פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
4372/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט י' דנציגר
העותרים:
1. רובין מוחמד דבאקי
2. נעימה דבאקי
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. מדינת ישראל-משרד הפנים
3. מנהל מינהל האוכלוסין
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד מחאמיד מוחמד
בשם המשיבים:
עו"ד בייט נעמי
פסק-דין
השופט י' דנציגר:
לפנינו עתירה למתן צו על תנאי אשר יורה למשיבים להעניק לעותר 1 רישיון לישיבת קבע בישראל מכוח נישואיו לעותרת 2, אזרחית ישראלית.
1.
העותר 1 (להלן: העותר ), יליד 1979, תושב יהודה ושומרון. בשנת 2007 נישאו העותר והעותרת 2 (להלן: העותרת ), אזרחית ותושבת ישראל. בני הזוג ושני ילדיהם מתגוררים בכפר ג'סר א-זרקא בשטחי מדינת ישראל.
2.
העותרים פנו למשרד הפנים בבקשה לקבלת מעמד בישראל עבור העותר, מכוח נישואיו לעותרת. ביום 27.4.2009 (על גבי המכתב צויין, כפי שעולה מתגובת המשיבים בטעות, תאריך שגוי - 27.4.2008) הודיע משרד הפנים לעותרים כי "בשלב זה לא יקבע תור לאור העובדה שאינכם עומדים בגדרי התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תיקון תשס"ה-2005 מיום 1.8.2005" זאת מכיוון שהעותר מתחת לגיל 35. עוד צויין במכתב כי "אם בכל זאת ברצונך לקבוע תור לשם הגשת בקשה תוך תשלום אגרה, אנא הודיענו במכתב חוזר".
3.
העותרים מבקשים לאפשר להם לממש את זכותם הבסיסית לחיות בזוגיות ובצוותא, הנגזרת מהזכות לחיי משפחה.
4.
המשיבים סבורים כי דינה של העתירה להידחות על הסף, מהטעמים הבאים: קיומו של סעד חילופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים - מדובר בהחלטה לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות ), שבכל הנוגע אליה הוקנתה סמכות לבית המשפט לעניינים מנהליים. עוד טוענים המשיבים כי העותר אינו עומד בתנאי הסף להגשת בקשה לאיחוד משפחות שנקבעו בסעיף 3 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, היות שאינו בן 35 ומעלה. לפיכך, במצב המשפטי הנוכחי, לא ניתן היה לאשר בקשת העותרים לאיחוד משפחות גם לו הייתה נבחנת בקשה כזו לגופה. לבסוף טוענים המשיבים כי בקשתם של העותרים לא סורבה בהחלטה סופית, שכן נמסר להם שבמידה וברצונם להגיש בקשה לאיחוד משפחות, יש באפשרותם לעשות כן, תוך תשלום אגרה, ולכן דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים בפני הרשות המוסמכת.
5.
דין העתירה להימחק על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. על פי הוראת סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 ופרט 12(2) לתוספת הראשונה לאותו חוק, מוסמך כיום בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירה שעניינה החלטה של רשות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות. משקיים לעותרים סעד חלופי על דרך של הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, אין מקום כי בית משפט זה יידרש לעתירתם. בנסיבות אלה, לא ראיתי לנכון להתייחס לטענותיהם הנוספות של המשיבים.
העתירה נמחקת, אפוא.
ניתן היום, י"ז בתמוז תשס"ט (9.7.09).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ת
ש ו פ ט