בג"ץ 3001/16 מיכאל כצמן נ. פרקליטות המדינה

השופט נ' סולברג :

1.העותר הגיש ביום 2.12.2015 ערר על החלטת המחלקה לחקירות שוטרים לסגור את תיק מח"ש 4027/2015. משלא נתקבלה החלטה בערר, הגיש העותר עתירה לבית משפט זה ביום 11.4.2016, בבקשה להוציא צו המורה לפרקליטות המדינה ליתן החלטה בערר.

2.כעולה מתגובת המשיבה, ביום 16.5.2016 נשלחה לעותר הודעה על החלטת המשנה לפרקליט המדינה, מר יהודה שפר, שלא לשנות מהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בצירוף הנימוקים העיקריים להחלטתו.

3.משכך, בא העותר על מבוקשו בכל הנוגע לסעד שהתבקש בעתירה, ועתירה זו נדחית על הסף.

4.ביום 25.5.2016 הגיש העותר עתירה נוספת (בג"ץ 4190/16). בעתירה זו נתבקש להורות לפרקליטות המדינה "לפתוח תיקי מח"ש 4194/2011 ומס' 4027/2015 לחקירה מיידית". כאמור לעיל, החלטה על דחיית עררו של העותר בתיק מח"ש 4027/2015 הועברה אליו עם נימוקיה. בעתירה בבג"ץ 4190/16 לא התייחס העותר לכך שהערר נדחה, לא התייחס לנימוקי דחיית הערר, ולא הצביע על נימוק משפטי שבגינו יש להתערב בהחלטת הפרקליטות לדחותו. משכך, היבט זה של העתירה בבג"ץ 4190/16 נדחה אף הוא על הסף.

5.באשר לתיק מח"ש 4194/2011: כעולה מן העתירה, מדובר בתלונה שהגיש העותר למחלקה לחקירות שוטרים בעקבות אירועים שהתרחשו בשנת 2010; לאחר שמח"ש החליטה לסגור את התיק, דחתה הפרקליטות את עררו של העותר על ההחלטה בשנת 2012. ההחלטה על דחיית הערר לא צורפה לעתירה, וממילא אין ניתן לעמוד מן העתירה על נימוקי הדחייה, ואף כאן לא הצביע העותר על נימוק שבגינו יש להתערב בהחלטה. בהעדר תשתית עובדתית בסיסית, ונימוק משפטי קונקרטי, נדחית העתירה על הסף, וזאת אף מבלי להתייחס לסוגיית השיהוי בנדון.

6.לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.