פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
4689/20
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופטת י' וילנר
העותרת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול
2. פלוני
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
עו"ד ריבי מזרחי אוחיון
פסק-דין
השופט ד' מינץ:
העתירה שלפנינו מכוונת לביטול החלטתו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים (להלן: בית הדין הרבני
הגדול ) מיום 10.11.2019 במסגרתה ניתנה החלטה הנוגעת לאחד מילדי העותרת ומשיב 2, האב, במסגרת סכסוך משמורת המתנהל בפניו.
1.
אין זה המקום לפרט באריכות על אודות תולדות הסכסוך בין העותרת לבין משיב 2, השתלשלויותיו והסתעפויותיו. לענייננו די לציין כי השניים נישאו זל"ז בשנת 1996 ונולדו להם תשעה ילדים, מתוכם שלושה כבר בגירים. בני הזוג התגרשו בשנת 2015 ומתנהלים ביניהם הליכים משפטיים רוויי יצרים הן בבתי הדין הרבניים והן בבית המשפט לענייני משפחה עוד משנת 2014, ובפרט הליכים באשר למשמורת והסדרי שהות הילדים.
2.
בהחלטה מושא העתירה, דן בית הדין הרבני הגדול בשאלת המשמורת על אחד מילדי בני הזוג (להלן: הבן ), אשר סירב לשהות במחיצת העותרת ובהמלצות המומחה שמונה מטעמו לבחון את מצבו של הבן. בית הדין הרבני לא הכריע בשאלה, אלא קבע כי "ביה"ד ימשיך במאמציו לשמירת הקשר הסביר בין [הבן] לאמו [העותרת], ולשאוף לכך שהוא יבלה במחיצת אמו שעות רבות יותר וילון בביתה". כן מונה מטעם בית הדין הרבני מטפל ומגשר על מנת "לנסות ולחבר את הילדים לאביהם ולאימם, על פי הנחיות בית הדין".
3.
העותרת טוענת כי יש לבטל את החלטותיו של בית הדין הרבני בשל חריגה מסמכות. לשיטתה, הסמכות לדון בסוגיית המשמורת נתונה לבית הדין הרבני האזורי ו"הפקעת" הדיון על ידי בית הדין הרבני הגדול מונעת מהעותרת את הזכות לערער על הערכאה הדיונית, בית הדין האזורי, לפני בית הדין הרבני הגדול. עוד טוענת העותרת כי החלטותיו של בית הדין הרבני הגדול מושפעות מנסיבות גירושיה ממשיב 2.
4.
דין העתירה להידחות. הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בית הדין הרבני והתערבותו בהכרעות של בית דין רבני תיעשה רק בנסיבות חריגות – למשל, כאשר בית הדין חרג מסמכותו; סטה מהוראות הדין הדתי החל עליו; החלטתו ניתנה תוך פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי; או כאשר יש מקום להושיט סעד מן הצדק, שעה שעניין אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר (ראו למשל: בג"ץ 6364/18 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים (6.9.2018)). החלטת בית הדין הרבני הגדול אותה תוקפת העותרת היא החלטת ביניים בהליך המתנהל, ועולה כי טרם ניתנה הכרעה סופית בסוגיית המשמורת לגופה. כאשר ההליך טרם מוצה, כלל אי ההתערבות בהחלטות בתי הדין הרבניים מקבל משנה תוקף (ראו: בג"ץ 314/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (29.6.2020)). מעבר לכך, מעיון בעתירה ובנספחיה עולה כי בית הדין הרבני הגדול עושה כל שבידו על מנת להביא את סכסוך המשמורת בין בני הזוג לסיומו, כאשר טובת ילדיהם לנגד עיניו. יודגש כי בהחלטה אף ניתנה הדעת לחשיבות השמירה על הקשר בין העותרת לבנה.
5.
בנוסף, דין העתירה להידחות בשל שיהוי משמעותי בהגשתה. החלטת בית הדין הרבני הגדול מושא העתירה ניתנה כאמור ביום 10.11.2019. העתירה הוגשה רק ביום 8.7.2020. מדובר אפוא על שיהוי של כשמונה חודשים אשר לא ניתן לו כל הסבר. מטעם זה בלבד, דין העתירה להידחות (ראו למשל: בג"ץ 316/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול , פסקה 5 (29.6.2020); בג"ץ 2987/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (17.5.2020)).
העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתן
היום, כ' בתמוז התש"ף (12.7.2020).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת