בג"ץ 3351/10 פלוני נ. בית המשפט לעניני משפחה במחוז ת"א

השופטת ע' ארבל :

לפני עתירה למתן צו על-תנאי המבקשת להורות על ביטול פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (להלן: המשיב 1 ) מיום 12.4.2010, וכן על ביטול כל החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל בתל אביב (להלן: המשיב 2 ) מיום 10.1.2010 בדבר עיקולים שנרשמו אצל מחזיקים בזכויות העותר. עוד מבקש העותר להורות למשיב 1 לקיים דיון לגופו של עניין בבקשתו של העותר לסעד זמני במסגרת ערעורו התלוי ועומד כנגד החלטת המשיב 2. בנוסף מבקש העותר שיינתן צו ביניים אשר יאסור על המשיבה 3 ו\או מי מטעמה לנקוט כל פעולה נוספת אצל המשיב 2, בהתייחס לפסק הדין מושא הערעור התלוי ועומד, וזאת עד למתן החלטה סופית בעתירה זו.

1.

העותר והמשיבה 3 הינם בני זוג גרושים. ביום 24.5.1999 אושר בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הסכם הגירושין של הזוג. להסכם זה נוספו לאחר מכן תיקונים ותוספות שאושרו גם הם על ידי בית המשפט. בין הצדדים התגלעה מחלוקת באשר לפרשנות סעיף מסעיפי הסכם הגירושין, לעניין תשלום דמי מזונות ילדים. העותר פנה ללשכת ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי", ובפני המשיב 2 התנהל הליך בנושא זה. המשיב 2 דחה את טענת העותר בהחלטה מנומקת, וקבע שיש לפרש את הסכם הגירושין כגרסת המשיבה 3. על החלטה זו הגיש העותר ערעור בפני משיב 1 במסגרתו עתר בבקשה לשמירת המצב הקיים בתיק ההוצאה לפועל עד לדיון בערעור. בקשתו של העותר הועברה לתגובת בא כוח המשיבה 3 (להלן: הבקשה ). מספר ימים לאחר מכן, פנתה המשיבה 3 ללשכת ההוצאה לפועל בבקשות להטלת עיקולים שירשמו אצל מחזיקים בזכויות העותר. לאחר שנעתרו בקשותיה בלשכת ההוצאה לפועל ביקשה המשיבה 3 ארכה להגשת תגובה לבית המשפט (להלן: הפעולות ). בעקבות זאת פנה העותר למשיב 1 בבקשה לעיון מחדש בהחלטות העיקולים שהוצאו נגדו כאשר מטרתו הייתה לבטלם. המשיב 1 קבע שאין לדון בבקשת העותר מחמת היעדר בסיס משפטי. העותר הגיש בקשה לעיון חוזר למשיב 1, ונענה בשנית בשלילה. לאחר מכן הגיש העותר למשיב 2 תובענה למתן סעד מן היושר, על מנת להביא לביטול הפעולות של המשיבה 3, ולהשבת המצב לקדמותו. המשיב 1 קבע שאין לעותר עילת תביעה ושהוא לא הצליח להצביע על כל זכות הקיימת לו. כמו כן, קבע המשיב 1 שדין טענות העותר להישמע בפני המשיב 2, וששם יוכל למצות את סעדיו (להלן: פסק הדין ) .

מכאן העתירה שלפני.

2.

העותר טוען שטוהר ההליך המשפטי בעניינו שובש במכוון, דבר אשר הוביל לפגיעה בו ובעקרונות הצדק הטבעי. כבסיס לטענתו מציין העותר את פעולות המשיבה 3, ואת הסירוב החוזר של משיב 1 לתקן את מצבו. העותר מדגיש את חוסר תום הלב בפעולותיה של המשיבה 3, ואת הניצול לרעה של הליכי משפט. עוד טוען העותר שלמרות שמצוי בפניו סעד חלופי בדמות פנייה לערכאת ערעור, עדיין ראוי לדון בעתירתו מכיוון שהסעד החלופי איננו יעיל. בנוסף טוען העותר שבקביעתו של משיב 1 בפסק הדין, לפיה לשם מיצוי סעדים על העותר לפנות למשיב 2, יש משום חריגה מסמכות "במובן השלילי", וזאת מכיוון שמשיב 1 נמנע מלהידרש לעניין אשר היה בסמכותו לשפוט. לבסוף טוען העותר שבהטלת הוצאות עליו בפסק הדין בסך 8,000 ש''ח בצירוף מע''מ, יש משום שרירות קיצונית לנוכח נסיבות המקרה.

3.

דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה לא נועד להחליף את ערכאות השיפוט המוסמכות, והוא לא יזקק לעתירה מקום שנתון לעותר סעד חלופי ( בג''ץ 5090/06 פלונית נ' בית המשפט לענייני משפחה באילת (לא פורסם, 30.7.06)). העותר מבקש להשיג על החלטותיהם של המשיב 1 והמשיב 2. כפי שמציין העותר בעצמו הדרך הנאותה להשגה זו היא בדרך של ערעור. לא מצאתי כי יש בסיס לטענתו של העותר כי דרך הערעור אינה יעילה בעניינו. לבסוף, לא התרשמתי כי הערכאות השונות נהגו בחוסר סמכות או שנוצר עוול לעותר המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.

לפיכך, העתירה נדחית על הסף ללא צו להוצאות.