישראל, בהתאם לחוק הכניסה לישראל, ובשלב השני, ככל שיחפוץ בכך, לפנות בבקשה להענקת אזרחות, בהתאם להסדר הקבוע בחוק האזרחות. ככל שירצה בעתיד להתאזרח, על העותר להיות זכאי קודם לכן לישיבת קבע בישראל.
משכך פני הדברים, על העתירה להתברר בבית המשפט לעניינים מינהליים, בהתאם לפרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 שעניינו רשיונות ישיבה בישראל (בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים ; פ"ד נו(5) 950 , 958 (הנשיא ברק); בג"צ 11819/04 אל אלאה נ' שר הפנים (טרם פורסם); בג"צ 6972/05 חמדה נ' שר הפנים (טרם פורסם) (השופט ג'ובראן); בג"ץ 5903/05 בשארה נ' שר הפנים (טרם פורסם)).
(3) יתרה מכך, העותרים לא פנו בבקשה לאיחוד משפחות למשרד הפנים בהתאם לתיקון חוק האזרחות והכניסה לישראל. משלא פנו אף למפקד הצבאי באזור בגין בקשתם לקבלת היתר שהייה לצורך טיפול רפואי ומטעמים הומניטאריים, לוקה העתירה באי מיצוי הליכים, שכן בטרם יפנו העותרים לקבלת סעד מבית-משפט זה, עליהם למצות את ההליכים המינהליים העומדים לרשותם (בג"צ 2466/05 נהאיה נ' שר הפנים (טרם פורסם) (השופטת ארבל); בג"צ 5151/05 פאוזי נ' משרד הפנים (טרם פורסם) (השופטת פרוקצ'יה)).
(4) נוכח האמור, לא נוכל להיעתר למבוקש בעתירה.
ניתן היום, כ"ה בטבת תשס"ו
(25.1.06).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ת ש ו פ ט