בג"ץ 2903/12 ורד פנחסי בנימין נ. שר הפנים

1.

עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים שנורה למשיב 1 (להלן: המשיב ) לפעול לזירוז הסדרת מעמדו של העותר 2, יליד 1960 ותושב האזור (להלן:

העותר ) בישראל; זאת מתוקף נישואיו לאזרחית ישראלית היא העותרת 1 (להלן: העותרת ). וכי עד להסדרת מעמדו של העותר יינתן לו אישור זמני אשר יאפשר לו לקבל טיפולים רפואיים בישראל בעקבות מחלת הסרטן בה חלה.

2.

כעולה מן העתירה, העותרים, המתגוררים בבאר-שבע, נישאו זו לזה בשנת 2000, ולהם ארבעה ילדים משותפים. נטען, כי העותר נכנס לשטחי מדינת ישראל - ככל הנראה מחברון – כיוון שנרדף באזור על רקע סיועו לכוחות הבטחון. יצוין, כי מתגובת המשיבים עולה, כי בשנת 2005 החליטה ועדת מאויימים לא להנפיק לעותר היתרי שהייה (אשר הונפקו לו בעבר), אך לאחר החלטה זו העותר לא פנה לוועדה פעם נוספת. כאמור, בפנינו עיקר טענותיו של העותר נסבות על זכותו למעמד מכוח נישואיו לעותרת, ולא על רקע טענות מאויימות או סיוע לכוחות הבטחון.

3.

לאחר העיון בבקשה, בתגובת המשיבים ובתגובה לה שהגישו העותרים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. כפי שגם עולה מתגובת המשיבים, אף שבעתירה עולות טענות רבות כלפי חוקתיות חוק האזרחות, התשי"ב-1952, הרי שבפועל עיקר העתירה נוגעת להחלתו של סעיף 7 לחוק האזרחות בעניינם. דא עקא, שעל-פי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 ופרט 12(2) לתוספת הראשונה לאותו חוק - עתירות בנוגע לסעדים או החלטות המבוססות על סעיף 7 לחוק האזרחות יידונו בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים. מכאן, כי לעותרים קיים סעד חלופי בדרך של פנייה לבית משפט לענינים מינהליים (ראו למשל בג"ץ 9600/09 האגודה לזכויות האזרח בישראל

נ' שר הפנים (לא פורסם, 2.2.2010) בג"ץ 4372/09 דבאקי נ' שר הפנים (לא פורסם, 9.7.2009)) ומשקיימת ערכאה שיפוטית המוסמכת לדון בבקשתם העותרים, לא ייעתר בית משפט זה לבקשתם (ראו בג"ץ 9840/08 אנור ואח' נ' משרד הפנים (לא פורסם, 31.5.2010) וההפניות שם).

4.

יצוין, כי מתגובת המשיבים עולה, כי העותרים אמנם פתחו בעבר בהליך לאיחוד משפחות, אך כיוון שלא המציאו את כלל המסמכים הנדרשים - לא התקבלה החלטה בבקשתם והם גם לא פנו למשיב בנוגע לבקשתם בטרם הגשת העתירה. מטעם זה אין לשלול את האפשרות שהפנייה לערכאות המשפטיות מוקדמת.