בג"ץ 452/16 מוחמד אדיב אחמד אלקיק נ. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש

והחלטה

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.אנו נדרשים לעתירה בבג"ץ 452/14 שעניינה המעצר המינהלי וכן לרע"ב 928/16 שעניינה איזוק העותר.

בג"ץ 452/16 – פסק-דין

ב.העותר, עצור מינהלי, מצוי ביום ה-71 לשביתת הרעב. בהחלטה מיום 27.1.2016, בעקבות דיון ראשון, סברנו כי למעצר המינהלי יש עילה כשלעצמו, אך נדרשנו לשביתת הרעב, שאף שאינה מהוה גורם באשר לתקפות המעצר המינהלי, תיתכן לה רלבנטיות במצב רפואי המנטרל סיכון מן העצור (בג"ץ 5580/15 עלאן נ' שירות הביטחון הכללי (19.8.15)). לעניין זה ביקשנו עדכונים רפואיים יומיים, וכן נקבע כי ככל שחלילה תהא הידרדרות יודיעו המשיבים על כך ועל כל החלטה שתתקבל.

ג.אכן קיבלנו – וכן באי כוח העותר – את העדכונים, ונוכח הירידה המתמדת במצב העותר החלטנו ביום 1.2.2016 לקיים דיון המשך היום, תוך שנאמר כי אם תהא חלילה הרעה נהא זמינים בכל עת.

ד.העדכון הרפואי מהיום, בהמשך לעדכונים האחרונים, כולל גם התיחסות מועדת האתיקה של בית החולים שהתכנסה אתמול, אשר הרושם שלה היה כי "החולה במצב של סכנה חמורה. על כן ולפי הקריטריונים שבחוק, יש לאפשר לצוות הרפואי לתת לחולה טיפול ללא הסכמתו על מנת להיטיב את מצבו", אך העותר סירב לקבל כל טיפול והוחלט על מעקב. הוא סירב גם להיבדק על-ידי רופא של עמותת זכויות (שהוזמן לבקשתו), ולא הסכים לקבל טיפול כל עוד הוא בהכרה. עוד נאמר, כי עקב הימשכות שביתת הרעב ונוכח הופעת חסר נוירולוגי של בעיות שמיעה, קושי בדיבור, כאבי ראש ורגליים וחולשה קיצונית - סבורים הרופאים "שהמטופל בשלב זה ולמעשה בתקופה האחרונה, בסכנה חמורה וכן במצב של סיכון גבוה למוות באופן פתאומי". נאמר, כי הדבר הוסבר לעותר שוב, אך הוא מסרב לכל טיפול, הוא "בהכרה מלאה אך ישנוני וחלש מאוד. קיימת התדרדרות הדרגתית מיום ליום".

ה.עמדת המשיבים היא, כי עדיין לא הגיע המצב לכלל זה ששרר בפרשת עלאן , שם איבד העותר את הכרתו, בדיקות הדמיה העלו חשש (אשר לא התממש לימים) לנזק מוחי שעלול להיות בלתי הפיך; באותו עניין הותלה המעצר המינהלי. באי כוח העותר סבורים כי יש מקום לביטול הצו בענייננו בכלל, נוכח הנסיבות הרפואיות.

ו.המשיבים הסכימו לראות את הדיון כאילו הוצא צו על תנאי, בהמשך להחלטתנו מ-1.2.2016.

ז.לאחר ששקלנו באנו לכלל מסקנה כי במצבו הרפואי של העותר, כעולה מן הדו"ח העדכני כפי שפורט, וכבני אנוש אנו מאחלים לו רפואה שלמה, אין הוא – והוא שהמיט על עצמו את מצבו, הכולל מגבלות נוירולוגיות ותקשורתיות קשות – מהוה סיכון המחייב, בשעה זו, תקפותו של צו מעצר מינהלי, אשר מיועד למניעה ואינו מוגדר כעונש. על כן החלטנו להתלות את צו המעצר המינהלי, וכאמור בענין עלאן

"הצו אינו מופעל עוד עתה"; וכמו שם, העותר זקוק לטיפול רפואי נמרץ ועל כן יישאר בשלב זה בטיפול נמרץ בבית החולים "העמק", ובני משפחתו ומקורביו יוכלו לבקרו שלא כעצור, בכפוף להנחיות רפואיות רגילות לענין ביקור חולים. וכאמור שם , ככל שיבקש העותר לאחר התיצבות מצבו לצאת את בית החולים, יפנה לרשויות, ולפי הצורך זכויותיו לעתור שמורות. המדובר בהתליית הצו, על המשתמע לפי הצורך, בלא שנביע דעה.

רע"ב 928/16 - החלטה

ח.עניינה של בקשה זו איזוק המבקש – הוא העותר בבג"ץ 452/16 – למיטתו בבית החולים. ההחלטה העדכנית לגביו היא איזוק ברגל ביום וביד ורגל בלילה. בית המשפט המחוזי ממתין להכרעתנו בעתירה בבג"ץ 452/16. המבקש משיג על כך, אך המדינה סבורה כי שיקולי ביטחון מצדיקים את האיזוק. ואולם, נוכח פסק דיננו בבג"ץ 452/16 מתייתרת הבקשה.

ט.נציין, כי דומנו שהגעת התיק לדיון בבית המשפט המחוזי מאז הוגש השתהתה, ומבלי שניטע מסמרות, ראוי שהנושא ייבדק. בקשה זו נמחקת.