בג"ץ 3498/22 יהונתן חיים שגב נ. ממשלת ישראל

השופטת י' וילנר:

1.

עניינה של העתירה, אשר הוגשה ביום 23.5.2022, בבקשת העותרים כי נורה למשיבים למנוע השתתפות של משלחת ישראלית באסיפה של ארגון הבריאות העולמי שהתכנסה ביום 22.5.2022 (להלן: האסיפה ); ובפרט – בהצבעה שנקבעה ליום 24.5.2022 בשעות הבוקר, ביחס לתיקונים מוצעים בכללי הבריאות העולמיים (להלן: ההצבעה ו התיקונים בהתאמה). נוסף על כך, העותרים מבקשים כי נקבע ש"אשרור השינויים לכללי הבריאות העולמיים, במידה ויוחתמו על ידי משלחת ישראלית, יבואו לאשרור בכנסת בהתאם לנוהל לגבי אמנות חשובות וההוראות הרלוונטיות בתקנון הכנסת".

2.

העותרים טוענים, בעיקרו של דבר, כי התיקונים המוצעים "פוגעים בעצמאותה של מדינת ישראל" ו"סותרים את חוקי היסוד של מדינת ישראל ובין היתר, עלולים לקבוע מגבלות אשר יש בהן כדי לפגוע בזכויות יסוד של אזרחי ישראל לרבות בתחום חופש התנועה [...] וכן חופש העיסוק וחירויות". עוד נטען, כי התיקונים "עלולים לפגוע פגיעה חמורה בביטחון המדינה"; וכי הם "נוגדים את חוקת ארגון הבריאות העולמי".

3.

במסגרת העתירה נכללה גם בקשה למתן צו-ביניים, שיאסור על השתתפותה של המשלחת באסיפה, עד להכרעה בעתירה. ביום 23.5.2022 הוריתי על דחיית הבקשה, בין היתר, לנוכח השיהוי הכבד שנפל בהגשת העתירה.

4.

דין העתירה להידחות על-הסף בשל כל אחד מן הטעמים הבאים, כפי שיפורט להלן.

5.

ראשית, כעולה מן העתירה, האסיפה התכנסה עוד ביום 22.5.2022 - לפני הגשת העתירה; וההצבעה בנוגע לתיקונים נקבעה ליום 24.5.2022 בשעה 9:00 (למחרת הגשת העתירה, אשר הוגשה כזכור ביום 23.5.2022 בשעות הערב). בנסיבות אלו, עסקינן במעשה עשוי; ואת הנעשה אין להשיב (ראו והשוו: בג"ץ 4763/10 סוסקין נ' צבא הגנה לישראל , פס' 15-14 (30.6.2011); בג"ץ 103/96 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ''ד נ(4) 309 , 346 (1996); בג"ץ 2559/17 בן ארי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פס' 12 (26.3.2017 )). די בכך כדי לדחות על-הסף את הסעדים הנוגעים להשתתפות באסיפה ובהצבעה.

6.

זאת ועוד, דינה של העתירה, בכל הנוגע לסעד שלפיו אם התיקונים יאושרו הם יובאו לאשרור הכנסת – להידחות על-הסף בשל היותה מוקדמת. כידוע, בית משפט זה לא יידרש לעתירה שהוגשה עוד בטרם נתקבלה בעניין הנדון החלטה סופית של הרשות המוסמכת (ראו מני רבים: בג"ץ 6367/20 אלהדלין נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה , פס' 7 (28.4.2021); בג"ץ 211/21 צראיעה נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה , פס' 3 (4.4.2021); בג"ץ 5709/09 אבו זעיתר נ' שר הפנים , פס' 4 (17.1.2010)). משכך, מדובר בעתירה מוקדמת ותיאורטית, אשר דינה להידחות על-הסף.

7.

כמו כן, דין העתירה להידחות על-הסף אף מחמת אי-מיצוי הליכים. הלכה ידועה היא כי לפני פנייה לבית משפט זה, יש לפעול למיצוי הליכים אל מול הרשות המינהלית המוסמכת, וכן להותיר בידה פרק זמן סביר לבחון את הטענות שהועלו כלפיה ולהשיב להן (ראו למשל: בג"ץ 4289/21 רובינשטיין

נ' השר לביטחון הפנים , פס' 4 (10.8.2021)) . במקרה דנן, העותרים פנו ליועצת המשפטית לממשלה יום אחד בלבד לפני הגשת העתירה, בטענה כי "יש להורות למשלחת להימנע מאימוץ התיקונים המוצעים". ספק רב אם פנייה זו עולה כדי מיצוי הליכים ביחס לסעדים שעניינם בהשתתפות באסיפה ובהצבעה; ואולם, אין כל ספק שפנייה זו אינה עולה כדי מיצוי הליכים ביחס לסעד שעניינו באשרור של התיקונים, שטרם אומצו בכללי הבריאות העולמיים במועד הגשת העתירה.

8.

לבסוף, יצוין כי העתירה נעדרת תשתית משפטית ועובדתית שיכולה לבסס הצדקה להיענות לסעדים המבוקשים בה, ואף בכך די כדי לדחותה על הסף

(ראו: תקנה 2 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, אשר מורה כי "העתירה תפרט את פרטיו האישיים של העותר ואת הנימוקים, שבעובדה ושבחוק, שעליהם היא מתבססת"). חלף טיעון משפטי מפורט המבסס עילה להתערבותו של בית משפט זה, הסתפקו העותרים בטענות כוללניות, דוגמת הטענה כי התיקונים "סותרים את חוקי היסוד של מדינת ישראל"; או כי הם "עלולים לפגוע פגיעה חמורה בביטחון המדינה". טענות מעין אלה, אינן יכולות לבסס עילה להתערבות שיפוטית בהחלטות הרשויות, ודינן להידחות על-הסף (ראו והשוו: בג"ץ 6544/09 כוכבי נ' כנסת ישראל (23.8.2009); בג"ץ 7142/21 חלפון נ' יועמ"ש משרד המשפטים (14.11.2021)).

9.

סוף דבר : העתירה נדחית .

העותרים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 4,000 ש"ח.