פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4289/21 אפרת רובינשטיין נ. השר לביטחון הפנים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · מיצוי הליכים לפני פנייה לבג"ץעתירה לבג"ץ נגד הנחיית פרקליט המדינה בנושא מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לזנות

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בג"ץ דחה על הסף עתירה נגד הנחיית פרקליט המדינה בנושא מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לזנות, בשל אי מיצוי הליכים. העותרות לא פנו לרשות המוסמכת בפנייה מפורטת, ופנייה דוא"ל כללית אחת שלא נענתה אינה מספיקה. העותרות חויבו בהוצאות בסך 3,000 ש"ח.

העובדות

העותרות, נשים המועסקות כחשפניות ומעמידות בראש איגוד החשפניות, עתרו נגד הנחיית פרקליט המדינה שהכירה באפשרות שלאפ דאנס יהווה מעשה זנות. המשיבים טענו כי העותרות שלחו רק הודעת דוא"ל כללית ותמציתית בפברואר 2020 ולא נערכה פנייה מוקדמת נוספת. בית המשפט קבע כי לא נעשה מיצוי הליכים מספק.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות עתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים מול הרשות המינהלית המוסמכת?

הלכות

  1. 1

    טרם פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק יש לפעול למיצוי הליכים מול הרשות המינהלית המוסמכת ולהותיר לה פרק זמן הולם לבחון את הטענות ולגבש מענה

    ״הלכה עמנו, כי טרם פנייה לבית משפט זה, יש לפעול למיצוי הליכים אל מול הרשות המינהלית המוסמכת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מיצוי הליכים
  • הנחיית פרקליט המדינה
  • לאפ דאנס
  • מעשה זנות
  • עתירה
  • בג"ץ
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

4289/21

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופטת י' וילנר

כבוד השופט א' שטיין

העותרות:

1. אפרת רובינשטיין

2. אנה אוליצקי

נ ג ד

המשיבים:

1. השר לביטחון הפנים

2. מ"מ פרקליט המדינה

3. מפכ"ל המשטרה

4. משטרת ישראל

עתירה למתן צו על תנאי וצו מוחלט

בשם העותרות:

עו"ד רלי אבישר רווה

בשם המשיבים:

עו"ד מוריה פרימן, עו"ד

יונתן קרמר

פסק-דין

השופט י' עמית :

עניינה של העתירה שלפנינו בהנחיית פרקליט המדינה בנושא מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לזנות, שבגדרה נקבעו אמות מידה להגדרת "מעשה זנות" כאמור בחוק העונשין, התשל"ז-1977, והובהר כי ריקוד חיק (להלן: לאפ דאנס ) עשוי להוות, בנסיבות מסוימות, מעשה זנות.

1.

ביום 6.5.2019, פורסם עדכון להנחיית פרקליט המדינה 2.2 "מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לזנות" (25.7.1990) (להלן: הנחיית פרקליט המדינה או ההנחיה ), בגדרו הוכרה האפשרות שלאפ דאנס, ריקוד ארוטי של אישה בלבוש מינימלי על ירכיו של גבר, מהווה בנסיבות מסוימות מעשה זנות. בהנחיה נקבעו מספר אמות מידה לקביעה אם לאפ דאנס במקרה נתון עולה לכדי מעשה זנות, ובהן מאפייניו של המגע, כמו רציפותו, משכו ומידת האינטימיות הכרוכה בו, וטיבה של הפעילות המינית, למשל אם היא נושאת אופי הדדי ואינטראקטיבי או שמדובר בצפייה פסיבית של הלקוח בחשפנית.

2.

העותרות הן נשים המועסקות כחשפניות, והעומדות בראש "איגוד החשפניות", התארגנות וולונטרית המונה כמאה חשפניות, "כולן נשים בגירות, עצמאיות שקולן אינו נשמע", כאמור בעתירה. העותרות ביקשו, בין היתר, כי בית משפט זה יורה על ביטולה של הנחיית פרקליט המדינה, ככל שהיא נוגעת לריקוד הלאפ דאנס. לעמדתן, הגדרתו של לאפ דאנס כ"מעשה זנות" פוגעת בזכותן לחופש העיסוק, ולכן מדובר בהסדר ראשוני שנדרש כי ייקבע בחוק. משלא נעשה כן, ההנחיה מהווה חריגה מסמכות על ידי פרקליט המדינה, ודינה בטלוּת. העותרות טענו בנוסף, בין היתר, כי ההנחיה אינה ברורה דיה וכי ניתנה לה פרשנות מרחיקת לכת על ידי משטרת ישראל, באופן שהוביל לאכיפה נרחבת יתר על המידה.

3.

בתגובה המקדמית של המשיבים לעתירה נטען כי דינה להידחות על הסף, לנוכח אי מיצוי הליכים. נכתב, כי העותרות לא הצביעו על כל פנייה מוקדמת שנערכה על ידיהן טרם הגשת העתירה, וכי מבדיקתם של המשיבים עלה, כי העותרות שלחו בחודש פברואר 2020 הודעת דוא"ל ללשכת ממלא מקום פרקליט המדינה דאז, בה ביקשו לקבוע פגישה בנושא סגירת מועדוני החשפנות, ומאז לא נתקבלה פנייה נוספת בעניין. המשיבים טענו כי פנייה יחידה, כללית ותמציתית זו, אינה מספקת לעמידה בדרישת מיצוי ההליכים.

4.

דין העתירה להידחות על הסף לנוכח אי מיצוי הליכים על ידי העותרות. על אף שהעתירה אוחזת 46 עמודים, ונראה כי הושקעה בה עבודה רבה, אין בכל העתירה התייחסות לפנייה מוקדמת של העותרות בנושא העתירה, ומתגובת המשיבים עולה כי פנייה כאמור אכן לא נערכה, למעט הודעת הדוא"ל הכללית האמורה, שאליה לא נתקבל מענה. הלכה עמנו, כי טרם פנייה לבית משפט זה, יש לפעול למיצוי הליכים אל מול הרשות המינהלית המוסמכת, ואף להותיר בידי הרשות פרק זמן הולם כדי לבחון את הטענות שהועלו כלפיה ולגבש להן מענה. לא כך נעשה במקרה דנן, ומשכך, אינני סבור כי העותרות עמדו בחובת מיצוי ההליכים (על חשיבותה של חובה זו ראו מני רבים, בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין נ' ממשלת ישראל , בפסקה 8 (24.5.2012); בג"ץ 2220/21 ועדת החקירה האזרחית נ' היועץ המשפטי לממשלה , בפסקה 12 והאסמכתאות שם (9.5.2021)).

5.

סוף דבר, שהעתירה נדחית. העותרות תישאנה בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ש"ח.

ניתן

היום, ב' באלול התשפ"א (10.8.2021).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (6 מסמכים)

  • בג"ץ 5652-23פסק-דין
  • עע"מ 6610-22פסק-דין
  • בג"ץ 5115/22אחמד פתח אללה סלהב נ. מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחיפסק-דין
  • בג"ץ 3514/22יצחק סיבוש נ. נשיאת ביהמ"שהעליון כ' השופטת אסתר חיותפסק-דין
  • בג"ץ 3498/22יהונתן חיים שגב נ. ממשלת ישראלפסק-דין
  • בג"ץ 7142/21שמעון חלפון נ. יועמ"ש משרד המשפטיםפסק-דין

הלכות

  1. 1טרם פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק יש לפעול למיצוי הליכים מול הרשות המינהלית המוסמכת ולהותיר לה פרק זמן הולם לבחון את הטענות ולגבש מענה